[1] פי', דרבנן סוברים שכיון ששילם או אפי' אמר שישלם הדין הוא שאם נמצא הגנב - הכפל לשומר. ועל זה פליג ר' יוסי וס"ל ד"כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חברו", וסובר שהכפל של הבעלים.

[2] כתבו התוס' (בד"ה התם), דלמסקנא גם בהפקידו ואינו יודע מי, הדין כפי אותם חילוקים כדלהלן.

[3] אמר רב ספרא, שאין הכוונה שנותן ביניהם - דהרי כל ספק הינוח לכתחילה לא יטלנו ואם נטל לא יחזיר, אלא הכוונה שתהיה מונחת בידו עד שיתברר הדבר, ומסתלק - הוא סילוק הדין.

[4] דבטענת ברי יש מחלוקת שלר"ע נותן לכל אחד מאתים, ולר' טרפון נותן מנה, ובטוענים שמא נותן לכל אחד רק מנה. ולגבי בא לצאת ידי שמים יש מחלוקת ראשונים.

[5] עד שיבוא אליהו, ולא אומרים בזה את הדין דלעיל, דכיון שאומר להם כיון שאתם מאמינים אחד לשני והפקדתם אחד בפני השני ולא חששתם אחד מן השני, לכן אני לא נתתי על לבי לזכור בבירור מי הפקיד מנה ומי מאתים, כי ראיתי אותכם נאמנים אחד על השני.

[6] ועושה כן כדי שיפסיד הרמאי ומתוך הפסדו יבוא להודות.