לכבוד הרב שליט״א אחדשה״ט
כתובות סח. כאן קודם שיבא לידי גיבוי כאן לאחר שיבא לידי גיבוי. ועיין רש״י שאצל העני כתב ״לקט״ ואצל העשיר כתב ״לקט שכחה ופאה״ והלא דבר הוא. אולם אמרתי פעם שלמדנו מזה ב׳ דברים א. עני מסתפק במועט ב. עשיר שנוטל שלא כדין נוטל הכל וכן דרך העולם ודו״ק. והיום אמרתי עוד דיוק שאצל העני כתב רש״י ״כשבא ליטול.״ אבל אצל העשיר, שנטל שלא כדין כתב רש״י ״ונטל״ ודו״ק בזה. מה דעתו בזה?
שמואל דוד
דברי כתר"ה על רש"י סח. הם מתוקים מדבש ומלאים חכמה!
יש לי אולי רק להוסיף ע"פ הפשט די"ל הטעם שרש"י אצל העני רק הזכיר לקט, משום שכאן איירי שלפני שקיבל מתנות היו לו פחות ממאתים זוז, אמנם אם יטול לקט מצוי שכבר יהיו לו יותר ממאתים זוז, ואז כבר יהיה אסור לו שוב לקחת שכחה ופאה. ולכן רש"י רק נקט אחת מן המתנות כי יתכן שרק מותר לו לקחת אחת (ובטעם שהדרך לנקוט רק לקט מתוך שלש המתנות, עי' תוי"ט ריש פ"ח דפאה, ורש"י נגרר אחר לשון המתנ' שם מאימתי כל אדם מותרין בלקט. )
וגם מובן למה רש"י אצל העני כתב כשבא ליטול, כי כאן מיירי שהעני נוטל כדין. לכן הוא בא ליטול רק מה שמגיע לו, והרבה פעמים רק מותר לו לקחת אחת מן המתנות, כי אחרי שנטל יש לו כבר דין של עשיר כי יש לו יותר מר' זוז.
והנה מ"ש רש"י אצל העשיר ונטל לקט שכחה ופאה, בע"כ אין כונת רש"י שנטל שלשתן. אלא צ"ל שפירושו שנטל או לקט או שכחה או פאה, כי מכיון שכבר היה עשיר לפני שהתחיל ליטול, בע"כ כל מה שיטול יהיה שלא כדין. ולכן רש"י אומר לנו שאיזה אחת משלשת המתנות שיקח יהיה שלא כדין, ואם אין לו לשלם אח"כ יצטרך להפסיד כלי תשמישו.
לסיכום הענין, אצל העני רש"י נקט רק לקט להורות לנו שאע"פ שהעני בא ליטול כדין ובהיתר, מ"מ מצוי שרק מותר לו לקחת אחת מן המתנות, משא"כ אצל העשיר רש"י נקט שלש המתנות כדי להדגיש שאיזה מן המתנות שיקח יהיה שלא כדין, ויתכן שמש"ה יפסיד אח"כ כלי תשמישו.
בכל חותמי ברכות
דוד בלום
לכבוד הרב דוד שליט״א,
קבלתי תשובתו בענין לקט שכחה ופאה ותשואח״ח לו. והנה במה שכתב כבודו שכוונת רש״י ״או לקט או שכחה״ כו׳ לא הבנתי שיתכן שכמו שנטל הלקט שלא כדין נטל גם שכחה ופאה. אולם בעיקר דבריו נראים לפי פשוטו. ואגב עיין בשיטה מקובצת שהביא רש״י וכתב לקט שכחה ופאה אצל עני ועשיר.
החותם בכבוד ,
דב״ש
לכבוד ידידי רבי שמואל שליט"א
כוונתי שמ"ש רש"י, וז"ל, כגון שהיה לו מאתים זוז ונטל לקט שכחה ופאה ונודע שעשיר היה עכ"ד, צ"ל שאין פי' שהעשיר נקט שלשת המתנות, אלא אפי' אם נטל אחת מן המתנות שלא כדין, ב"ד באין וגובין ממנו מה שנטל.
כל טוב
דוד בלום