More Discussions for this daf
1. Hekdesh Bein Hashemoshos 2. Bereirah 3. רש״י ד״ה מתני׳ מתנה אדם על עירובו
4. הפרשת תרומת מעשר בשבת 5. ספק עירוב
דיונים על הדף - עירובין לו

אברהם יוסף שווארץ שואל:

צ"ע לדעת רש"י בלו. דבכל ספק עירוב יש חזקת תחום ביתו, וא"כ הכא דמספקינן ליה ניזל בתר חזקה ונימא דחזקה ששביתתו במקומו?

שווארץ

הכולל משיב:

רש"י לו. ד"ה העמד טמא כתב שהעמד אדם על חזקת תחום ביתו היא חזקה לחומרא שלא עירב.

כל טוב

דוד בלום

אברהם יוסף שווארץ שואל:

בדיוק.

ולכן שאלתי דגם כאן נימא חזקה שלא עירב ויהיה לו אלפיים ממקום שביתתו.

הכולל משיב:

רש"י כתב שיש גם צד לומר העמד תרומה על חזקתה ועירב ובדרבנן אזלינן לקולא, ע"כ. הרי שהצד לומר העמד אדם על חזקת תחום ביתו הוא צד להחמיר ולומר שהעירוב לא מועיל לו ולא הרויח עוד מקום ללכת, ואנו הרי מבקשים להקל על היהודים ולתת להם יותר מקום ללכת, ומאחר שספק דרבנן לקולא יוצא שהעירוב מועיל ואין צורך להחמיר עליו ולומר שיש לו רק חזקת תחום ביתו.

יישר כח

דוד בלום

אברהם יוסף שווארץ שואל:

לא הבנתי,

שאלתי מדעת שמואל בעירובין מט: דלישנא ב' של רש"י דהויא חמור גמל בין מקום שביתתו להאילן שרצה לקנות שם.

מאיזה טעם שהוא התחלת המשא ומתן הושמט.

ושאלתי - לדעת שמואל - אנחנו הרי אומרים חמר גמל - דהיינו מחמירים כשני המוקמות.

לדעת רש"י נימא חזקת ביתו לקולא - דהיינו שנקל כמקום שביתתו ויותר ללכת ד' אלפי אמה

הכולל משיב:

שם מט: איתא דשמואל אמר לא אמר כלום לביתו שהעירוב לצד ביתו ודאי אינו כלום, כי במשנה שם איירי במי שבא בדרך ואינו ליד ביתו. אמנם שם יש לו שתי מקומות אפשריות לעירוב או תחת האילן או במקום רגליו, משא"כ חזקת ביתו ודאי אין לו שם ואילו בדף לו. מיירי שהוא בביתו. לכן כתב רש"י שם שיש לו חזקת תחום ביתו.

חודש טוב

דוד בלום

אברהם יוסף שווארץ שואל:

ללישנא הב' בדברי רש"י, משאול מבוסס על ספק.

וז"ל רש"י ל''א ושמואל אמר לא אמר כלום לביתו שאין לו מן האילן לצד ביתו כלום אבל לתחתיו של אילן מצי אזיל דקסבר שמואל דקנה לו שביתה בב' המקומות הואיל ולא סיים ד' אמותיו אין לו מקום המיוחד לו לא תחת האילן ולא במקום רגליו אלא או כאן או כאן וממה נפשך אלפים שממקום רגליו עד האילן יש לו וכשהגיע לתחת האילן נעשה לו חמר גמל בא למדוד לו מן הצפון . מן האילן לביתו מודדין לו מן הדרום ממקום רגליו בא למדוד ממקום רגליו כדי לחזור לאחריו אלפים מודדין לו מן האילן זה שמעתי עכ"ל רש"י

ועל זה שאלתי שלמה מספקינן, הרי יש חזקת מוקמו וכדמצינו ברש"י לו.

הכולל משיב:

אולי י"ל ע"פ רש"י לקמן נב: ד"ה אלא אפילו, וז"ל, לרבי מאיר חמר גמל הוא דסילק עצמו בכוונתו מאלפיים של צד שני לביתו, ע"כ. וה"נ בדף מט: תנן מי שבא בדרך משמע שסילק עצמו בכוונתו מצד ביתו.

עוד י"ל דעי' שו"ת עונג יום טוב חלק יו"ד סי' פ"א עמ' רצה ד"ה ונ"ל דרק רבי יוסי אית ליה חזקת תחום ביתו, עיי"ש. א"כ אולי י"ל דסוגיא דדף מט: לא אזלה אליבא דרבי יוסי.

ובאמת נראה שהענין פשוט ולא היה צורך להביא את המקורות שהבאתי לעיל אלא פשוט שחזקת תחום ביתו פירושו שאם האדם בביתו ואנו מסופקים אם עירב או לא אז אנחנו מעמידים על חזקת תחום ביתו ואומרים שלא עירב אלא מודדים אלפיים רק מביתו, משא"כ אם אינו בביתו לא שייך להעמיד על חזקת תחום ביתו. לכן לקמן מט: שאיירי במי שבא בדרך לא שייך חזקת תחום בביתו (ומ"ש ברש"י מט: בא למדוד מן האילן לביתו פי' שהוא רוצה להגיע לביתו אבל עכשיו אינו בביתו).

דוד בלום