עירובין דף יד. א

אליבא דת"ק דמתניתין מה דין קורה ומעמידיה?

האם בעינן בקורה
שתהא בריאה לקבל אריח
האם בעינן במעמידי קורה
שיוכלו לקבל קורה ואריח
לרבה בר רב הונא בעינן לא בעינן (וסגי במה שמקבלים את הקורה)
לרב חסדא בעינן

ב' קורות המתאימות שנתנן אחת ליד השניה, באיזה אופן כשרות?

כשהן אחת ליד השניה
לרבנן אם מקבלות אריח לרוחבו - שרחוקות טפח
לרשב"ג אם מקבלות אריח לאורכו - שאפי' רחוקות ג' טפחים

ב' קורות המתאימות שנתנן אחת מעל השניה, מה דינן? [תוד"ה ובלבד].

כשהן אחת מעל השניה
לחכמים דמשנתנו הן פסולות בכל ענין - דאינן ראויות לקבל אריח
לר' יוסי בר' יהודה [1] אחרי שרואין אותן כאילו הן שוות, תלוי במחלוקת רבנן ורשב"ג

קורה שהיא רחבה טפח [2] ואינה בריאה לקבל אריח מה דינה אליבא דרב? [תוד"ה אתנייה].

אליבא דרבנן אליבא דר' יהודה
לפירוש רשב"ם- אין מחלוקת בדבר פסולה
לנראה בתוס' - רב מהפך השיטות כשרה פסולה
לר"ת - רב תיקנו בדברי רבנן [3] פסולה כשרה

עירובין דף יד: א

האם הלכה כר' יוסי בדינים דלהלן?

במה דבעי בלחיים ג' טפחים במה דאסר לעשות מי מלח בשבת
לשמועות בשם רב ושמואל אין הלכה כמותו
לרב הונא בר חיננא הלכה כמותו - דרבי כוותיה אין הלכה כמותו
לרב רחומי אחר שחזר בו הלכה כמותו
-------------------------------------------------

[1] אמר ר' יוסי בר' יהודה, שגם אם הקורות גבוהות אחת מהשניה - באופן ששתיהן נמצאות בין י' טפחים לכ' אמה, רואין אותן כאילו הן באותו גובה אחת ליד השניה, אכן כתבו התוס' (בד"ה ובלבד), דבסוגיא בסוכה מוכח שלא התיר ר' יוסי בר' יהודה, אלא באופן שאין מרחק בין הקורות אלא ג' טפחים. עוד מבואר בגמ' שסברתו היא כסברת אביו ר' יהודה דאית ליה רואין, וא"כ אליבא דחכמים דמשנתנו דלית להו רואין - הקורה פסולה.

[2] אכן אם היא רחבה ד' טפחים, גם אליבא דרב לא בעינן שתהא בריאה לקבל אריח.

[3] כלומר שבמילי דרבנן, אתנייה רב יהודה לחייא בריה דרב "אע"פ שאינה בריאה" - ולא כמשנתנו, ותיקן אותו רב כגירסת משנתנו.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף