-------------------------------------------------

[1] אמנם בכלי שרת עושים משיחה בלי יציקה בכלל.

[2] והם: לא פורע; לא פורם; לא מטמא לקרובים; מוזהר על הבתולה; אסור באלמנה.

[3] והם: להקריב משלו פר יוה"כ ועשירית האיפה; עבודת יוה"כ; להקריב קרבנות באנינות; להקריב וליטול חלק בראש; [לר"ש לפטור מקרבן מקדש וקדשיו]. (ולענין שמונה בגדים - עי' יומא דף ע"ג ע"א).

[4] אמנם לענין להיות מצווה על הבתולה ואסור באלמנה, אמרה הגמ' לקמן דהוא כתנאי, דר' ישמעאל ס"ל שאחר שחילקו הכתוב לענין אנינות ריבה לו בתיבת והוא אשה בבתוליה יקח. ור"ע ס"ל שהריבוי בא לרבות כה"ג רגיל שעבר מחמת מום, שעדיין מוזהר על הבתולה ואסור באלמנה.

[5] הנה דין זה לא מפורש בגמ' אולם נראה כמו שכתבנו, משום דר' יהודה אמר שכה"ג אינו בפרימה כל עיקר, ואליבא דרב גם ר' ישמעאל לא התיר אלא רק בשפת חלוקו, וא"כ על כרחך שכל מה שנחלק ר' יהודה עליו לאסור הוא בשפת חלוקו. אמנם לשמואל שס"ל שר' יהודה לשיטתו שהקורע בשפת חלוקו הוא אינו כלום, א"כ לא חשוב בכלל קרע שם - ומותר.

[6] דכיון שעל כל המתים [מלבד אב ואם] חשובה קריעה זו קריעה, א"כ היא אסורה בכה"ג.

[7] ס"ל לשמואל כר' יהודה, שכל קרע שאינו מבדיל בשפה של החלוק למעלה בבית הצואר, אינו חשוב קריעה בכלל [קרע של תפלות], ולכך הוא מותר גם בכהן גדול.