[1] דבקל יכול למכור ואפי' בשר שנתן עליו מים (שצריך להאכל מיד) יכול למכור שם, וכיון שיהיה לו מעות אחר ימי האבל יוכל לקנות צרכי סעודה, לא חיישינן אפי' במת אביו.

[2] שהוא מקום בינוני שאינו ככרך שיש בו אינשי טובא וקופצים הרבה לקנות בשר, ולא ככפר שלא מזדבן כלל מחמת מיעוט האנשים.

[3] דכיון שאבילות קילא ליה מאיסור נדה שהוא בכרת, לכן הוא ישן בין האנשים ואשתו בין הנשים אפי' שכבר בא עליה ביאה ראשונה.

[4] ולא חיישינן דגם אם ירצה להתייחד עמה לא תניח לו אשתו מחמת אבלותה, ולכן אף שאבלות קילא ליה מותר.

[5] דכיון שהקלנו להכניס המת לחדר ואת החתן והכלה לחופה ונוהג שבע ברכות ורק אח"כ אבלות, יש לחוש שמא תהא האבילות הזאת קלה בעיניו, ולכן הדין הדין שהוא ישן בין האנשים ואשתו בין הנשים.

[6] ואין חילוק בין אם הוא אבל או היא אבלה.