1)

SELECTION OF THE AREI MIKLAT [line before last on previous Amud]

בעבר הירדן תלת בארץ ישראל תלת
(a)

Question: Why were there three in Ever ha'Yarden (for only two and a half Shevatim), and three in Eretz Yisrael (for nine and a half Shevatim)?

אמר אביי בגלעד שכיחי רוצחים (דף י,א) דכתיב (הושע ו) גלעד קרית פועלי און עקובה מדם
(b)

Answer (Abaye): There were many murderers in Gil'ad - "Gil'ad Kiryas Po'alei Aven Akubah mi'Dam";

מאי עקובה מדם א"ר אלעזר שהיו עוקבין להרוג נפשות
1.

(R. Elazar): "Akubah mi'Dam" - they sat in ambush to kill people.

ומאי שנא מהאי גיסא ומהאי גיסא דמרחקי ומאי שנא מציעאי דמקרבי
(c)

Question: The Beraisa said 'they must be evenly spaced...' Why was the (north to south) distance from the extremes (north and south) to the nearest Ir Miklat greater than the distance in the middle? (The former was a quarter of the length of Eretz Yisrael, and the latter was at most half of this.)

אמר אביי בשכם נמי שכיחי רוצחים דכתיב (הושע ו) וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה וגו' מאי חבר כהנים
(d)

Answer (Abaye): There were also many murderers in Shechem (in the middle of Eretz Yisrael) - "Chever Kohanim Derech Yeratzchu Shechemah." (We asked why murderers in the north or south must flee farther (Rashi). Perhaps we answered that the Torah minimized the distance in the middle, for most murders were there. Alternatively, since there were many murderers in Shechem, and an Ir Miklat cannot be mostly murderers (Amud b), the other cities were close, so most murderers from the rest of Eretz Yisrael would go to them. There were not as many in Shechem as in Gil'ad, so answer (b) is still valid (Maharsha).)

א"ר אלעזר שהיו מתחברין להרוג נפשות ככהנים הללו שמתחברין לחלוק תרומות בבית הגרנות
1.

(R. Elazar): "Chever Kohanim" - they used to gang up to kill, like Kohanim gang up to collect Terumah from granaries.

ותו ליכא והא כתיב (במדבר לה) ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר
(e)

Question: There were more than six cities - "va'Aleihem Titnu Arba'im u'Shtayim Ir"!

אמר אביי הללו קולטות בין לדעת בין שלא לדעת הללו לדעת קולטות שלא לדעת אינן קולטות
(f)

Answer (Abaye): The six are Kolet whether or not the murderer intended to take refuge there. The other 42 are Kolet only if he intended.

וחברון עיר מקלט הוא והכתיב (שופטים א) ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה
(g)

Question: Chevron was not an Ir Miklat! It says "va'Yitnu l'Kalev Es Chevron..."

אמר אביי פרוודהא דכתיב (יהושוע כא) ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה
(h)

Answer (Abaye): Kalev received the surrounding villages - "v'Es Sede ha'Ir v'Es Chatzereha Nosnu l'Kalev."

וקדש עיר מקלט הואי והכתיב (יהושוע יט) וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת [וגו'] וקדש ואדרעי ועין חצור ותניא ערים הללו
(i)

Question: Kadesh was not an Ir Miklat! It says "v'Arei Mivtzar... v'Kedesh..." (Mivtzar is a great city);

אין עושין אותן לא טירין קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינוניות
1.

(Beraisa): We do not select small towns to be Arei Miklat (for food is scarce), nor great cities (lest the Go'el ha'Dam come there often, and plot to kill the murderer), rather, intermediate cities.

אמר רב יוסף תרתי קדש הואי
(j)

Answer (Rav Yosef): There were two cities called Kedesh.

אמר רב אשי כגון סליקום ואקרא דסליקום
1.

(Rav Ashi): This is like Salikum, a great city with a middle-size suburb city called by the same name.

גופא ערים הללו אין עושין אותן לא טירין קטנים ולא כרכין גדולים אלא עיירות בינוניות
(k)

(Beraisa): Arei Miklat are not small towns, nor great cities, rather, intermediate cities;

ואין מושיבין אותן אלא במקום מים
1.

We establish them only in places of water;

ואם אין שם מים מביאין להם מים
i.

If there is no water, we dig channels so water will flow to them from rivers.

ואין מושיבין אותן אלא במקום שווקים. ואין מושיבין אותן אלא במקום אוכלוסין
2.

We establish them only where there are markets, and many people nearby (lest Go'elei ha'Dam take up arms and overcome the residents);

נתמעטו אוכלוסיהן מוסיפין עליהן נתמעטו דיוריהן מביאין להם כהנים לוים וישראלים
3.

If the people nearby dwindled, we bring more. If residents of the city dwindled, we bring Kohanim, Leviyim and Yisraelim (so that murderers will not comprise the majority. Ritva - we do not bring other lineages, who lack the proper Midos, lest they give the murderer to the Go'el ha'Dam. Also, we want people proper to serve on a Sanhedrin, in case there will be a need. Si'ach Yitzchak - the Beraisa teaches that even though the cities belong to Leviyim, Yisraelim may settle there.)

ואין מוכרין בהן לא כלי זיין ולא כלי מצודה דברי רבי נחמיה
(l)

R. Nechemyah says, we do not sell weapons or traps in the cities;

וחכמים מתירין
(m)

Chachamim permit this. (The Go'el ha'Dam is afraid to overtly kill him, for if so, he is Chayav Misah).

ושוין שאין פורסין בתוכן מצודות ואין מפשילין לתוכן חבלים כדי שלא תהא רגל גואל הדם מצויה שם
(n)

All agree that we do not set traps there. Also, we do not twine ropes (this is done over a large area, encompassing many people), lest the Go'el ha'Dam come there often.

א"ר יצחק מאי קרא (דברים ד) ונס אל אחת מן הערים האל וחי עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא
(o)

(R. Yitzchak): We learn from "... va'Chai" - we must ensure that he will live.

2)

THE VALUE OF TORAH [line 28]

תנא תלמיד שגלה מגלין רבו עמו שנאמר וחי עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא
(a)

(Beraisa): "Va'Chai" - if a Talmid is exiled, his Rebbi also goes, so he will have true life.

אמר ר' זעירא מכאן שלא ישנה אדם לתלמיד שאינו הגון
1.

(R. Zeira): This teaches that a Rebbi should be careful not to teach an improper Talmid (the Rebbi is exiled as punishment for teaching him).

א"ר יוחנן הרב שגלה מגלין ישיבתו עמו
(b)

(R. Yochanan): If a Rebbi is exiled, his academy also goes.

איני והא א"ר יוחנן מנין לדברי תורה שהן קולטין שנאמר (דברים ד) את בצר במדבר וגו' [וכתיב בתריה] (דברים ד) וזאת התורה
(c)

Question: R. Yochanan taught that Torah is Kolet - "Es Betzer ba'Midbar... v'Zos ha'Torah."

לא קשיא הא בעידנא דעסיק בה הא בעידנא דלא עסיק בה
(d)

Answer #1: It is Kolet only when he is learning.

ואי בעית אימא מאי קולטין ממלאך המות
(e)

Answer #2: It is Kolet (protects) from the angel of death, but not from the Go'el ha'Dam.

כי הא דרב חסדא הוה יתיב וגריס בבי רב ולא הוה קא יכול שליחא [דמלאכא דמותא] למיקרב לגביה דלא הוה שתיק פומיה מגירסא סליק ויתיב אארזא דבי רב פקע ארזא ושתיק ויכיל ליה
1.

Rav Chisda was learning. The angel of death could not approach him, for he did not cease speaking Torah. He sat on a tree. The angel of death split the tree. Rav Chisda stopped learning for a moment, and died.

א"ר תנחום בר חנילאי מפני מה זכה ראובן לימנות בהצלה תחלה מפני שהוא פתח בהצלה תחלה שנאמר (בראשית לז) וישמע ראובן ויצילהו מידם
(f)

(R. Tanchum bar Chanilai): The first Ir Miklat mentioned was in Reuven's portion. He merited this because he was the first to speak to save Yosef - "va'Yishma Reuven va'Yatzilehu mi'Yadam."

דרש רבי שמלאי מאי דכתיב (דברים ד) אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה [שמש] אמר לו הקב"ה למשה הזרח שמש לרוצחים איכא דאמרי א"ל הזרחת שמש לרוצחים
(g)

(R. Simlai): "Shalosh Arim... Mizrachah Shamesh" - Hash-m told Moshe to (separate the cities, and thereby) make the sun shine for murderers. Alternatively, He told him 'by separating the cities, you made the sun shine for murderers.'

דרש רבי סימאי מאי דכתיב (קוהלת ה) אוהב כסף לא ישבע כסף ומי אוהב בהמון לא תבואה אוהב כסף לא ישבע כסף זה משה רבינו שהיה יודע שאין שלש ערים שבעבר הירדן קולטות עד שלא נבחרו שלש בארץ כנען ואמר מצוה שבאה לידי אקיימנה
(h)

(R. Simai): "Ohev Kesef Lo Yisba Kesef" is Moshe, who knew that the cities he separated would not Kolet until the ones in Eretz Yisrael were separated. In any case he seized the opportunity to do the Mitzvah;

ומי אוהב בהמון לא תבואה למי נאה ללמד בהמון מי שכל תבואה שלו
(i)

"U'Mi Ohev be'Hamon Lo Sevu'ah" - who is qualified to teach Torah to many? One who has all the grain (he knows Tanach, Mishnah, Halachos and Agados).

והיינו דא"ר אלעזר מאי דכתיב (תהילים קו) מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו למי נאה <ללמד> [למלל] גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלתו ורבנן ואיתימא רבה בר מרי אמר מי אוהב בהמון לו תבואה כל האוהב <למלמד> בהמון לו תבואה יהבו ביה רבנן עינייהו ברבא בריה דרבה <סימן אשי ללמוד רבינא ללמד>
1.

(R. Elazar): "Mi Yemalel Gevuros Hash-m Yashmi'a Kol Tehilaso" - who is qualified to recount Hash-m's mighty acts? One who can make known all His praise (knows all His Torah).

רב אשי אמר כל האוהב ללמוד בהמון לו תבואה
(j)

(Rav Ashi): "U'Mi Ohev be'Hamon..." - whoever loves learning with many, he will have grain (Torah).

והיינו דא"ר יוסי בר' חנינא מאי דכתיב (ירמיהו נ) חרב אל הבדים ונואלו חרב על צוארי שונאיהם של <ת"ח>{ישראל} שיושבין ועוסקין בתורה בד בבד
1.

(R. Yosi b'Rebbi Chanina): "Cherev El ha'Badim..." - Chachamim who learn Bad b'Vad (individually) deserve the sword;

ולא עוד אלא שמטפשין כתיב הכא ונואלו
i.

Further, they become foolish. It says "v'No'alu", like "Asher No'alnu";

וכתיב התם (במדבר יב) אשר נואלנו ולא עוד אלא שחוטאין שנאמר ואשר חטאנו ואיבעית אימא מהכא (ישעיהו יט) נואלו שרי צוען
ii.

Further, they sin. We learn from "va'Asher Chatanu", or from "No'alu Sarei Tzo'an."

רבינא אמר כל האוהב ללמד בהמון לו תבואה
(k)

(Ravina): "U'Mi Ohev..." - whoever loves teaching many, he will have Torah.

והיינו דאמר רבי הרבה תורה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מהם ומתלמידי יותר מכולן
1.

(Rebbi): I learned much from my Rebbeyim, even more from my colleagues, and the most from my Talmidim.

א"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב (תהילים קכב) עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה וא"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב (תהילים קכב) שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה' נלך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע שמעתי בני אדם שהיו אומרים מתי ימות זקן זה ויבא שלמה בנו ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל ושמחתי
(l)

(R. Yehoshua ben Levi): "Samachti b'Omrim Li Beis Hash-m Nelech" - David said to Hash-m 'I heard people saying 'When will David die, and Shlomo will build the Beis ha'Mikdash and we will go there for the festivals!', and I rejoiced'!

אמר לו הקב"ה (תהילים פד) כי טוב יום בחצריך מאלף טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה לפני מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח
1.

Hash-m: "Tov Yom ba'Chatzerecha me'Alef" - I prefer one day that you engage in Torah to 1000 Korbanos that Shlomo will bring.

3)

THE TRIP TO THE IR MIKLAT [last line]

ומכוונות להם דרכים וכו'
(a)

(Mishnah): We prepare roads between the cities...

תניא ר' אליעזר בן יעקב אומר (דף י,ב) מקלט היה כתוב על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם
(b)

(Beraisa - R. Eliezer ben Yakov): We write 'Miklat' on every crossroads, so a murderer will know which way to go.

10b----------------------------------------10b
אמר רב כהנא מאי קרא (דברים יט) תכין לך הדרך עשה [לך] הכנה לדרך
(c)

(Rav Kahana): He learns from "Tachin Lecha ha'Derech" - prepare the way.

רב חמא בר חנינא פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא (תהילים כה) טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך אם לחטאים יורה ק"ו לצדיקים
(d)

Rav Chama bar Chanina would began expounding the Parshah of murderers with the following "Tov v'Yashar Hash-m Al Ken Yoreh Chata'im ba'Darech" - He shows sinners the path, and all the more so Tzadikim!

ר"ש בן לקיש פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא (שמות כא) ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו וגו' (שמואל א כד) כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע וגו' במה הכתוב מדבר בשני בני אדם שהרגו את הנפש אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד לזה אין עדים ולזה אין עדים
(e)

Reish Lakish would begin "veha'Elokim Inah l'Yado", "Ka'asher Yomar Meshal ha'Kadmoni me'Rsha'im Yetzei Resha" - the verse discusses two men who killed without witnesses. One was Shogeg, and the other was Mezid;

הקב"ה מזמינן לפונדק אחד זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונפל עליו
1.

Hash-m arranges that they come to the same inn. The Shogeg murderer walks down a ladder and falls on the Mezid and kills him, as he deserved;

והרגו זה שהרג במזיד נהרג וזה שהרג בשוגג גולה
i.

(Witnesses saw this time, so) the Shogeg murderer is exiled, as he deserves.

אמר רבה בר רב הונא אמר רב הונא ואמרי לה אמר רב הונא א"ר אלעזר מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו
(f)

(Rabah bar bar Huna): Hash-m leads a person in the way he wants to go. We learn this from Torah, Nevi'im and Kesuvim:

מן התורה דכתיב (במדבר כב) לא תלך עמהם וכתיב (במדבר כב) קום לך אתם
1.

Torah: At first, Hash-m told Bil'am "Lo Selech Imahem." After he persisted, Hash-m told him "Kum Lech Itam";

מן הנביאים דכתיב (ישעיהו מח) אני ה' אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך <זו> תלך
2.

Nevi'im: "Ani Hash-m... Madrichecha b'Derech Telech."

מן הכתובים דכתיב (משלי ג) אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן
3.

Kesuvim: "Im la'Letzim Hu Yalitz vela'Anavim Yiten Chen."

אמר רב הונא רוצח שגלה לעיר מקלט ומצאו גואל הדם והרגו פטור
(g)

(Rav Huna): If the Go'el ha'Dam killed the murderer on his way to Galus, he is exempt;

קסבר (דברים יט) ולו אין משפט מות בגואל הדם הוא דכתיב
1.

He understands that "v'Lo Ein Mishpat Maves" discusses the Go'el ha'Dam.

מיתיבי ולו אין משפט מות ברוצח הכתוב מדבר
(h)

Question (Beraisa): "V'Lo Ein Mishpat Maves" refers to the murderer;

אתה אומר ברוצח או אינו אלא בגואל הדם
1.

Suggestion: Perhaps it refers to the Go'el ha'Dam!

כשהוא אומר (דברים יט) והוא לא שונא לו מתמול שלשום הוי אומר ברוצח הכתוב מדבר הוא
2.

Rejection: The verse continues "Ki Lo Sonei Lo Mitmol Shilshom", i.e. the murderer.

דאמר כי האי תנא
(i)

Answer: Rav Huna holds like the following Tana.

דתניא ולו אין משפט מות בגואל הדם הכתוב מדבר אתה אומר בגואל הדם הכתוב מדבר
1.

(Beraisa): "V'Lo Ein Mishpat Maves" refers to the Go'el ha'Dam;

או אינו אלא ברוצח כשהוא אומר
i.

Suggestion: Perhaps it refers to the murderer!

)דברים יט) כי לא שונא הוא לו מתמול שלשום הרי רוצח אמור הא מה אני מקיים ולו אין משפט מות בגואל הדם הכתוב מדבר
ii.

Rejection: "Ki Lo Sonei Lo..." already teaches that we do not kill the murderer. "V'Lo Ein Mishpat Maves" teaches about the Go'el ha'Dam.

תנן מוסרין לו שני ת"ח שמא יהרגנו בדרך
(j)

(Mishnah): We send two Chachamim with a murderer on his way to the Ir Miklat. They speak to the Go'el ha'Dam, lest he kill him on the way;

וידברו אליו מאי לאו דמתרו ביה דאי קטיל בר קטלא הוא
1.

Suggestion: The Chachamim warn the Go'el ha'Dam, if he kills the murderer, he will be killed.

לא כדתניא וידברו אליו דברים הראוים לו אומרים לו אל תנהג בו מנהג שופכי דמים
2.

Rejection: No, they merely try to dissuade him from killing him.

בשגגה בא מעשה לידו
i.

(Beraisa): They say appropriate words. 'Do not treat him like a murderer. It happened b'Shogeg.'

ר"מ אומר הוא מדבר ע"י עצמו שנאמר (דברים יט) וזה דבר הרוצח
ii.

R. Meir says "Zeh Devar ha'Rotze'ach" - the murderer speaks for himself.

אמרו לו הרבה שליחות עושה
iii.

Chachamim: Words are accepted better through many Sheluchim (than through the person himself).

אמר מר בשגגה בא מעשה לידו
(k)

Question (Beraisa): 'Do not treat him like a murderer. It happened b'Shogeg.'

פשיטא דאי במזיד בר גלות הוא
1.

This is obvious. If he was Mezid he is not exiled!

אין
(l)

Answer: Indeed, even b'Mezid (at first) he is exiled!

והא תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט וב"ד שולחין ומביאין אותם משם
1.

(Beraisa - R. Yosi b'Rebbi Yehudah): At first, he goes to an Ir Miklat, whether he was Shogeg or Mezid. Beis Din send for him, and pass sentence:

מי שנתחייב מיתה הרגוהו שנאמר (דברים יט) ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם ונתנו אותו ביד גואל הדם ומת
i.

If the verdict is that he is Chayav Misah, they kill him - "v'Shalchu Ziknei Iro... v'Nasnu Oso b'Yad Go'el ha'Dam va'Mes";

מי שלא נתחייב פטרוהו שנאמר (במדבר לה) והצילו העדה את הרוצח מיד גואל הדם
ii.

If he is exempt, they discharge him - "v'Hitzilu ha'Edah... mi'Yad Go'el ha'Dam";

מי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו שנא' (במדבר לה) והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה
iii.

If he is Chayav Galus, they return him to his Ir Miklat - "v'Heshivo Oso ha'Edah El Ir Miklato..."

רבי אומר מעצמן הן גולין כסבורין הן אחד שוגג ואחד מזיד קולטות והן אינן יודעין שבשוגג קולטות במזיד אינן קולטות
2.

Rebbi says, the murderers run to Arei Miklat on their own. The Mezid murderers do not realize that Kelitah is only for Shogeg.

א"ר אלעזר עיר שרובה רוצחים אינה קולטת שנאמר (יהושוע כ) ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו ולא שהושוו דבריהן לדבריו
(m)

(R. Elazar): If a city is mostly murderers, it is not Kolet. "V'Diber b'Oznei Ziknei ha'Ir ha'Hi Es Devarav" - his words (I murdered) cannot be the same as (the majority of) their words.

4)

A CITY WITHOUT ZEKENIM [line 41]

וא"ר אלעזר עיר שאין בה זקנים אינה קולטת דבעינן זקני העיר וליכא איתמר עיר שאין בה זקנים
(a)

(R. Elazar): If a city lacks Zekenim, it is not Kolet, for we cannot fulfill "v'Diber b'Oznei Ziknei ha'Ir."

רבי אמי ור' אסי חד אומר קולטת וחד אומר אינה קולטת למאן דאמר אינה קולטת בעינן זקני העיר וליכא
(b)

R. Ami and R. Asi argued about R. Elazar's law; one of them learned like him;

למאן דאמר קולטת מצוה בעלמא
1.

The other says that it is Kolet. "V'Diber..." is only l'Chatchilah.

ועיר שאין בה זקנים ר' אמי ורבי אסי חד אמר נעשה בה בן סורר ומורה וחד אמר אין נעשה בה בן סורר ומורה
(c)

(R. Ami or R. Asi): If a city lacks Zekenim, a boy (of the city) cannot become a Ben Sorer u'Moreh. We need "Ziknei Iro" (to judge him);

למ"ד אין נעשה בה בן סורר ומורה בעינן (דברים כא) זקני עירו וליכא
(d)

(The other of R. Ami and R. Asi): He can become a Ben Sorer u'Moreh. "Ziknei Iro" is only l'Chatchilah.

למ"ד נעשה בה בן סורר ומורה מצוה בעלמא ועיר שאין בה זקנים
(e)

(R. Ami or R. Asi): If a city lacks Zekenim, it does not bring Eglah Arufah (behead a calf if a murdered corpse is found and it is the closest city), for we need "Ziknei ha'Ir ha'Hi";

ר' אמי ור' אסי חד אמר מביאה עגלה ערופה וחד אמר אינה מביאה עגלה ערופה למ"ד אינה מביאה עגלה ערופה בעינן (דברים כא) זקני העיר ההיא וליכא למאן דאמר מביאה עגלה ערופה מצוה בעלמא
(f)

(The other of R. Ami and R. Asi): It brings Eglah Arufah. "Ziknei ha'Ir ha'Hi" is only l'Chatchilah.