1)

THE DESCENDANTS OF YEFES (Yerushalmi Halachah 9 Daf 10a)

מתני' אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ותפילין ומזוזות אינן נכתבות אלא אשורית

(a)

(Mishnah): The only way in which Seforim differ from Tefilin and Mezuzos is that Seforim may be written in any language, but Tefilin and Mezuzos may be written only in Ashuris (Hebrew).

רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית:

(b)

R. Shimon ben Gamliel says, even Seforim, they permitted writing them only in [Leshon ha'Kodesh or] Yevanis.

גמ' כתיב [בראשית יא א] ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ר' לעזר ור' יוחנן

(c)

(Gemara): It says "va'Yhi Chol ha'Aretz Safah Echas u'Devarim Achadim." R. Lazar and R. Yochanan argued about this;

חד אמר שהיו מדברים בשבעים לשון וחורנה אמר שהיו מדברין בלשון יחידו של עולם בלשון הקודש

1.

One of them said that people used to speak [all] 70 languages. The other said that they spoke the language of the Individual of the world, i.e. Leshon ha'Kodesh.

תני בר קפרא [שם ט כז] יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם שיהו מדברין בלשונו של יפת באוהלו של שם

(d)

(Bar Kaparah): "Yaft Elokim l'Yefes v'Yishkon b'Ahalei Shem" - they will speak the nicest language of Yefes in the tents of [Yisrael, who come from] Shem.

[שם י ב] בני יפת גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס גומר גרממיה מגוג גיתייא מדי כשמועה ויון אייסוס תובל ויתנייה משך מיסייא

1.

"Bnei Yefes Gomer u'Magog u'Madai v'Yavan v'Suval u'Meshech v'Siras" - [descendants of] Gomer [inhabit] Germamya. Magog [dwells in] Geisiya, Madai like it connotes (in Madai), Yavan [in] Aisus, Suval in Visnayah, Meshech in Misiya.

תירס ר' סימון אמר פרס ורבנן אמרי תרקא

2.

Siras - R. Simon says [that they are in] Paras, and Rabanan say Tarka.

[שם ג] בני גומר אשכנז וריפת ותוגרמה אסייא והדיית וגרמניקיה

3.

"Bnei Gomer Ashkenaz v'Rifas v'Sargomah" - [their descendants dwell, respectively, in] Asiya, Hadayis and Germanikiyah.

[שם ד] בני יון אלישה ותרשיש כתים ודודנים אלסטרסס אביה ודרדנייה

4.

"[U]'Vnei Yavan Elishah v'Sarshish Kitim v'Dodanim" - [they dwell in] Alastarsas, Aviyah and Dardaniyah.

[שם יח] את הארודי רודיס את הצמרי חמץ את החמתי חמת

5.

"Es ha'Arodi" [refer to those who dwell in] Rudis. "Es ha'Tzemari" - Chamatz. "Es ha'Chamasi" - Chamas.

[שם יט] עד לשע ר' לעזר אמר עד קלרה

6.

(R. Lazar): "Ad Lasha" - this is until Kalarah.

2)

LANGUAGES IN WHICH WE MAY WRITE SEFORIM (Yerushalmi Halachah 9 Daf 10a)

ר' יודן בר יודן בר שלום אמר מיכן לתרגום

(a)

(R. Yudan bar Yudan bar Shalom): ["Yaft Elokim l'Yefes"] shows that the Torah [sometimes] speaks in Targum. (In Arame'ic, Yefes means to widen. This is unlike Bar Kaparah expounded above.)

א"ר יונתן דבית גוברין ד' לשונות נאים שישתמש בהן העולם ואלו הן לעז לזמר רומי לקרב סורסי לאילייא עברי לדיבור

(b)

(R. Yochanan): People of Beis Guvrin speak four nice languages for the world to use - Yevani for singing, Roman for war (ha'Gaon Rav C. Kanievsky, Shlita), Sursi (Arame'ic) for lamentations, and Ivri for speaking.

ויש אומרים אף אשורי לכתב

1.

Some say that even Ashuri [is nice], for writing.

אשורי יש לו כתב ואין לו לשון עברי יש לו לשון ואין לו כתב בחרו להם כתב אשורי ולשון עברי

(c)

Ashuri has a writing (character set), but it has no language (they speak Arame'ic). Ivri has a language, but it has no writing. [Yisrael - ha'Gaon Rav C. Kanievsky, Shlita] chose the Ashuri writing and the Ivri language;

ולמה נקרא שמו אשורי

(d)

Question: Why is it called Ashuri?

שהוא מאושר בכתבו

(e)

Answer #1: Its writing is Me'ushar (praiseworthy).

אמר רבי לוי על שם שעלה בידם מאשור

(f)

Answer #2 (R. Levi): It is because they took it from Ashur (Ezra wrote the Torah in it).

תני רבי יוסי אומר ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אלא שקדמו דור משה

(g)

(Beraisa - R. Yosi): Ezra was worthy that Torah be given through him, but the generation of Moshe came first [and merited that it was given to them].

אף על פי שלא ניתנה התורה על ידיו אף הוא ניתן כתב ולשון על ידו [עזרא ד ז] וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית

1.

Even though Torah was not given through [Ezra], the writing and language was given through him - "u'Chsav ha'Nishtevan Kasuv Aramis u'Mesurgam Aramis" (the writing that was changed; the letters were written in Aramis letters, and the Targum was in Aramis language - Alei Tamar).

[דניאל ה ח] ולא כהלין כתבא למיקרי מלמד שבו ביום ניתן

2.

"V'Lo Chahalin Kesava l'Mikrei" (no one was able to read what the angel's hand wrote in Belshatzar's palace) - this shows that [a new writing] was given that day.

ר"נ אומר ברעץ ניתנה התורה

(h)

(Rav Nachman): The Torah was given in Ivri writing.

ואתייא כר' יוסה

1.

This is like R. Yosah (i.e. R. Yosi, who said that a new writing was given through Ezra).

רבי אומר אשורית ניתנה התורה וכשחטאו נהפך להן לרעץ וכשזכו בימי עזרא נהפך להן אשורית [זכריה ט יב] גם היום מגיד משנה אשיב לך

(i)

Rebbi says, the Torah was given in Ashuris. When they sinned, it was transformed to Ra'atz (they forgot it - ha'Gaon Rav C. Kanievsky, Shlita). When they merited in the days of Ezra, it was switched to Ashuris (they remembered it) - "Gam ha'Yom Magid Mishneh Ashiv Lecha";

[דברים יז יח] וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר כתב שהוא עשוי להשתנות

1.

"V'Chasav Lo Es Mishneh ha'Torah ha'Zos Al Sefer" - a writing that will be Mishtaneh (changed).

תני רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אלעזר בן פרטא שאמר משום רבי לעזר המודעי כתב אשורי ניתנה התורה

(j)

(Beraisa - R. Shimon ben Elazar citing R. Eliezer ben Parta citing R. Lazar ha'Moda'i): The Torah was given in Ashuri writing.

ומה טעמא [שמות כז י] ווי העמודים שיהו ווים של תורה דומים לעמודים

1.

What is the source? "Vavei ha'Amudim" - the Vovim of the Torah resemble hooks of pillars (like in our Ashuris writing. In Ivri writing, it is like a Y-shape. However, in Ivri of the Dead Sea scrolls, it is similar to our Vov - Leshon ha'Kodesh, by R' R. C. Klein Shlita.)

אמר רבי לוי מאן דאמר לרעץ ניתנה התורה עי"ן מעשה ניסים מאן דאמר אשורי ניתנה התורה סמ"ך מעשה ניסים

(k)

(R. Levi): The one who says that the Torah was given in Ra'atz (Ivri), the Ayin [in the Luchos] was miraculous (it is closed like our Ashuri Samech. The interior floated in place. It was not attached to the Luchos in any direction.) The one who says that the Torah was given in Ashuri, the Samech was miraculous.

רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא ורבי סימון תריהון אמרין תורת הראשונים לא היה לא ה"א שלהם ולא מ"ם שלהן סתום הא סמ"ך סתום

(l)

(R. Yirmeyah citing R. Chiyah bar Ba, and R. Simon): The Torah of earlier [generations], their Hei was not closed, and not their Mem. However, their Samech was closed (for R. Levi said that it was miraculous. The Amora'im considered it a mere Hidur that the left leg of the Hei not reach the roof. This is like its initial form. Initially, they did not have different forms for final Men, Nun, Pei Tzadi or Chaf.)

תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להיתרגם כל צורכה אלא יוונית

(m)

(Beraisa - R. Shimon ben Gamliel): Even Seforim, they permitted writing them only in [Leshon ha'Kodesh or] Yevanis. They checked and found that the Torah can be translated fully only in Yevanis.

בורגני אחד בידא להם ארמית מתוך יוונית

(n)

A hut dweller made up [a Targum of the Torah in] Aramis amidst Yevanis (i.e. from the translation done for Tolemy).

רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא תירגם עקילס הגר התורה לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע וקילסו אותו ואמרו לו [תהילים מה ג] יפיפית מבני אדם

(o)

(R. Yirmeyah citing R. Chiyah bar Ba): Akilas (Unkelos) the convert translated the Torah in front of R. Eliezer and R. Yehoshua, and they praised him and said to him "Yafyafisa mi'Bnei Adam."

3)

OTHER DIFFERENCES BETWEEN SEFORIM AND TEFILIN AND MEZUZOS (Yerushalmi Halachah 9 Daf 10b)

רבי יודה בר פזי אמר רבי יהושע בן לוי שאל ולמה לי נן אמרין יש בספרים מה שאין בתפילין ומזוזות שהספרים נכתבין בשני דפין ותפילין ומזוזות אינן נכתבים אלא בדף אחד

(a)

Question (R. Yudah bar Pazi citing R. Yehoshua ben Levi): Why don't we say [another difference in our Mishnah], that applies to Seforim and not to Tefilin and Mezuzos, that in Seforim we may write [one Parshah] in two columns, and in Tefilin and Mezuzos we write [it] only in one column?

התיב רבי יצחק בריה דרבי חייה כתובה דרבה שהספרים נכתבין בשתי עורות ותפילין ומזוזות אינן נכתבות אלא בעור אחד

(b)

Question (R. Yitzchak brei d'R. Chiyah Kesuvah): You can ask a bigger question! We may write Seforim in two parchments, and Tefilin and Mezuzos we write only in one parchment!

אמרון חברייא קומי רבי מנא נאמר דף אחד בשני עורות לית היא דרבה

(c)

Question (Talmidim, to R. Mana): He should say that that [in Seforim, we may write] one Parshah in two parchments. Is this not a bigger Chidush?

אמר לון שכן אפילו ספרים אינן נכתבים כן

(d)

Answer (R. Mana): Even Seforim we may write like this.

תולין בספרים אין תולין לא בתפילין ולא במזוזות

(e)

Implied question: (The Mishnah omitted another difference!) In Seforim [if a word was omitted, we may be] Toleh (write it between the lines), and we are not Toleh in Tefilin and Mezuzos!

ספרים שכתבן כתפילין וכמזוזות אין תולין בהן תפילין ומזוזות שכתבן כספרים תולין בהן

(f)

Answer: (This is not a leniency of Seforim. It is only because they are normally written in big letters.) Seforim written [in small letters] like Tefilin and Mezuzos, we may not be Toleh in them. Tefilin and Mezuzos written [in big letters] like Seforim, we may be Toleh in them (Ridvaz based on the Ran; ha'Gaon Rav C. Kanievsky, Shlita).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF