-------------------------------------------------

[1] הוא מקבל מהכהן הראשון, וע"י שמקבל השני מהראשון מתהפך העליון לתחתון והתחתון לעליון. וכן לקמן כשנותן השני לשלישי מתהפך שוב.

[2] הנה הפסוק (ויקרא כג:כ) אומר: "והניף הכהן אותם [לב' הכבשים] על לחם הבכורים תנופה לפני ה', על שני כבשים וגו'. וקשה דמרישא של הפסוק מבואר שהכבשים על הלחם, ובסופו מבואר שהלחם על שני הכבשים. ולכן כל אחד מהתנאים מעמיד באופן אחר.

[3] בשלמי ציבור נכתב רק תנופה מחיים, ותנופה שחוטים לא נכתב בהם אלא ילפינן להם משלמי יחיד. וחכמים ס"ל שדנים מינה ומינה, וא"כ כמו ששלמי יחיד התנופה היא בחזה ושוק כן בציבור. ורבי ס"ל דדנים מינה ואוקי באתרא, ובשלמי ציבור התנופה שמצאנו בהם היא רק כשהם שלמים.

[4] וס"ל לרבי דכמו שבשלמי יחיד מה שניתן לכהן אותו מניפים [דהיינו לחזה ושוק], כן בשלמי ציבור מה שניתן לכהן אותו מניפים - והיינו לכל השלמים - דהא בשלמי ציבור הכל לכהן.

[5] כלומר, דהגם שבעלמא אוקי באתרא, מ"מ כאן הלימוד אינו במה מצינו שאז שייך הכלל הנ"ל, אלא הוא מריבוי הכתוב בשלמי יחיד, דכתוב בהם: "מזבחי שלמיהם" לשון רבים, וע"כ דלא קאי על שלמי יחיד אלא על שלמי ציבור לומר שיונף החזה והשוק שלהם.