-------------------------------------------------

[1] רש"י לפנינו [וכן גם פירשו התוס'], מבאר שכיון שהזכיר רק "מרחשת", ולא הזכיר: "מנחת מרחשת", או "במרחשת" [שבאלו הלשונות ברור שכונתו למנחת מרחשת ממש], א"כ יש להסתפק שמא כוונתו לנדוב כלי ולא מנחה. וכיון שיש לנו ספק מה הוא התנדב - לכך יהא מונח עד שיבוא אליהו. אמנם התוס' ד"ה מספקא, הביאו בשם רש"י פירוש אחר, ולפירוש זה אין הספק אם צריך להביא מנחה או כלי, אלא הספק אם צריך להביא מנחת מחבת או מנחת מרחשת. והכי פירושו, דכיון שהזכיר רק מרחשת [ולא הזכיר מנחת], א"כ ספק הוא האם התנדב לדבר שנעשה בכלי מרחשת [- ע"ש כליין], או התנדב דבר שבא על רחישה [- ע"ש מעשיהם], ולצד זה האחרון אין אנו יודעים אם על רחישת הלב או רחישת שפתים, ולכך ספק הוא אם צריך להביא מנחת מחבת או מנחת מרחשת. [ולפי' זה ה"ה כשאמר: "הרי עלי מחבת", יש ספק כנ"ל, אם הכונה על מה שנעשה בכלי מחבת, או דבר שבא לכפר על מחבואי הפה או הלב. וכפי' זה פי' גם ברבינו גרשום ע"ש].

[2] רש"י לפינו ס"ל שלבית הלל פשוט שעל שום הכלים נקראו ולא על שום מעשיהם. וא"כ כשאמר מרחשת התנדב כלי ולא מנחה. אולם לפירש"י שהביאו התוס' [והוא כפי' רבינו גרשום], לבית הלל מביא מנחת מרחשת [ולא מחבת], דכיון שעל שום כליין הם נקראים, א"כ התנדב מנחה שנעשית בכלי מרחשת. ורק אם היו באים על שום מעשיהם - שבאו לכפר על רחשים, אז יש להסתפק על איזה רחש - רחש הלב או רחש השפתים, דהיינו האם מביא מנחת מחבת או מנחת מרחשת.

[3] ולכן בחול מביא מחמש. ובשבת עדיף שיטרח במלאכה אחת וינפה היטב עד שיקבל מובחר משלש, ולא יביא חמש המצריכים כמה מלאכות של קצירה וזרייה וברירה וטחינה והרקדה בשתי סאים יותר.