[1] כגון מעשה קדרה עבה, אבל מעשה קדרה רך נאכל עם הפת.

[2] פי', דבר שבשיל ולא בשיל, דהיינו שלא נגמר בישולו. אכן דבר שמבושל יותר מדאי, כן בכלל נדרו, כיון שבנדרים הלך אחר לשון בני אדם ואנשים קוראים לזה תבשיל, הגם שבלשון חכמים נקרא בשיל יותר מדאי - שלוק.

[3] נמצא שהאומר לשון זו לא חל נדרו אלא בג' תנאים: א) שנתבשל במשקה רותח כדרכו, לאפוקי צלי. ב) שנתבשל בישול גמור, לאפוקי בשיל ולא בשיל. ג) שנאכל עם הפת, לאפוקי אם אינו נאכל עם הפת.

[4] בנדרים הלך אחר לשון בני אדם, ובמקומו לא נקרא צלי בשם "מבושל".

[5] במקומו היו קראים לצלי מבושל, והביא אסמכתא לדבריו שכן הוא גם בלשון תורה, כדכתיב בדברי הימים (ב', לה:יג) "ויבשלו הפסח באש כמשפט".

[6] דכל שנעשה ע"י חום האש הוא בכלל שם "תבשיל", בין בבישול בין בצלי ובין בשלוק.