[1] אלו חמשת מיני דמים טמאים, ד' מהם הם בצבע אדום וא' שחור. ואדום הראשון, היינו האדום ביותר - כדם מכה. ואח"כ יש עוד ג' מיני אדומים שהם בהירים ממנו.

[2] הקשו התוס' (בד"ה רבי), דלמה מטמאים רבנן, הא איכא חזקת טהרה. ותירצו, דכיון שהרגילות שמחמת הנגע השער מתלבן, לפיכך נראין הדברים דהבהרת קדמה לשער לבן - וטמא.

[3] ע' רמב"ם (פי"ב מהלכות טומאת צרעת ה"ח) שפסק כר' יוחנן, ובמשנה למלך שם כתב שאין מחלוקת בדבר. וצ"ע מסוגיין דמבואר שיש בזה מחלוקת, וכן נקט החזו"א (נגעים ג:ח), ע"ש.

[4] ואפי' בכה"ג שכבר היתה נדה מדם אדום שראתה, ושוב ראתה דם ירוק אינו מטמא כיון שאין דם זה מתעגל (-מתאסף) ויוצא. ולכך אמרה הגמ' שפיר קאמרי רבנן, כלומר שלשיטתם שהוא דם טהור ודאי שאין לו דין מעיינות, וא"כ לא יתכן שיאמר ר"מ לרבנן שגם לדבריהם יש לטמא. אולם לעקביא ור"מ שהוא כדם נדה ודאי שמטמא.

[5] ור"מ אמר לרבנן שגם לדבריהם יש לטמא דנילף בגז"ש (הגם שאינו כדם חללים) לטמא כדם נדה, וחכמים ענו לו שאין אדם גז"ש מעצמו. וכאן לא דחתה הגמ' שפיר קאמרו ליה, ומשמע שכך היא סברת ר"מ שאדם דן גז"ש מעצמו, וביקש שיודו לו רבנן בזה.

[6] הכי אמר ר' יוחנן, דירד ר"מ לשיטת עקביא בן מהללאל. ובשאלה האם שאר האוקימתות בגמ' ג"כ ס"ל הכי שדברי ר"מ הוא בשיטת ר' יוחנן? ע' ברשב"א שבפירוש הראשון הביא שלשאר אוקימתות ס"ל שכיון שאיפריך דברי ר' יוחנן, תו לא אמרינן דירד ר' מאיר לשיטתו של עקביא. ובפירוש השני, הביא שלכל האוקימתות ר"מ לדבריהם דרבנן קאמר להו, אבל ר"מ מטמא בדם ירוק כעקביא, וכן נקט הריטב"א. והתוס' כאן (בד"ה כתיב) ור"ת בספר הישר (תשובה כ' אות ד') נקטו שלמסקנא ר"מ מטהר בירוק ע"ש. עוד דנו התוס' (בד"ה ירד) האם מטמא ר"מ מדאורייתא או רק מדרבנן, וכתבו בתחילה להוכיח מפרק בנות כותים דמדאורייתא הוא טהור וכל מה שאמר ר"מ כאן הוא רק מדרבנן, ושוב דחו זאת התוס' ואמרו שטמא מדאורייתא.