[1] פי', דהנידון האם יש לו לחוש שמא בא עליה אחֵר אחַר שנעשית בת ג', ולכן לא מצא בבעילה שאחר ג' דם בתולים, או לא. דאם נאמר ד"מיזל אזלי ואתו", אין לחוש, ומה שלא מצא בבעילה שאחר ג' דם, משום שלא הספיקו הבתולים לחזור מחמת שהוא בעל אותה תדיר. אבל אם נאמר שאין הבולים נתפסים לצאת קודם ג', יש לחוש שזינתה תחתיו אחר שנעשית בת ג', ולכן לא מצא בתולים. והגם שפיתוי קטנה אונס הוא ואינה נאסרת באשת ישראל, מ"מ באשת כהן יש נפ"מ לאסור עליו. ורב חייא ס"ל שאפי' לצד ד"מיזל אזלי ואתו" יש לחוש ולאסור אותה עליו, דמאן לימא לן דלא חוזרים הבתולים מיד.

[2] פי', אם נאמר ד"מיזל אזלי ואתו" - א"כ הוא דם בתולים, אבל אם נאמר ד"איתצודי הוא דלא מתצדי" - ודאי דם נדה הוא, דדם בתולים לא שייך קודם ג'. אכן לשון הגמ' "כגון שבעל בתוך ג' ומצא דם, ובעל לאחר ג' ומצא דם", וקשה למה לי הא דבעל שוב לאחר ג' ומצא דם. ופיר"ת (בתוד"ה האי) דאה"נ נקט ללשון זו משום שנקט לה לעיל. עוד פירשו תוס', דיש נפ"מ גם לאחר ג', דכיון שעל הצד ד"איתצודי הוא דלא מתצדי" - חזינן שהיא רואה דם נדה מחמת חימוד בעילה, דהרי ראתה קודם ג' ולא שייך לתלות בדם בתולים לצד זה, א"כ גם אחר ג' יש לחוש לדם נדה ולא תולים בדם בתולים.

[3] לרבי בתינוקת שנת י"ב (דהיינו מבת י"א ויום א' עד בת י"ב), ובתינוק שנת י"ג. ולרשב"א איפכא.

[4] ע' היטב בתוס' (ד"ה אילימא וד"ה אלא) שעיקר החילוק הוא בין הביא שערות או לא, כלומר לענין עונשים אם לא הביא שערות ודאי קטן הוא לכו"ע, ורק לענין נדרים יש חידוש מיוחד שנדריו נבדקים, דאמרינן חזקה שיביא שערות בשנה הבאה - ודין נדרים ששנה קודם אם יודע להפליא נדרו נדר. והנידון כאן לענין עונשים - כשהביא שערות תוך הזמן, דנחלקו האם שערות אלו הם שומא ופטור מעונשים, או הם שערות ממש וחשבינן לו כגדול לכל דבר, לענין חליצה וקידושין, ולענין נדרים שלא בודקים אותו אם יודע להפליא - דאפי' אומר שאינו יודע נדרו נדר אם חשבינן ליה כגדול.