פסחים דף יז. א

מה שאל חגי את הכהנים בפסוקים דלהלן (חגי ב:יב-יג)?

לרב אליבא דרבה לרב אליבא דרבינא אליבא דשמואל
הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קֹדֶשׁ
בִּכְנַף בִּגְדוֹ וְנָגַע בִּכְנָפוֹ אֶל
הַלֶּחֶם וְאֶל הַנָּזִיד וְאֶל הַיַּיִן
וְאֶל שֶׁמֶן וְאֶל כָּל מַאֲכָל
רביעי בקודש
מחמץ שרץ - וטעו
לומר שהוא טהור [1]
רביעי בקודש בסתם - וטעו
לומר שהוא טהור
חמישי בקודש בסתם - וענו כהוגן
שהוא טהור [2]
אִם יִגַּע טְמֵא נֶפֶשׁ בְּכָל אֵלֶּה רביעי בקודש מחמת טמא מת - וענו כהוגן
שהוא טמא
שלישי בקודש בסתם - וענו כהוגן
שהוא טמא [3]
רביעי בקודש בסתם - וענו כהוגן
שהוא טמא

אליבא דיוסף בן יועזר, איזה משקים אמרו חכמים שהם טהורים?

משקה בי מטבחיא משקה בי מדבחיא [4]
לרב טהור טמא
ללוי טמא [5] טהור

מה דין משקי בי מטבחיא לתנאים ובאופנים דלהלן?

הנמצאים בכלים הנמצאים בקרקע
לתנא קמא - טומאת משקים מדרבנן [6] טהורים טהורים
לר' שמעון - טומאת משקים מה"ת טמאים מים: טהורים [7]
דמים: טמאים

פסחים דף יז: א

מה דין טומאת משקים לטמא כלים - בכלים שיש להם אחורים ותוך, אליבא דר' יהודה?

בנטמא מתוכו בנטמא מגבו
לרב יהודה
אמר שמואל
טמא בין מתוכו בין מגבו קודם חזרה: טמא בין מתוכו בין מגבו
אחר חזרה: טמא רק גבו [8]
להו"א דרבינא טמא בין מתוכו בין מגבו משקין שמחמת שרץ: טמא בין מתוכו בין מגבו
משקין שמחמת ידים: טמא רק גבו [9]
-------------------------------------------------

[1] לפירש"י שאל אותם אם נשא אדם שרץ בבגדו, ונגע השרץ הזה בעצמו בלחם ועשהו ראשון, ושוב נגע הלחם בנזיד ועשהו שני, ושוב נגע הנזיד ביין ועשהו שלישי, ושוב נגע בשמן ועשהו רביעי, מה הדין. וענו לו שלא נטמא, ובזה טעו לומר שאין רביעי בקודש. ותוס' (בד"ה רביעי) מפרשים בשם ר"ת, שנגע השרץ בבגד ועשהו ראשון, והבגד נגע או בלחם או בנזיד ועשהו שני, והלחם או הנזיד נגעו או בשמן או ביין ועשהו שלישי, והשמן והיין נגעו בכל מאכל ועשהו רביעי.

[2] לפירש"י שאל אותם על חמישי בקודש, ולא מיירי שנגע השרץ מיד בלחם, אלא שנגע השרץ בבגד והבגד נגע בלחם - כדכתיב "בכנפו" וכו', והרי שנוסף עוד מדרגה, ושאלם על חמישי. ולפירוש ר"ת דייק שמואל מדכתיב "בכנפו" ולא כתוב "כנפו", ש"מ שנגע השרץ בעוד דבר קודם שנגע בכנף ולכן יש כאן חמישי.

[3] לפירש"י שאל אותם מה הדין אם המטמא לא היה שרץ, אלא מת עצמו שהוא אבי אבות הטומאה, והוא נגע בלחם ועשהו אב, והלחם נגע בנזיד ועשהו ראשון, והנזיד נגע ביין ועשהו שני, והיין נגע בשמן ועשהו שלישי. ולפירוש ר"ת המת נגע בכנף בגד ועשהו אב, והאב נגע או בלחם או בנזיד ועשהו ראשון, והלחם או הנזיד נגע בשמן או ביין ועשהו שני, והשמן או היין נגע בכל מאכל ועשהו שלישי.

[4] היינו דם הנזרק על המזבח, וכן מים ויין המתנסכים על המזבח, ושמן למנחות.

[5] ולפ"ז מים שמדיחים בהם את הבשר של הקרבנות יהיו טמאים, וכן דם שנשפך על הרצפה שלא נתקבל בכלי ואי אפשר לזורקו על המזבח ג"כ יהיה טמא, דלא נקרא משקי בי מדבחיא. - ע' מהר"ם חלאווה.

[6] ואף שרב פפא ניסה לפרש שהגם שהם מדאורייתא, מ"מ הלכה למשה מסיני לטהרם בבי מטבחיא, הגמ' דחתה את דבריו.

[7] ומשום דיש למים שם מקוה כשהם במחובר, דמה"ת רביעית מים חשובה מקוה לטהר מחטין וצינורות.

[8] פי', אם סובר ר' יהודה דטומאת משקים לטמא כלים היא מדאורייתא, ממילא דינה כמו שנגע שרץ בכלים הללו שאין חילוק אם נגע מתוכו או נגע מגבו שמטמא בין מתוכו ובין מגבו, אולם אם טומאת משקים לטמא כלים היא רק מדרבנן, רבנן עשו היכר שלא ישרפו תרומה על טומאתם, ואמרו שדוקא אם נטמא מתוכו יטמא גם מגבו, אבל אם נטמא מגבו לא יטמא מתוכו.

[9] פי', אם המשקים באו מדבר שהוא טמא מה"ת גם הם מטמאים מה"ת (דלא חזר בו ר' יהודה ממה שאמר שטומאת משקים לטמא בין אוכלים כלים ובין היא מה"ת), ולכן אם נגעו בכלים בין מתוכן בין מגבן יהיו הכלים מטמאים בין מתוכן בין מגבן. אולם אם נטמאו רק מידים, שכל טומאתן היא רק מדרבנן, בזה יש חילוק כנ"ל.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף