פסחים דף לט. א
מה הם שיטות התנאים שנזכרו בסוגיא לגבי מרור?
מה סברתו למנות כמין כשר למרור? | |
תנא דמשנתנו | חזרת (-חסה) תמכא (-חריין), חרחבינא (-סיב דקל), עולשין, מרור (-מין ירק מר). |
ת"ק דבר קפרא | הוסיף על משנתנו: חרחלין |
רבי (כגירסת רש"ש) יהודה שבברייתא דבר קפרא |
הוסיף: עולשי שדה - והיינו שאף שיש לירקות הנ"ל שם לווי גם כשרים |
רבי מאיר | הוסיף ד' מינים: עסווס, טורא, מר, ירואר |
רבי יוסי | חולק על ר"מ וס"ל שעסווס הוא טורא, ומר הוא ירואר |
תני דבי שמואל | הוסיף על משנתנו: חרגינין, הרדופנין, |
רבי יהודה דתנא דבי שמואל |
הוסיף: חזרת יולין וחזרת גלין- והיינו שאף שיש לירקות הנ"ל שם לווי גם כשרים |
ר' אילעא משום ר' אליעזר | הוסיף: עקרבלים |
רבי יהודה | אמר כלל: כל הירקות שיש להם שרף [1] - כשרים למרור |
רבי יוחנן בן ברוקה | אמר כלל אחר: כל הירקות שפניהם מכסיפים [2] - כשרים למרור |
אחרים | אמרו כלל אחר: כל הירקות שנתקיימו בהם שני הכללים הנ"ל - כשרים למרור [3] |
פסחים דף לט: א
האם יוצאים ידי חובה בירקות אלו במצבים דלהלן?
לחים | יבשים | כמושים | כבושים מבושלים שלוקים |
|
למשנתנו ולר"מ | יוצאים | בעלים: לא יוצאים בקלחים: יוצאים [4] |
יוצאים | לא יוצאים |
לחכמים בברייתא | יוצאים | לא יוצאים | יוצאים [5] | לא יוצאים |
לת"ק דראב"צ | ----- | ----- | לא יוצאים | ------ |
-------------------------------------------------
[1] פי', כשחותכים אותם וסוחטים אותו במקום חיתוכו יוצא ממנו ליחה לבנה כחלב. וס"ל לר' יהודה שאינו תלוי בשמות מסוימים כשאר התנאים דלעיל, אלא שתלוי בכלל הנ"ל.
[2] פי', שאין צבע הירק בירוק חזק אלא צד פניו בהיר מעט, והוא חולק עם ר' יהודה הנ"ל ואומר כלל אחר.
[3] למד ר' יוחנן, שכל התנאים שלעיל ודאי מסכימים עם כלל זה, וא"כ על כרחך שכל הירקות שמנו חכמים יש להם את שני הסימנים האלה, שיש להם שרף וגם פניהם מכסיפים.
[4] כך פירש רב חסדא.
[5] וכך ס"ל גם לר' אליעזר בר' צדוק.
-------------------------------------------------