פסחים דף מב. א
מי תשמישו של נחתום - שהם מחמיצים, היכן שופכן?
באשבורן [1] | במדרון | |
כשהם מועטים | נשפכים שם | נשפכים שם |
כשהם מרובים | אינם נשפכים שם | נשפכים שם |
האם מותר לכתחילה ללוש במים חמים ומה הדין בדיעבד?
לכתחילה | בדיעבד | |
למר זוטרא | אסור | מותר |
לרב אשי | אסור | אסור [2] |
דברים המנויים במתניתין ככותח הבבלי וכו', מה דינם? [תוד"ה ואלו].
לענין איסור אכילה | לענין לעבור ב"בל יראה" ו"בל ימצא" | |
לרש"י | אסורים - והם בלאו ולא בכרת | עובר עליהם ב"בל יראה" ו"בל ימצא" |
לתוס' | אסורים - והם בלאו ולא בכרת | אינו עובר - ורק עובר באיסור אכילה |
פסחים דף מב: א
חומץ הנעשה מן התמד האם צריך לעשרו?
בדרוקא - שעשוי משמרים של יין | בדפורצני - שעשוי מחרצני ענבים | ||
לרבנן [3] | פטור מלעשר | פטור מלעשר | |
לר' |
לתירוץ א' | בודאי טבל: חייב לעשר בלוקח מעם הארץ: פטור מלעשר |
|
לתירוץ ב' | בודאי טבל: חייב לעשר בלוקח מעם הארץ: פטור מלעשר |
פטור מלעשר |
[1] פי', מקום שיש בו בקעים בקרקע והמים נעצרים שם ואם הם מרובים אינם נבלעים במהרה.
[2] ואין הטעם משום החימוץ - דחזינן שלא החמיץ, וכמו שמותר בבצקות הנכרים כשמכיר בהם שלא החמיצו, אלא הטעם משום שקנסו אותו חכמים שעשה שלא כהוגן.
[3] ס"ל לרבנן דהיכא שמתמד, דהיינו ששופך מים בשמרים או בחרצנים ומוציא כדי מדתו ששפך - שלא נוסף יותר מחמת השמים או החרצנים, פטור מלעשר - כיון שהוא מים, ומה שנוסף בו מראה וטעם אינו סבה לחייבו במעשר. אולם ר' יהודה חולק, וס"ל שצריך לעשר (מדרבנן) כל היכא שיש לו טעם ומראה יין.