פסחים דף מג. א

לתנאים דלהלן מה נקרא שיאור ומה נקרא חמץ גמור?

הכסיפו פניו התחיל להסדק כקרני חגבים התערבו הסדקים זה בזה
לר' מאיר שיאור חמץ גמור
לר' יהודה נחשב כמצה מה"ת שיאור חמץ גמור

כיצד מתפרשת הברייתא דלהלן?

לר' מאיר לר' יהודה
שיאורף ישרף - אסור בהנאה בהכסיפו פניו בתחיל להסדק כקרני חגבים
נותנו לכלבו - מותר בהנאה ----- בהכסיפו פניו - שיאור דר"מ [1]
האוכלו לוקה ארבעים בהכסיפו פניו - ואליבא דר"מ [2] ------

מה דין חמץ נוקשה וחמץ ע"י תערובת לתנאים דלהלן?

אליבא דר' מאיר אליבא דר' אליעזר לחכמים
חמץ נוקשה בלאו לרב יהודה: אינו בלאו
לרב נחמן: בלאו
-----
חמץ ע"י תערובת לרב יהודה: בלאו
לרב נחמן: אינו בלאו
בלאו אינו בלאו

פסחים דף מג: א

האם אמרינן היתר מצטרף לאיסור באיסורים דלהלן?

באיסורי נזיר [3] במקטיר שאור, בחמץ בפסח בשאר איסורים
ל' אבהו אמר ר"י מצטרף אינו מצטרף אינו מצטרף
לזעירי מצטרף לר' אליעזר: מצטרף [4]
לחכמים: אינו מצטרף
אינו מצטרף
-------------------------------------------------

[1] פי', שיאור דר' מאיר אליבא דר' יהודה דינו כמצה לענין שמותר בהנאה. וביארו התוס' (בד"ה ונותנו), דמדאוייתא מותר אפי' באכילה, ורק מדרבנן אסור.

[2] סיפא אליבא דר"מ היא, ואתא למימר ששיאור לשיטתו אסור מה"ת בלאו, ויש מלקות באכילתו.

[3] דשם יש גזה"כ מדכתיב ביה "משרת" - ללמד שחייב גם על שריית פתו ביין, ומצטרף הלחם ליין לשיעור איסור לנזיר.

[4] ר"א דריש מדכתיב "כל" מחמצת לרבות תערובת חמץ, וכן דורש "כי כל שאור" לרבות המקטיר חצי כזית שאור ע"ג המזבח שחייב, ומפרש זעירי דכוונתו שהקטיר חצי כזית חמץ עם כחצי זית מצה, וקמ"ל שהיתר מצטרף לאיסור וזה שלא כדברי אביי דס"ל דיש הקטרה לפחות מכזית - וחייב בהקטרת שאור כל שהוא בלא צירוף. ונחלקו רש"י ותוס' היכי מיירי, דלרש"י מיירי שכל חצי כזית ניכר לבדו, ותוס' פירשו דמיירי בתערובת.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף