[1] לאו דוקא חלב, אלא ה"ה יותרת הכבד ושתי הכליות שגם הם נקטרים על המזבח. וילפינן בגמ' מקראי.

[2] גבי כלי ברזל נדרש הפסוק (במדבר יט:טז) "בחלל חרב" - דחרב הרי הוא כחלל, והיינו שכלי ברזל נטמא כטומאת המת עצמו, והאדם הנוגע בו כנוגע במת ונעשה אב הטומאה, ובאופן זה נעשה הפסח ע"י גברא הטמא טומאת הגוף שהיא בכרת (כלומר, שאם לא היה היתר לעשות הפסח בטומאה היה חייב הגברא הזה על כניסתו לעזרה כרת).

[3] סובר רב חסדא דטומאה דחויה בציבור, וכיון שכן, עדיף שיעשו רק הטהורים ולא יעשו איתם יחד הטמאים, כדי שיאכל הפסח לטהורים רק בטומאת בשר שאיסורו בלאו (כלומר, שהאוכל בשר קודש טמא עובר בלאו), ולא יאכל הבשר לטמאים גם בטומאת הגוף, (דהיינו ע"י המיעוט טמאי מת), היות שאדם טמא שאוכל בשר קודש הוא בכרת.

[4] וכיון שהם רק מיעוט הם נדחים לפסח שני.

[5] סובר רבא מהיקש הפסוקים, שהאיסור שלא לאכול בשר קודש בטומאת הגוף הוא רק היכא שנוהג האיסור שלא לאכול בשר קודש טמא, וכאן היכא שנטמאו הסכינים בשרץ שהותר איסור אכילת בשר טמא, לכך הותר גם איסור טומאת הגוף. ולפ"ז יתכן שגם רבא ס"ל ש"טומאה דחויה בציבור", ובכל אופן גזה"כ להתיר.

[6] לכל השיטות דלהלן הטהורים עושים את הראשון בטהרה, מלבד שיטת ר' יהודה (לקמן פ.) דס"ל שבמחצה על מחצה אמרינן דאין קרבן ציבור חלוק ועושים הכל בטומאה. - תוד"ה וטמאין.

[7] וכיון שכן טהורים לא יעשו בטומאה כיון שהם רוב, ורוב לא עושה בטומאה. וכן טמאים לא נדחים לשני, כיון שהם רוב, ואין רוב נדחה לשני אלא עושה בטומאה.

[8] דכיון שאינם כרוב הם נידונים כמיעוט ונדחים לפסח שני.

[9] את הראשון אינם עושים משום שמחצה על מחצה אינו כרוב, והרי אין לך רוב טמאים שתדחה טומאה בשבילם. וגם אינם חשובים מיעוט ולכן אינם עושים את השני, כי בשני עושים רק מיעוט.

[10] והיינו לכאורה כלישנא קמא דרב כהנא, והנידון כיצד מישבים רב והלישנא בתרא דרב כהנא את הברייתא הזו.

[11] וכיון שכן הדין הוא שלא להתיחס למה שהנשים משלימות למחצה על מחצה אלא כאילו יש כאן רק רוב טהורים, ולכן הדין פשוט שהטהורים יעשו את הראשון והטמאים יעשו את השני.

[12] וכיון שכן מצטרפות רוב הנשים בפסח הראשון להיות רוב טהורים, ועושים רק טהורים. ובשני כיון שאז חיוב נשים הוא רשות, ממילא לא מחשיבים את הנשים, ונשארו הגברים מחצה על מחצה, ומחצה לא עושים בשני.

[13] וכיון שכן בפסח הראשון שאחר הצטרפות הנשים - הטמאים הם רק פלגא, ופלגא לא עושים אליבא דרב כהנא את הפסח בטומאה בראשון. ובשני גם לא עושים, כיון שאז לא מחשיבים עם הטהורים את הנשים - כיון שנשים בשני רשות, ולכן יש לך בשני רוב טמאים, ואין רוב עושים בשני.

[14] והיינו כדברי רב, והנידון איך מישב רב כהנא את הברייתא הזו לפי שתי הלשונות שאמר.

[15] אה"נ מודה רב כהנא שברייתא זו היא סיעתא לרב שסובר שמחצה על מחצה כרוב, אלא שס"ל שיש תנאים אחרים (דהיינו התנאים של הברייתות שמשמען כלשונות דרב כהנא) - הסוברים שמחצה על מחצה אינו כרוב.