[1] והביא ראיה מזה שתיקנו חכמים עשרה כוסות בבית האבל. והעירו תוס' (ד"ה עשרה), דאליבא דרבא דלעיל (דף קט:) אין ראיה משם, דכיון שאחד מהכוסות הללו הוא כוס של ברכה לכן אינו מצטרף. [אכן יש בדבר מחלוקת ראשונים האם דין של כוס של ברכה שמצטרף לטובה ולא לרעה נאמר בכל השנה או רק בליל הסדר].

[2] בברכת כהנים בברכה השלישית יש שבעה תיבות: (ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום), והתיבה השביעית שהיא תיבת "שלום" מורה שכל שביעי הוא שלום, וכיון שכן כוס שביעית מצטרפת לטובה לענין לבטל את הזוגות ממה ששתה שש, אבל אינה מצטרפת לרעה לענין שאם שתה שמונה לחוש לזוגות.

[3] בברכת כהנים בברכה השנית יש חמשה תיבות: (יאר ה' פניו אליך ויחונך), והתיבה החמישית שהיא תיבת "ויחונך" המורה על טובה, מצטרפת לטובה ולא לרעה כנ"ל.

[4] בברכת כהנים בברכה הראשונה יש שלשה תיבות: (יברכך ה' וישמרך), והתיבה השלישית שהיא תיבת "וישמרך" המורה על שמירה, מצטרפת לטובה ולא לרעה כנ"ל. והגם שרבא לעיל (דף קט:) גבי ד' כוסות של ליל הסדר הוצרך לתרץ ד"כוס של ברכה מצטרפת לטובה ולא לרעה" ולא תירץ שאין זוגות בד' כוסות. תירצו הרשב"ם והתוס' (ד"ה רבא), דאף שאין חשש היזק מכח השדים הממונים על הזוגות, מ"מ יש כח לכשפים לחול עליו אם יעשו לו כשפים, ולכך אלמלא דכוס של ברכה אינו מצטרף לרעה לא היה לרבנן לתקן דבר שיכול לבוא ממנו היזק אפי' שההיזק הוא רק בכה"ג שעושים לו כשפים.

[5] רב יוסף אמר בשם יוסף שידא ד"אשמדאי מלכא דשידי ממונה הוא אכולהו זוגי", ונחלקו הלישנות מה הכוונה במימרא זו, הל"ק ס"ל שבא לומר שאין דרך המלך להזיק, ולישנא בתרא ס"ל להיפך דאדרבה יש לחוש הרבה מאד לזוגות מחמת שמלך בטבעו כעסן וגם יכול לעשות ככול העולה על רוחו.

[6] פי', דהממונה על הזוגות הוא מלך השדים, ואין דרך המלך להזיק - דגנאי הוא לא. ולדבריו כל חשש זוגות הוא מילתא דלא שכיחא, ורק לפעמים קורה שאדם ניזוק מזה. ולכן רק הרוצה להחמיר ולעשות נטירותא יתירתא - עושה כן שלא לשתות זוגות, כן פירש רשב"ם. והתוס' (בד"ה ומלכא) פירשו לשיטה זו, שהחשש של זוגות - הוא משום שכך יכולים לעשות לו כשפים.

[7] דאם באמת שתה זוגות, כיון שעושה מעשה לצרף את הכוס הזאת עם הכוסות ששתה כדי לבטל הזוגות - מועיל להצטרף ולבטל. ואם לא שתה זוגות - אמרינן שלא מצטרף, דכיון שפסק שתייתו בלא זוגות הרי שאליבא דאמת אינו רוצה לצרף את הכוס הזו.

[8] דכיון שהשכר הוא משקה הפחות חשוב מן היין לכן אין הוא יכול להצטרף ולבטל את הזוגות שנעשו מחמת שתיית היין. אבל להיפך אם עמד בזוגות של שכר ואח"כ שתה יין יש בכח היין להצטרף ולבטל.

[9] לשון הגמ' "קמא תכא" - ופירושו קודם שהביאו להם את הסעודה, שכך דרכם לאכול בשולחנות קטנים, וכשמגיעה שעת הסעודה מביאים לפניהם את השולחן.

[10] ס"ל לרב נחמן שאין בכח היין שלפני המזון שבא רק לגרור את הסעודה, לבטל את השני כוסות ששתה תוך הסעודה.

[11] ס"ל שבמקרה של רב נחמן כן מצטרף כיון שמסתכלים על האדם השותה - והוא שתה שלש ביחד ממין אחד ולכן הם מצטרפים ואין זוגות.

[12] דכיון שנתסלק השולחן הרי שעמד בזוגות ולא מהני מה שישתה כוס אחת אח"כ.

[13] היין שלפני המזון בא רק לגרור את הסעודה ואינו חשוב כל כך כיין שבתוך המזון, וכיון שכן היין שבתוך המזון חשוב יותר ומצטרף כדי לבטל את הזוגות.

[14] וביאר רב פפא שדוקא במקרה הנ"ל שהם שני סוגי מים - אחד קרים ואחד חמים ששייך בזה מזיגה, אולם קרים בקרים וחמים בחמים לא שייך מזיגה, ולא מצטרפים למשקה מזוג אחר ששתה בין לקולא ובין לחומרא.