TOSFOS DH MAH BEIN RISHON L'SHEINI
תוס' ד"ה מה בין ראשון לשני
(SUMMARY: Tosfos reconciles the Mishnah with the Tosefta and resolves a problem with the Tosefta.)
בתוספ' (פרק ח) קתני נמי 'הראשון נשחט בג' כיתות, ואין השני נשחט בג' כיתות'.
Implied Question: The Tosefta (Perek 8) learns also that whereas Pesach Rishon is Shechted in three groups, Pesach Sheini is not?
והכא תנא ושייר'; דשייר נמי ביקור ד' ימים, דליתיה בשני, כדאמר בגמ' (דף צו.).
Answer: Our Mishnah 'learns and omits'; it omits also 'examining it four days in advance, which does not apply to Pesach Sheini, as the Gemara says (on Daf 96.).
ובתוספתא דלא קתני ביקור ...
Implied Question: The Tosefta on the other hand, does not mention 'examining' ...
דלא קחשיב אלא הנך שנוהגין בפסח לבדו, וביקור נוהג נמי בתמיד.
Answer: Because it only mentions those issues that are confined to Pesach exclusively, and that of examining apply also to the Tamid.
TOSFOS DH V'ISI BEN YEHUDAH ETZEM LO YISHB'RU BO MAI AVID LEIH
תוס' ד"ה ואיסי בן יהודה עצם לא ישברו בו מאי עביד ליה
(SUMMARY: Tosfos wonders what Isi learns from "Lo Yash'iru mimenu ad Boker".)
תימה, לאיסי "לא ישאירו ממנו עד בקר" מאי עביד ליה, דהא לדידי' לא צריך למעוטי בל יראה, דמ"אותו" מפיק מצוה שלא על גופו.
Question: What does Isi do with the Pasuk "Lo Yash'iru mimenu ad Boker". Seeing as, according to him, it is not necessary to preclude 'Bal Yera'eh', since he already precludes Mitzvos that are not 'al Gufo' from "Oso"?
TOSFOS DH MIBA'I LEIH SHE'EIN SHOCHTIN ES HA'PESACH AL HA'YACHID
תוס' ד"ה מיבעי ליה שאין שוחטין את הפסח על היחיד
(SUMMARY: Tosfos discusses Isi's source for 'Ein Shochtin es ha'Pesach al ha'Yachid by Pesach Rishon.)
קשה לרשב"א, דתיפוק ליה מ"ככל חקת הפסח"?
Question: The Rashba asks why we cannot learn this from "ke'Chol Chukas ha'Pesach"?
וראשון נפקא לן בפרק האשה (לעיל דף צא.) ד'אין שוחטין אותו על היחיד' מ"לא תוכל לזבוח את הפסח באחד"?
Question (cont.): Which the Gemara learns in Perek ha'Ishah (above, Daf 91.) with regard to Pesach Rishon from "Lo Suchal Li'zebo'ach es ha'Pesach be'Achad ... "?
וי"ל, דלית ליה ההיא דרשה, ובפסח ראשון נפקא ליה משום דלא גרע מפסח שני.
Answer: Isi does not hold of that D'rashah. He learns it by Pesach Rishon from the fact that it is not worse than Pesach Sheini.
TOSFOS DH BI'CHELALEIH D'MATZOS U'MERORIM MAI KA'MARBI TZLI EISH.
תוס' ד"ה בכלליה דמצות ומרורים מאי קמרבי צלי אש
(SUMMARY: Tosfos explains why is says this even though it is unnecessary.)
משמע משום "מצות ומרורים" דקאי כללא עליה, מרבינן 'צלי אש'.
Clarification: This implies that because of "Matzos u'Merorim" to which the K'lal pertains, we include "Tz'li Eish".
ותימה, כיון דפרט וכלל הוא, בלא "מצות ומרורים" מרבינן צלי אש וכל מילי, אפילו השבתת שאור.
Question: Since it is a 'K'lal u'Perat', we will include Tz'li eish and everything else, even getting rid of yeast without "Matzos u'Merorim" ...
ומפרטי ממעטי מכל חד וחד חדא מילתא.
Question (cont.): And as for the P'ratim, we will preclude one thing from each P'rat.
כדאמר בריש מרובה (ב"ק דף סב:), דמסיק ' "על כל דבר פשע" כלל (ריבויא), וכל הני פרטי למה לי? חד למעוטי עבדים ... '?
Precedent: As the Gemara says at the beginning of 'Merubeh' (Bava Kama, Daf 62:): Where the Gemara concludes ' "Al Kol D'var Pesha" - K'lal (Ribuya). So why do we need all the P'ratim? One to exclude Avadim ... '?
ויש לומר, דודאי בלא "מצות ומרורים" ידעינן 'צלי אש' מכללא, ו"מצות ומרורים" לא אתא אלא למעוטי השבתת שאור.
Answer: To be sure, we would know 'Tz'li Eish' from the Klal without "Matzos u'Merorim", and "Matzos u'Merorim" come in fact, to exclude Hashbasas Se'or'.
ולא נקט האי לישנא 'בכלליה ד"מצות ומרורים" מאי קמרבי - צלי אש', אלא משום דבעי למיפרך 'ואיפוך אנא'.
Answer (cont.): And the reason that it mentions this Lashon 'in the K'lal of "Matzos u'Merorim" what does it include - 'Tz'li Eish', only because it is going to suggest that one reverses the D'rashos.
TOSFOS DH LO SOTZI MIN HA'BAYIS
תוס' ד"ה לא תוציא מן הבית
(SUMMARY: Tosfos queries Rashi, who considers this a 'La'v ha'Nitak la'Asei'.)
פי' בקונט' ד'לאו הניתק לעשה' הוא, דכתיב "בבית אחד יאכל, לא תוציא" - משמע 'לא תוציא לאוכלו בבית אחר אלא בבית אחד יאכל, בעמוד והחזר קאי אם תוציאו.
Clarification: Rashi explains that it is a 'La'v ha'Nitak la'Asei', as the Torah writes "It shall be eaten in one house, you shall not take out" - implying 'You shall not take it out to eat in another house, but it shall be eaten in one house - meaning that if you do take it out, it must be returned.
וקשה לר"י, היכי חשבינן ליה 'לאו הניתק לעשה', והא 'לאו שקדמו עשה' הוא, ולא חשיב לאו הניתק לעשה ...
Question: The Ri asks how one can reckon this as a 'La'v ha'Nitak la'Asei', seeing as it is a 'La'v that is preceded by an Asei', which is not synonymous with a 'La'v ha'Nitak la'Asei' ...
כדאמרינן בפרק בתרא דמכות (דף טו.).
Source: As the Gemara says in the last Perek of Makos (Daf 15.).
TOSFOS DH BI'PRATEIH KA MAM'IT BAL YERA'EH
תוס' ד"ה בפרטיה קא ממעיט בל יראה
(SUMMARY: Tosfos proves from here what he said in Perek Kol Sha'ah.)
כאן משמע כמו שפירש ר"י בכל שעה (לעיל כט:) ד"לא יראה" הוי ניתק לעשה.
Clarification: The Gemara here implies like the Ri explained in 'Kol Sha'ah' (Above, Daf 29.) that "Lo Yera'eh" is Nitak la'Asei.
95b----------------------------------------95b
TOSFOS DH PESACH SHEINI EIN TA'UN LINAH
תוס' ד"ה פסח שני אין טעון לינה
(SUMMARY: Tosfos queries the need for this D'rashah.)
תימה לרשב"א, אמאי איצטריך, הא לא מרבינן מ"ככל חקת הפסח" מצוה שאינה על גופו?
Question: The Rashba asks why this is necessary, seeing "ke'Chol Chukas ha'Pesach" does not include Mitzvos that are not 'al Gufo'?
TOSFOS DH TA'UN LINAH
תוס' ד"ה טעון לינה
(SUMMARY: In spite of implication from the Sugya in Lulav va'Aravah to the contrary, Tosfos proves conclusively that Linah is only for one day, and then explains as to why Pesach Sheini is precluded from Linah and how one fulfils the Mitzvah of Simchah.)
פי' יום א', וילך יום שני.
Clarification: This means for one day, and that one goes home the next.
וקשה, דבלולב וערבה (סוכה, דף מז.) משמע דטעון לינה כל ז' - דקאמר 'כשם ששבעת ימי החג טעונין קרבן שיר וברכה ולינה ...
Question: In Perek Lulav va'Aravah (Succah, Daf 47.) it implies that one requires Linah for seven days - since it says there that 'Just as just as the seven days of Succos require Korban, Shir, B'rachah and Linah ... '.
מאי ברכה, לאו זמן? לא ברכת המזון ותפלה.
Question (cont.): What is B'rachah, not 'Shehechiyanu'? 'No', answers the Gemara, 'it refers to Birchas ha'Mazon and Tefilah.
ה"נ מסתברא, דאי ס"ד 'זמן', זמן כל ז' מי איכא?'
Question (cont.): And this is logical, because if it meant 'Shehechiyanu', since when does one recite 'Shehechayanu' seven days?'
משמע דקרבן ולינה ניחא ליה שיהיו כל שבעה?
Question (concl.): This implies that there is no problem regarding Korban and Linah lasting seven days?
י"ל, דהוה מצי למימר 'ולטעמיך, לינה כל ז' מי איכא?
Answer: The Gemara could have answered 'And according to you?, since when does Linah last seven days.
וכמו שמסיק א'זמן, דאי לא בריך יומא קמא זמן, יברך שאר ימים; ה"נ נפרש גבי לינה - אם לא לן יום ראשון, ילין שאר ימים.
Explanation: And just as the Gemara concludes regarding 'Shehechiyahu', that if one failed to recite it on the first day, one can recite it on the other days, so too can we explain regarding Linah - that if one failed to remain for the first day, one should do so on one of the other days.
ולעולם אין טעון לינה רק יום א'.
Conclusion: In any event, one only requires Linah for one day.
ובפ' דם חטאת (זבחים דף צו:) נמי דקאמר ר' טרפון 'ואם בישל בו בתחלת הרגל, יבשל בו כל הרגל'.
Proof #1: In Perek Dam Chatas (Zevachim, Daf 96:) too, where Rebbi Tarfon says that if one cooked in a Vessel at the beginning of Yom-Tov, one may cook in it the entire Yom-Tov.
ומפרש בגמרא 'אמר רבי יצחק דאמר קרא "ופנית בבקר", עשאן הכתוב כולן בקר א', היינו דאגידי כולן זה בזה כמו בקר א' - שאם לא לן אתמול ילין היום, והדר "ופנית בבקר".
Proof #1 (cont.): And Rebbi Yitzchak there learns this from the Pasuk "And you shall turn in the morning" - 'the Torah made all the days 'one morning', by which he means that they are all joined together as if they were one morning - in that, if one did not stay overnight yesterday, then one should stay overnight today, "and turn (to go home) in the morning".
וע"כ כן הוא - דאי לינה כל ז', אם כן מאי קאמר 'שמיני רגל בפני עצמו' לגבי לינה, הלא כל שאר ימים שלפניו נמי טעונין לינה?
Proof #2: And this must be the case, because if Linah means all seven days, then how can the Gemara say that 'the eighth day is an independent Yom-Tov', seeing as all the days that precede it also require Lina?
אלא ודאי יום ראשון ושמיני טעונין לינה ולא יותר.
Conclusion: One is therefore forced to say that the first and eighth days require Linah, but not the other days.
וכן משמע בסיפרי בפרשת כל הבכור: "והלכת לאהליך" - מלמד שטעונין לינה פי' כל ג' רגלים.
Sifri: And so it is implied in the Sifri in Parshas Kol ha'Bechor: "Ve'halachta le'Ohalecha" - this teaches us that all three Regalim require Linah.
מנין לרבות עופות ומנחות יין ולבונה ועצים? ת"ל "ופנית בבקר" - כל פנות שאתה פונה לא יהא אלא מבקר ואילך.
Sifri (cont.): From where do we know to include that whoever brings birds, flour-offerings, frankincense or even wood (is Chayav Linah)? Therefore the Torah writes "u'Fanisa ba'Boker" - Whenever you turn to go home, it should always be the morning after.
ר' יהודה אומר, יכול יהא [פסח קטן טעון לינה, ת"ל "ועשית פסח ... ". וחכמים אומרים, הרי הם כעצים וכלבונה שטעונים לינה.
Sifri (cont.): Perhaps Rebbi Yehudah suggests, Pesach Sheini also requires Linah. Therefore the Torah writes "ve'Asisa Pesach ... ". Whereas according to the Chachamim, it is like wood and frankincense, which require Linah.
משמע שאינו טעון לינה אלא אותו] לילה בלבד שאחר הבאת קרבנו, ומרבי ליה כמו לינה דרגלים - אלמא יום אחד הוא, ותו לא.
Sifri (concl.): This implies that Linah is only required following the day that one brings one's Korban - which the Torah learns from the Linah of Yom-Tov - but no more.
וא"ת, דהכא ממעט פסח [קטן] מלינה. ומי גרע ממביא קרבנו בימות החול, דטעון לינה יום א'?
Question: There the Torah precludes Pesach Katan from Linah; what Pesach Katan worse than a Korban that one brings on a weekday, which does require Linah for one day?
ושמא כיון דתשלומין דראשון הוא, לא בעי לינה אפילו יום אחד.
Answer: Perhaps it is because it is only Tashlumin of (to make up for) the first Pesach, that it doesn't require Linah for even one day.
וא"ת, דתנן (סוכה דף מב:) 'ההלל והשמחה שמונה'. א"כ ע"כ יצטרך לינה כל ז' משום שלמי שמחה, דדוקא בשבת אמרינן באלו דברים (לעיל דף עא.) 'משמחו בכסות נקיה ויין ישן'?
Question: We learned in Succah (Daf 42:) that 'Hallel and Simchah last for eight days'. In that case one will need to make Linah for all seven days, in order to bring Shalmei Simchah, since it is on Shabbos exclusively that the Gemara says in 'Eilu Devarim' (above Daf 71.) that one is permitted to fulfill the Mitzvah with clean clothes and old wine?
וי"ל, ישמח באותן שנשחטו אתמול או בשלמי חבירו.
Answer: One is able to rejoice with Korbanos that were Shechted the day before or with the Shalmei Simchah of one's friend.
TOSFOS DH KOL HEICHA D'KARINA BEIH EL MICHUTZ LA'MACHANEH ETC.
תוס' ד"ה כל היכא דקרינא ביה אל מחוץ למחנה כו'
(SUMMARY: Tosfos explains why the Torah nevertheless sees fit to write 'min ha'Machaneh'.)
וא"ת, כיון דאין חילוק בין היכל לעזרה, למאי הלכתא איכתיב "מן המחנה" דמשמע 'מקצת מחנה'?
Question: Seeing as there is no difference between the Heichal and the Azarah, why does the Torah write "min ha'Machaneh", which implies 'part of the Machaneh'.
וי"ל, דעשה מיהא איכא בהיכל טפי מבעזרה, דלא אישתרי מהיקשא אלא כרת.
Answer: There is at least an Asei in the Heichal more than in the Azarah, since the Hekesh removes only the Kareis.