TOSFOS DH LI'ME'UTEI PESACH SHEINI DI'KAVASEIH
תוס' ד"ה למעוטי פסח שני דכוותיה
(SUMMARY: Tosfos fits the various D'rashos into place.)
דפסח דורות מרבינן מ"ועבדת".
Clarification: Because we include Pesach Doros from "ve'Avadta".
דליכא למימר ד"הזה" דמקחו מבעשור נמי בא למעט פסח שני דאין מקחו מבעשור, ולא נמעט פסח דורות
Refuted Explanation: Since we cannot say that "ha'Zeh" in connection with taking it on the tenth comes to exclude Pesach Sheini from needing to be taken on the tenth, in which case we will not exclude Pesach Doros.
דהא לפסח שני לא איצטריך, כיון דלא בעי ביקור לא בעי נמי שיהא מקחו מבעשור.
Refutation: Since it is not needed for Pesach Sheini, because, seeing as it does not require inspection, it does not need to be taken on the tenth either.
TOSFOS DH AVAL ATAH SHOVER B'PESACH DOROS AMAR K'RA V'AVAD'TA
תוס' ד"ה אבל אתה שובר בפסח דורות אמר קרא ועבדת
(SUMMARY: Tosfos queries the need for this D'rashah.)
תימה לריב"א, אמאי איצטריך להכי "ועבדת"?
Question: The Riva asks why we need "ve'Avadta" for this ...
הא כיון דכתיב בפסח שני "ועצם לא ישברו בו", כל שכן בראשון.
Question (cont.): Since the Torah writes by Pesach Sheini "ve'Etzem Lo Yishb'ru bo", how much more so by Pesach Rishon?
TOSFOS DH OSO B'CHIPAZON V'EIN ACHER B'CHIPAZON
תוס' ד"ה אותו בחפזון ואין אחר בחפזון
(SUMMARY: Tosfos wonders why the Gemara does not apply the D'rashos differently.)
קשה לריב"א, אמאי לא פריך 'ואימא אותו בחפזון ואין פסח שני נאכל בחפזון'.
Question: The Riva asks why the Gemara does not suggest that we learn from "Oso" that 'it must be eaten be'Chipazon, but not Pesach Sheini'.
אבל פסח דורות הכי נמי נאכל בחפזון מ"ועבדת"?
Question (concl.): Whereas Pesach Doros should indeed be eaten 'be'Chipazon' from "ve'Avad'ta".
TOSFOS DH NE'ECHAL B'CHIPAZON LAYLAH ECHAD V'HU HA'DIN L'PESACH DOROS
תוס' ד"ה נאכל בחפזון לילה אחד וה"ה לפסח דורות
(SUMMARY: Tosfos explains why the Tana sees fit to insert it.)
ואם תאמר, א"כ, אמאי תנייה כלל במתניתין, כיון דשוים בזה?
Question: In that case, why does the Mishnah include it at all, seeing as they are equal in this regard?
ויש לומר, דתנייה אגב דבעי למיתני 'וחמוצו כל היום, ופסח דורות נוהג כל שבעה'.
Answer: The Mishnah includes it because it wants to add that 'the Din of Chametz applied only for one day, whereas Pesach Pesach Doros applies for seven days'.
96b----------------------------------------96b
TOSFOS DH KODEM SHECHITAS HA'PESACH YIR'EH
תוס' ד"ה קודם שחיטת הפסח ירעה
(SUMMARY: Tosfos differentiates between different kinds of Dechiyah.)
וטעמא דדחייה בידים, כדפירש רש"י.
Clarification: The reason for this is because the owner rejected it 'with his hands', as Rashi explains.
ואפי' רב דאמר 'אין בעלי חיים נדחין', ופליג א'ר' יוחנן בפ' שני שעירי (יומא, דף סד.)?
Implied Question: And even Rav, who holds that 'Live animals cannot be (permanently) rejected', as opposed to Rebbi Yochanan in Perek Sh'nei Se'irei (Yoma, Daf 6.)
היינו דוקא כגון דלא דחייה בידים, כגון נטמאו בעלים או שמשכו ידיהם.
Answer: that is only where he did not reject it 'with his hands', as for example, where the owner becomes Tamei or where he withdraws.
וא"ת, והא משמע דפליג בפ"ק דקדושין (דף ז.) ...
Question: It is implied in the first Perek of Kidushin (Daf 7.) that he argues (even in that case) ...
דא"ר יוחנן 'בהמה של ב' שותפין, הקדיש חציה וחזר ולקחה והקדיש חציה, קדושה ואינה קריבה, משום דנדחת בתחלה כשהקדיש חציה'.
Source: Because Rebbi Yochanan says there that if one partner declares Hekdesh his half of an animal and then he purchases the other half and declares it Hekdesh as well, it is Kadosh but it cannot be sacrificed, since it was rejected when he was Makdish the first half ...
ודייק עלה 'ש"מ בעלי חיים נדחין' - משמע דרב פליג.
Source (cont.): And the Gemara extrapolated from there that 'Live animals too can be (permanently) rejected
וי"ל, כיון דדרך הקדש דחי לה, לא מיקרי כל כך דחוי בידים.
Answer: Since he rejected it by way of Hekdesh, it not so much considered 'rejecting it with the hands.
ובתוספתא [פ"ט] פליגי רבי יוסי ורבנן איזה מהן יקריב לכתחלה. ומייתי לה בפ' שני שעירי (יומא דף סד.).
Tosefta: In the Tosefta (Perek 9), Rebbi Yossi and the Rabbanan argue over which one is sacrificed first; and the Machlokes is cited in Perek 'Sh'nei Se'irei' (Yoma, 64.)
TOSFOS DH KAMASHMA LAN D'IKA TEMURAS HA'PESACH D'LO KARVAH
תוס' ד"ה קמ"ל דאיכא תמורת הפסח דלא קרבה
(SUMMARY: Tosfos explains what we would otherwise have thought.)
דקבע לה חצות או שחיטה.
Explanation #1 (cont.): Since Chatzos or Shechitah fixes it.
דס"ד דלא קבע, הואיל ובאיסור הוקדשה, ואין דעתו עליה לשוחטה לשם פסח.
Explanation #1 (cont.): We might have thought that it doesn't, since it was sanctified be'Isur, and the owner does not have in mind to Shecht it as a Pesach.
קמ"ל דאפילו הכי' קבע לה.
Explanation #1 (concl.): Therefore it comes to teach us that nevertheless it does.
ור"י מפרש דס"ד הואיל ואינה קריבה לעולם לשם פסח, מתחלה שלמים היא, קמ"ל.
Explanation #2: The Ri explains that we might otherwise have thought that since it will never be brought as a Pesach, from the start it is a Shelamim. Therefore it comes to teach us that it is not.
ומתוך פרש"י דפי' 'אלא אף היא נקבעת בפסח ונדחה' משמע שסובר שלפי האמת ראויה לפסח.
Explanation #3: And from Rashi, who explains that 'It too, is fixed as a Pesach and rejected', it implies that according to him in reality it is fit to be brought as a Pesach.
TOSFOS DH U'SHELAMIM HA'BA'IN MACHMAS HA'PESACH
תוס' ד"ה ושלמים הבאין מחמת הפסח
(SUMMARY: Tosfos reconciles Rashi's second interpretation of the term here with his interpretation of the same term in Zevachim.)
לפי אותו לשון דפירש בקונטרס דהנך שלמים היינו חגיגת י"ד ...
Implied Question: According to the Lashon that Rashi cites that these Shelamim refer to the Chagigah of the fourteenth ...
אין לחוש מה שפירשתי באלו דברים (דף ע"א: ד"ה לימד) דשלמים הבאים מחמת פסח בפרק כל הפסולים (זבחים, דף לו.) היינו מותר פסח.
Implied Question (cont.): One need not worry about the D'rashah that Tosfos made in 'Eilu Devarim' (Daf 71: DH 'Limeid') that Shelamim that come on account of the Pesach, in Perek Kol ha'Pesulim (Zevachim, Daf 36.) are the Mosar ha'Pesach.
דהא כדאיתא, והא כדאיתא.
Clarification (concl.): Since one refers to the one, and the other, to the other (and there is no contradiction).
TOSFOS DH VE'IM EIZ HIFSIK HA'INYAN
תוס' ד"ה ואם עז הפסיק הענין
(SUMMARY: Tosfos explains the D'rashah.)
פירש ריב"א, מדלא כלל אותו בהדי כבש, אלא הפסיק הענין וכתבו לבדו, ולא שינה בו כלום, אלא דלא כתיב ביה "אליה".
Clarification: The Riva explains that since the Torah did not mention it together with the lamb, but interrupted the Inyan and inserted it independently, without any change other than the fact that it omits the Alyah ...
להכי כתביה, למעוטי מתורת אליה.
Conclusion: It must therefore have written it in order to preclude it from the Din of 'Alyah'.