סנהדרין דף י"ד ע"ב
מי צריך לצאת למדידת [1] עגלה ערופה?
סנהדרין | מלך וכהן גדול | |
לר' אליעזר בן יעקב | צריך לכל הסנהדרין [2] | צריכים לצאת |
לר' יהודה ור' שמעון | לר"י חמשה לר"ש שלשה | לא צריכים לצאת |
בכמה אנשים צריכים לפדות לדברים דלהלן בזמן הבית [3]? [תד"ה נטע].
כשדמיו ידועים | כשאין דמיו ידועים | |
נטע רבעי | בשלושה | בשלושה |
מעשר שני | אפי' הוא לבדו | בשלושה [4] |
כמה אנשים צריכים כדי לפדות לדברים דלהלן?
במטלטלין | בבהמות טמאות | בקרקעות | |
לרבנן | בשלושה | בשלושה [5] | בעשרה |
לר' אליעזר בן יעקב | בעשרה | בעשרה | בעשרה |
-------------------------------------------------
[1] עי' תוס' לעיף בריש עמ' א' ד"ה לעריפת, שהמדידה היא זו שצריכה להיות בסנהדרין וכו'.
[2] אף שדחה אביי לדיוק רב יוסף, מ"מ תניא כוותיה דרב יוסף שצריך לכל הסנהדרין.
[3] אולם בזמן הזה שבין כה לא מחללים בשוויין לא בעי שלושה.
[4] והיינו שלושה סוחרים הבקיאים בשומא, ואפי' אחד מהם הוא הבעלים. ואף שיש שפירשו לקוחות כפשוטו, היינו שרוצים לקנותו, כבר דחו בתד"ה בשלשה לפי' זה. אמנם עי' ביד רמה ובמרגלית הים כאן אות י"א.
[5] והגם שנשארה הגמ' בקושיא, ר"ל, דהנה יש ג' פרשיות בפדיון הקדשות, הראשונה פרשת ערכין ובה כתוב שלושה פעמים כהן, והשניה פדיון בהמה ושם כתוב עוד שלושה, והשלישית פדיון קרקעות ושם כתוב עוד ארבעה, ומצינו שרבנן מודים בפדיון קרקעות בעשרה משום שבפרשת קרקעות נשלמו לעשרה, וא"כ בפדיון בהמה טמאה לפי"ז נצרך ששה וכנ"ל. מ"מ ברמב"ם פרק ח' מערכין הל' ב' פסק להדיא שבהמה בשלושה.