-------------------------------------------------

[1] לאביי, זהו שגגת מעשה שנחלקו בה רבי ורבנן, ולרבא בזה לכו"ע פטור.

[2] לרבא, זהו שגגת מעשה שנחלקו בה רבי ורבנן, ולאביי זהו העלם דבר שלכו"ע חייב.

[3] בזה לכו"ע דינו כעלם דבר.

[4] ביאר ר' אבא את שיטתו, שס"ל כר' יוסי גבי שבת שהבערה שנכתבה בפני עצמה באה להקל על עצמה ולומר שאינה במיתה אלא בלאו, וה"ה השתחואה בע"ז שנכתבה בפני עצמה ג"כ יצאה להקל על עצמה בלאו ושאינו נדון בכרת ובחטאת. וכיון שס"ל הכי, א"כ אין לנו למוד לחילוק חטאות בע"ז, דס"ל שהשתחואה ללאו יצאת ולא לחלק. אמנם למסקנא הביא רש"י בסוף העמ' שהילפותא היא מלא תעבדם - הכתוב עשאן אחד.

[5] מחטאת, כיון שעשה בשוגג. וכן אם עשה במזיד בלא התראה פטור מכרת. אולם במזיד והתראה, גם לר' זכאי הוא במיתה, דהא גבי סקילה כתיב וישתחוו להם - רש"י סד"ה השתחואה.

[6] זהו אחת שהיא הנה - ר"ל, על מצוה אחת של שבת מתחייב כמה חטאות, והיינו כשיודע שהיום שבת ושגג ולא ידע שמלאכות אלו אסורות, שאז חייב על כל אחת ואחת.

[7] זהו הנה שהיא אחת - ר"ל, שעל מלאכות הרבה חייב רק אחת, דכיון שעיקר חטאתו הוא העלם השבת, לכך חייב רק חטאת אחת