סנהדרין דף קי"א ע"א א

במה נחלקו ר' יוחנן וריש לקיש בפירוש הפסוק: פי שנים בה יכרתו ויגועו והשלישית יוותר בה?

לריש לקיש לר' יוחנן
לפי' א' ברש"י שליש של ארפכשד [1] שליש של נח [2]
לפי' ב' ברש"י שליש של ישראל [3] שלישי שלישי של נח [4]

סנהדרין דף קי"א ע"ב א

האם חולקים עיר אחת לשני שבטים [5]?

ירושלים [6] שאר ערים
לר' יוחנן חולקים חולקים
לריש לקיש חולקים אין חולקים
-------------------------------------------------

[1] ס"ל לר"ל שכל שלישיות שאנחנו יכולים לשלש אנו משלשים, ובן שלישי של נח הוא שם, ובן שלישי של שם הוא ארפכשד שממנו יצא זרע ישראל ושליש של ארפכשד ישאר וכל העולם יכרת, ובזה מתמעטים ח"ו גם מישראל, היות שישראל הם יותר משליש מארפכשד, ורק שליש מארפכשד ישאר.

[2] ס"ל ששליש שישאר הוא שליש מכל בני נח, וא"כ נמצא שישאר שליש גדול מאוד, וודאי שישראל כולו נכללים בו ולא יתמעט מהם כלום, וגם אם ישראל יהיו מעט יותר משליש העולם אין מתמעט מהם אלא מעט.

[3] הנה לשון רש"י בלישנא אחרינא קשה להבינו, ועי' בהגהות הרש"ש, ועפי"ז נראה שהכוונה מה שנשאר - ר"ל שליש של שם, הכי פירושו דדרשי מייתור דוהשלישית דמשמע שלישיות הרבה, ושלישית מארפכשד דהוא שלישי לשם יוותר - והיינו שלישית מישראל, עיי"ש.

[4] והוא ארפכשד, שכולו ישאר. פי' דללישנא אחרינא הכוונה על שלישי שלישי של נח ולא כמו הלישנא קמא דס"ל שכל שליש נח ישאר, אלא רק שלישי שלישי של נח, והיינו דשלישי של נח הוא שם ושלישי של שם הוא ארפכשד - והוא ישאר.

[5] כגון שיש עיר אחת שעובר בתוכה גבול של שני שבטים, ונחלקו האם נותנים את כל העיר לאותו השבט שרוב העיר נמצאת בתחומו, או שחולקים אותה.

[6] כתבו התוס' ישנים שירושלים לכו"ע נחלקה לשני שבטים ליהודה ובנימין וזה היה על פי הדיבור.

-------------------------------------------------