שבת דף ק. א

האם שייך לעשות עקירה באופנים דלהלן?

המונחים ע"ג מים המונחים בכלי המונח במים
במים שייך, הגם שניידי - כך דרכם

תיקו -
האם אזלינן בתר הכלי שאינו נח
או בתר מה שבתוכו שכן נח

באגוזים אינו שייך - דאין דרך להצניע חפצים כן
שמן לר' יוחנן בן נורי: שייך [1]
לרבנן: לא שייך

מה הדין באופנים דלהלן?

בור רחב שמונה שחילקו במחצלת בור עמוק עשרה שזרק לתוכו חוליא
לאביי פטור - דבמטל מחיצה כ"ש שפטור- דבמטל מחיצה
לר' יוחנן חייב - דאינו מבטל מחיצה איבעיא - האם מבטל מחיצה

הזורק חפץ ברה"ר לתוך חור שבכותל [2] (שרחב ארבע וגבוה י'),
ונשאר החפץ בתור החור ולא יצא, מה דינו?

בחור כל שהוא בחור שיש בו ד' על ד'
בנח החפץ למעלה מי' לר"מ: חייב משום מכניס לרה"י [3]
לרבנן: פטור דהוא כזורק באויר
חייב משום מכניס לרה"י
בנח החפץ למטה מי' חייב משום מעביר ד' אמות חייב משום מעביר ד' אמות

זרק לתוך ד' אמות, או לחוץ ד' אמות, באופנים דלהלן מה הדין?

זרק לתוך ד' אמות ונתגלגל לחוץ ד' אמות זרק לחוץ ד' אמות ונתגלגל לתוך ד' אמות
כשנח [4] פטור חייב - והכי מוקי לה ר' יוחנן למתניתין [5]
כשלא נח חייב [6] פטור. (תוס') ולרב חלקיה בר טובי: חייב.

שבת דף ק: א

מדוע נשנה במשנה דין רקק [7] ב' פעמים [8], לומר שיש לו דין של רה"ר?

לרבא [9] לאביי לרב אשי [10]
פעם אחת בימות החמה כשאין בגודל הרקק ד' אמות דוקא כשגדול ד"א שהולכים בתוכו
פעם שניה בימות הגשמים שאפי' כשגדול ד' אמות גם כשאין בו ד"א אף שמדלגים עליו

במה נחלקו רב הונא ורב חסדא במילוי מים מן הים לספינה?

כיצד ממלא? מהיכן מחשיבים לים כרמלית?
לרב הונא מוציא הימנה זיז כל שהוא
- בשביל היכר
סבר שמדידת י' טפחים דכרמלית - מקרקעית הים מודדים [11]
לרב חסדא עושה חלל ד' מוקף מחיצות קטנות (ולתוס' מחיצות י') סבר שמדידת י' טפחים דכרמלית -
משפת המים מודדים [12]
-------------------------------------------------

[1] נחלקו ר' יוחנן בן נורי ורבנן לגבי שמן של תרומה שצף על גבי יין של תרומה, ונגע טבול יום בשמן, האם פסל גם את היין או רק את השמן. דאם חשבינן ליה חיבור - פסל גם את היין, ואם לאו, פסל רק את השמן. ואין בכח השמן לפסול את היין, דטבול יום רק פוסל ואינו מטמא (שיוכל לטמא אחרים). ולר' יוחנן דחשיב חיבור, ה"ה במונח השמן ע"ג מים חשיב חיבור - והוי הנחתו שם הנחה.

[2] בתוס' (בד"ה והלכה) מבואר שמיירי שזרק לכותל של בית, והחור מפולש מעבר לעבר אל תוך הבית בעובי הכותל, והחלק הפנימי של החור הפונה אל הבית ודאי נקרא חורי רה"י, אולם החלק החיצוני של החור הפונה לרה"ר, אם הוא למטה מעשרה - אינו נקרא רה"י, משום שאין בני רה"י משתמשים בו מחמת בני רה"ר, אולם החורים שלמעלה מי' בני רה"י משתמשים בהם ונקרא חורי רה"י.

[3] ס"ל לר"מ שחוקקים להשלים, ונחשב כאילו זרק לחור שיש בו ד' על ד'.

[4] ומבואר בסוגיא, דלאו דוקא שנח על משהו, אלא אפי' אם אחזתו הרוח סגי. (אולם ע' ריטב"א).

[5] וביארו התוס' (בד"ה והא) שזה דוקא אליבא דרבא דבעי גם בתוך ג' שינוח ע"ג משהוא. אולם לחולקים עליו, אפי' שלא נח - חייב, דלא בעו הנחה ע"ג משהו בתוך ג'.

[6] ולרב חלקיה בר טובי דלא בעי הנחה, וא"כ לכאורה היה לו להיות כאן פטור, מ"מ ביארו התוס' דמיירי כגון שפסק כחו בתוך ד', ורק הרוח גלגלתו לבחוץ.

[7] ודין הילוך פשיטא לגמ' שהטעם שנשנה ב' פעמים, הוא אחד לגופו לומר את עיקר הדין - שאפי' שברקק ההילוך של הרבים הוא ע"י הדחק בכל אופן חשיב הילוך. אבל לענין תשמיש, אם הוא רק ע"י הדחק - כגון גומא עמוקה ט' ברה"ר דהגם שראויה להצניע בה דברים, לא הוי תשמיש להחשב כרה"ר עצמה.

[8] פי', דאם התנא רק רוצה לאשמועינן לנו דגם אם ההילוך ע"י הדחק - בכל אופן חשיב הילוך, למה הוצרך לאשמועינן דין זה פעמים בדוגמא של הילוך, היה יכול לאשמועינן בדוגמא אחרת.

[9] ומבואר בגמ' שיש חידוש גם בימות החמה וגם בימות הגשמים, דלא תאמר דוקא מימות החמה חשוב רה"ר - כי יש אנשים שנכנסים בו כדי להקר. וכן שלא תאמר שדוקא בימות הגשמים לא איכפת לאנשים להכנס ברקק - כיון שבין כה בגדיהם מלוכלכים.

[10] כן נראה מרש"י שגרס ברב אשי ד' אמות, ולפ"ז תירוצו הוא ההיפך מתירוץ אביי. אכן לפנינו הגירסא "ארבעה" בלשון זכר ולפ"ז מיירי בד' טפחים. וע' גם ברש"ש שתמה על פירוש רש"י.

[11] וא"כ נמצא שהמים שהוא שואב הם באים ממקום פטור, ורק להיכר בעלמא הצריכו שיעשה איזה זיז כל שהוא.

[12] וא"כ נמצא שהוא שואב את המים דרך כרמלית גמורה, ולכן צריך לעשות מחיצות כדי להתיר.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף