שבת דף קמ. א
חרדל שנילוש מערב שבת האם מותר בשבת לרככו?
ביד | בכלי | |
לרב | אסור | מותר [1] |
לשמואל, למסקנת ר' אלעזר | מותר [2] | אסור |
להו"א דר"א, למסקנת ר' יוחנן, לאביי ורבא, לר' חייא בר אשי |
אסור | אסור |
להו"א דר' יוחנן, לזעירי, מר זוטרא [3] | מותר | מותר |
האם מותר לשרות את החילתית במים, כדי שישתה אותם אח"כ לרפואה משום כובד הלב?
האם מותר לכסכס בגדים דלהלן בשבת?
מה הדין ? | מדוע? | |
כתונת של פשתן | מותר | דמתכוון רק לרככה ולא להוליד ליבון |
סודר | אסור | דמקפיד על ליבונו יותר ומתכוון להוליד ליבון |
האם מותר לעשות את הפעולות דלהלן בכרשינים?
לשלותם או לשפם [6] | לתת אותם לתוך כברה או כלכלה | |
לתנא דמשנתנו | אסור | מותר |
לר' אליעזר בן יעקב (בעמוד ב') | אסור | אסור - אין משתמשים בכברה כלל |
שבת דף קמ: א
מהו תליא דבשרא ודכוורי? [תוד"ה תלא (לעיל דף קלט:)].
תליא דבשרא - מותר לטלטלו [7] | תליא דכוורי - אסור לטלטלו | |
לרש"י | בשר מליח מלא החבל | דגים מלא החבל [8] |
לתוס' | החבל שתולים עליו בשר | החבל שתולים עליו דג [9] |
האם גורפים את האבוס מעפר שבו כדי לתת בו תבן ושעורים לשור העומד לפיטום,
והאם מסלקים תבן מלפניו לצדדים כדי שלא יתלכלך התבן בריעי?
באבוס של קרקע | באבוס של כלי | |
לרבנן | אסור - משום אשוויי גומות | אסור - גזירה אטו אבוס של קרקע |
לר' דוסא | אסור - משום אשוויי גומות | מותר |
מה הדין והביאור בשתי הברייתות דלהלן?
מה הדין? | מה הביאור? | |
נוטלין מלפני בהמה שפיה יפה ונותנין לפני בהמה שפיה רע |
נוטלין מן החמור ונותנים לשור |
נוטלין ממי שאינו מטיל ריר באכילתו ונותנים למי שמטיל |
נוטלין מלפני בהמה שפיה רע ונותנין לפני בהמה שפיה יפה |
נוטלין ממי שאינו מדקדק באכילתו למי שמקדק באכילתו |
[1] דס"ל שהמנהג בחול להמחותו דוקא ביד, וכיון שכן בשבת יעשה שינוי לעשות בכלי.
[2] שמואל הקשה על רב, וכי חרדל מאכל חמורים הוא, הלא רק מאכל חמורים מערבים ביד, משא"כ החרדל שודאי שרגילות לערבו בחול בכלי, ולכן כשרוצה לשנות - יעשה בשבת ביד.
[3] רבינא התיר שיבחשו לו את החרדל בקלח האמצעי של השום.
[4] ורב אדא נרשאה ס"ל שיש בדבר חיוב חטאת, וחלק עליו אביי ואמר שכל האיסור הוא רק מדרבנן ומשום עובדין דחול.
[5] וכן הורה ר' ינאי לר' יוחנן, ואמר לו שמשנתנו יחידאה היא. אמנם כל זה הוא לענין לשרות, אולם לשתות - מותר. אכן אם כבר שתה יומים קודם, ועתה אין לו מוכן - וחשש סכנה היא לו אם לא ימשיך לשתות, הדין שישרה בצונן ויניחנו בחמה.
[6] לשלות היינו לתת עליהם מים כדי שיתבררו מהפסולת שלהם. וכן אין שפין אותם מהפסולת שלהם.
[7] כיון שהוא ראוי להאכל כמות שהוא חי.
[8] פירש"י משום שאינם נאכלים חיים, ותמהו התוס' טובא דהא מצאנו שכן נאכלים דגים מלוחים חיים, ועוד למה מזכיר תלא.
[9] ואסור לטלטלו משום דמוקצה מחמת מיאוס דיש בו ריח רע. פירוש אחר בתוס', או משום שיש הבדל בתלי עצמו, דבשל בשר יש לו תורת כלי ואילו של דגים לא.