שבועות דף ל"ב ע"א

המשביע בעדי סוטה וכפר או כפרו, מה הדין?

עד טומאה [1] עדי קינוי [2] עדי סתירה
אליבא דר"א בר"ש חייב פטורים חייבים
אליבא דרבנן חייב פטורים פטורים

שבועות דף ל"ב ע"ב

עד אחד שיודע עדות ממון לחבירו, והשביעו המלוה, האם חייב?

כשרק הלווה חשוד על השבועה כשגם המלוה חשוד
אליבא דר' אליעזר בר"ש חייב [3] חייב
אליבא דרבנן פטור חייב [4]

-------------------------------------------------

[1] בעדות טומאה של סוטה האמינה תורה עד אחד, וא"כ מה שאינו מעידו הוא מפסידו ממון כתובתה, ולכו"ע הוי שבועת העדות שחייב עליה.

[2] בעדי קינוי הוי גורם דגורם לממון, דהא חסר עוד שני שלבים, ולכך אפי' לרשב"א לא נחשב שהפסיד בעדותו ממון.

[3] הגם שיכול לטעון למלוה דמי יימר שאתה תשבע [במקום הלוה ותיטול], מ"מ חשוב גורם לממון ולרשב"א חייב, וכמבואר בקצרה ברש"י ד"ה מי יימר.

[4] בזה לכו"ע הוי ממון גמור, כיון שחזרה שבועה למחוייב לה (הלווה), ומתוך שאינו יכול להשבע משלם.

עוד חומר לימוד על הדף