TOSFOS DH AMAR RAV HUNA TEFACH
תוס' ד"ה אמר רב הונא טפח
(SUMMARY: Tosfos reconciles Rav Huna with the Sugya in Perek ha'Yashein.)
אע"ג דלקמן פרק הישן (דף כב:) אמרינן 'חבוט רמי' ...
Implied Question: Even though later, in Perek ha'Yashein (Daf 22b), we say 'Chavot Rami' (We extend the face of the beam as if it has reached the ground) ...
הכא לא שייך.
Answer: That does not apply here (See Maharam).
TOSFOS DH SHE'LO MATZINU MAKOM PACHOS MI'ARBA'AH
תוס' ד"ה שלא מצינו מקום פחות מד'
(SUMMARY: Tosfos presents the complete picture.)
היינו לענין רשות היחיד וכרמלית, כדפירש בקונטרס...
Clarification: That is as far as R'shus ha'Yachid and Karm'lis is concerned, as Rashi explains ...
ולענין גובה נמי אשכחן בריש חלון (עירובין דף עו.) ליחשב כפתח.
Clarification (cont.): And regarding the height too, we find at the beginning of 'Chalon' (Eruvin, Daf 76a) that it is considered an opening.
TOSFOS DH PEIRAS ALEHAH SADIN MI'PENEI HA'CHAMAH
תוס' ד"ה פירס עליה סדין מפני החמה
(SUMMARY: Tosfos discusses the reason why it is Pasul and its ramifications.)
כתוב בתשובת הגאונים הא דקתני 'פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר, פסולה' -היכא דחמתה מרובה מצלתה בלא סדין ...
Explanation #1: It is written in the Teshuvah of the Ge'onim that when it says 'Peiras Alehah Sadin Mipnei ha'Chamah O Tachtehah Mipnei ha'Neshar, Pesulah' - that is specifically where, without the sheet, there is more sun than shade ...
אבל אם יש צלתה מרובה מחמתה, כשרה, ואין הסדין פוסלתה ...
Explanation #1 (cont.): But if there is more shade than sun, it is Kasher, and the sheet does render it Pasul ...
והיינו כמו שפירשתי לעיל -דאין מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר, כיון דבלא פסול צלתה מרובה.
Precedent: This is how Tosfos explained above - that S'chach Pasul does not combine with S'chach Kasher, since without the S'chach Pasul, there is more shade than sun.
וכענין זה מפר"ת 'מפני החמה' -שמייבשת את הסכך, ומתוך כך היה נעשה חמתה מרובה ...
Extension #1: And similarly, Rabeinu Tam explains 'Mipnei ha'Chamah' - which dries up the S'chach, rendering it more sunshine than shade ...
וכן 'תחתיה מפני הנשר' ...
Extension #2: And likewise 'Tachtehah Mipnei ha'Neshar' ...
)ו (דאם היו עלין נושרין היה חמתו מרובה, והסדין מונען מליפול...
Extension #2 (cont.): Speaks where if the leaves would fall , there would be more sunshine than shade, and it is the sheet which prevents them from falling ...
וכיון שהסדין גורם שעל ידו צלתו מרובה מחמתו, פסול.
Reason: Because seeing as it the sheet that causes there to be more shade than sunshine, it is Pasul.
אבל לפירוש הקונטרס קשה -דלמה יפסל מפני שמגין על האדם מפני החמה ומן הקיסמין? מאי שנא מ'לנאותה?'
Explanation #2 (Question #1): But according to Rashi, why is it Pasul, simply because it protects one from the sun and the splinters? Why is it any worse than 'to adorn the Sukah' (which is Kasher)?
ועוד, מצינו לקמן פרק הישן (דף כז:) בר' יוחנן ברבי אילעי כשהגיעה חמה למרגלותיו, עמד ופרס עליה סדין?'
Explanation #2 (Question #2): Moreover, the Gemara says later in Perek ha'Yashein (Daf 27b) that when the sun reached the feet of Rebbi Eliezer, Rebbi Yochanan b'Rebbi Ila'i arose and spread a sheet over him'?
10b----------------------------------------10b
TOSFOS DH MOTZA'EI YOM-TOV HA'ACHARON SHEL CHAG
תוס' ד"ה עד מוצאי י"ט האחרון של חג
(SUMMARY: Tosfos discusses why the Din here differs from the equivalent Din by Esrog and elaborates.)
לקמן בפ' לולב וערבה (דף מו: ושם) מפרש 'מאי שנא מאתרוג, דשרי ביום טוב האחרון? ... '
Question: Later in Perek Lulav va'Aravah (Daf 46b & 47a) th Gemara explains why this is different than Esrog, which is permitted on the eighth day ...
ומסיק 'משום דסוכה אי אתרמי ליה סעודתא בין השמשות, בעי למיכל בסוכה, ו"מיגו דאיתקצאי לבין השמשות, איתקצאי לכולי יומא" ,אבל אתרוג לא חזי בין השמשות, דמעיקרא קדים נפיק ביה... '
Answer: It concludes there 'Because by Sukah, in the event that he has a meal during Bein ha'Shemashos, he needs to eat it in the Sukah, and "Since it is designated for dusk, it is designated for the entire (eighth) day", whereas Esrog is not fit to take Bein ha'Shemashos, since he already took it earlier' ...
ואף על גב דממ"נ מוקצה הוא בין השמשות, דשמא יום הוא, והוי שביעי של חג...
Implied Question: Even though Mah Nafshach it is Muktzah during Bein ha'Shemashos, since perhaps it is day, and it is the seventh day of Succos ...
לא שייך כי האי גוונא לאוסרו בשמיני במיגו דאיתקצאי לבין השמשות...
Answer: In such a case one cannot forbid it on the eighth day 'since it was designated for Bein ha'Shemashos ...
מאחר דלא נאסרה אלא מחמת יום שעבר.
Reason: Since it is only forbidden on account of the previous day.
וכן משמע בפ"ד (שם) גבי 'הפריש ז' אתרוגים לז' ימים' - אמרינן התם ד'כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה למחר' ,ולא אסרינן למחר, אף על גב דאיתקצאי בין השמשות משום ספיקא דיום שעבר.
Support: And this is implied in the fourth Perek (Ibid.) in connection with 'Somone who designated seven Esrogim for seven days' - where the Gemara rules that after being Yotzei each one, he may eat it the following day, and it is not forbidden since it was designated for Bein ha'Shemashos due to the Safek of the previous day.
ומהאי טעמא גבי שבת ויום טוב בפ"ק דביצה (דף ד.) דאמר רב 'נולדה בזה, אסורה בזה' ...
Precedent #1: And it is for the same reason that in the first Perek of Beitzah (Daf 4a) where Rav says, in connection with an egg that is laid on Shabbos before Yom-Tov or vice-versa 'Noldah ba'Zeh Asurah ba'Zeh'
מפרש טעמא משום 'הכנה' ,ולא בעי למימר 'מיגו דאיתקצאי' ...
Precedent #1 (cont.): And the Gemara gives the reason forn that as 'Hachanah' (lack of preparation); it did not want to attribute it to 'Migu de'Iskatza'i' ...
אע"ג דרב כרבי יהודה סבירא ליה, דאית ליה מוקצה.
Precedent #1 (concl.): Despite the fact that Rav holds like Rebbi Yehudah, who holds of Muktzah.
וכן שני ימים טובים של גליות ד'נולדה בזה מותרת בזה' ; ובפרק בכל מערבין (עירובין דף לו.) גבי 'לגין של טבול יום שמלאוהו מן החבית של מעשר טבל, ואמר "הרי זה תרומת מעשר לכשתחשך" ,דבריו קיימין ...
Precedent #2: Similarly, regarding a. the two days of Yom-Tov of Galus, an egg which is laid on one is permitted on the other ; and b. in Perek ba'Kol Me'arvin (Eruvin, Daf 36a) in connection with a jug that is a T'vul-Yom that one filled from a barrel of Ma'aser Tevel (from which T'rumas Ma'aser has not been taken), and he declares that it should be T'rumas Ma'aser once it becomes dark, his words stand' ...
ואם אמר "ערבו לי בזה" ,לא אמר כלום' -משום דסוף היום של ע"ש קונה עירובו, או משום דבעינן סעודה הראויה מבעוד יום ...
Precedent #2 (cont.): And if he said 'Make an Eruv for me with this jug, they do not, either because the end of the day of Erev Shabbos acquires the Eruv, or because one requires a meal that can be eaten still in the day.
הא אם תחילת יום של שבת קונה עירוב ולא בעי סעודה הראויה מבעוד יום, הוי עירוב...
Precedent #2 (cont.): But if the beginning of the day would acquire the Eruv and one would not require a meal that can be eaten still in the day, thr Eruv would be valid ...
ולא אמרינן לאו ראויה היא בשבת 'מיגו דאיתקצאי בין השמשות' משום יום שעבר.
Precedent #2 (concl.): And we would not say that it is not fit for Shabbos, 'since it was Muktzah during Bein ha'Shemashos due to the previous day.
וכל הני לא דמו לסוכה, דאסרינן משום דאי איתרמי ליה סעודתא בין השמשות...
Conclusion: And all of these cases are not comparable to Sukah, which is forbidden because of a meal that one might want to eat during Bein ha'Shemashos
אף על גב דלא מיחייב למיכל בה בין השמשות דשמיני אלא משום ספיקת יום שעבר
Question: Even though one is only Chayav to eat in it due to the fact that it is a Safek that it is the seventh day ...
שאני סוכה דמכל מקום חייב למיכל בה מחמת מה שיהיה
Answer: Sukah is different, seeing as one is Chayav to eat in it during Bein ha'Shemashos of the eighth day whatever the case.
ומאן דאסר התם אתרוג אפילו בשמיני, ופירש שם בקונטרס מיגו דאסור בין השמשות בשמיני משום דספק יום דשביעי הוא, איתקצאי לכולי יומא ...
Rashi: And the opinion there that forbids an Esrog even on the eighth day, and Rashi explains there that 'Since it is forbidden during Bein ha'Shemashos of the eighth day due to the Safek that it is the seventh, it is forbidden the entire day ...
אלמא אהני מיגו דאיתקצאי משום יום שעבר לאסור בשמיני...
Rashi (cont.): From which we see that we do forbid the eighth day because of 'Migu de'Isketza'i' from the previous day ...
לא יתכן, דאפילו רב אסי דאסר ביצה פ"ק דביצה (דף ד:) בשני ימים טובים של גליות, לא אסר אלא משום דמספקא ליה אם קדושה אחת הן או לא?
Refutation: This is not correct, since even Rav Asi in the first Perek of Bitzah (Daf 4b) who forbids an egg on the two days of Yom-Tov of Galus, does so because he is in doubt as to whether they are one Kedushah or not?
אלא היינו טעמא -משום דגזר אתרוג אטו סוכה.
Authentic Reason: The reason must therefore be because he decrees Esrog on account of Sukah.
ומיהו אין ראיה מרב אסי -למאי דגריס לקמן פ' לולב וערבה (דף מו:) 'הפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים, רב אסי אמר "כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה למחר" ...
Refutation: There is no proof from Rav Asi however, according to the text of the Gemara later in Perek Lulav va'Aravah (Daf 46b), where he says that 'If someone separated seven Esrogim for the seven days, he is Yotzei with each one and eats it the following day' ...
דקסבר 'לכולי יומא איתקצאי' ותו לא, ושרי ליה למחר ,ולא אסר ליה במיגו דאיתקצאי.
Refutation (cont.): Because he holds that it is designated for the one day and no more; that is why he may eat it the next day, and he does not forbid it on account of 'Migu de'Isketza'i' ...
לפיכך דוחק התלמוד לפרש טעמא גבי ביצה משום דמספקא ליה.
Refutation (concl.): Which is why the Gemara pushes to give the reason by an egg because he is in a Safek.
'והפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים' דקאמר רב בפ' לולב וערבה כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה לאלתר' ...
Introduction to Question: Whereas according to Rav in Perek Lulav va'Aravah (Ibid.), someone who designates seven Esrogim for seven days, after he has been Yotzei, he may eat it immediately ...
אע"ג דרב כר' יהודה סבירא ליה לא אסר למיכלה ביומא במיגו דאיתקצאי
Question: He does not forbid eating it on the same day due to 'Migu de'Isketza'i', even though he holds like Rebbi Yehudah (regarding Muktzah) ...
דלמצותה לחודה איתקצאי ותו לא.
Answer: Because the owner only designated it for its Mitzvah and no more.
והיכא דמיקלע שבת במוצאי יום טוב האחרון של חג נוהגין איסור להסתפק מנויי סוכה עד מוצאי שבת.
Minhag: And in a case where Shabbos falls on the day after the last day of Succos, the Minhag is to not to benefit from the ornaments of the Sukah until Motza'ei Shabbos.
ולכאורה שרי -דמאיזה טעם נאסור?
Question: But it ought to be permitted - since what are the grounds to forbid it?
[אי] משום דקדושה אחת היא שבת ויום טוב, האמר רב פ"ק דביצה (דף ד.) 'הלכה כארבעה זקנים ואליבא דר' אליעזר דאמר שתי קדושות הן? ...
Question (cont.): If it is because Shabbos and Yom-Tov are one Kedushah - did Rav not, in the first Perek of Beitzah (Daf 4a) no rule like the four Elders according to Rebb Eliezer`, who said that they are in fact, two Kedushos?
ואי משום הכנה, מה הכנה יש כאן?
Question (concl.): And if it is because of 'Hachanah', how is 'Hachanah' applicable here?
TOSFOS DH NOYEI SUKAH
תוס' ד"ה נויי סוכה
(Summary: Tosfos discusses hangings in a Sukah that detract from twenty Amos or that are hung below ten Tefachim.)
קרמים הפרוסים למעלה לנוי אין ממעטין בסוכה גבוהה מכ' להכשירה...
Clarification: Hangings that are spread on top to adorn the Sukah do not detract from the twenty Amos height to render it Kasher ...
דלאו מין סככה הוא ...
Reason: Seeing as they are not of the species of S'chach ...
דאי סככה הוי, הוה מיפסל משום דמקבל טומאה.
Reason (cont.): Because, if they were, they would render it Pasul due to the fact that they are subject to Tum'ah.
ולאו לפוסלה משום פחותה מי'. כך פירש בקונטרס.
Clarification (cont.): Nor do they render it Pasul because of less than ten Tefachim high (So Rashi explains.)
ולא דמי להוצין יורדין לתוך י', דפסלינן לעיל (דף ד.) משום דירה סרוחה...
Implied Question: They are not comparable to strands of foliage that descend into the Sukah, which render it Pasul (above, Daf 4a), because it is 'a smelly dwelling' ...
דשאני הכא דלנוי עשויין.
Answer: Since here they are placed there to adorn.
TOSFOS DH SHELUCHEI MITZVAH ANAN (See Mesores ha'Shas).
תוס' ד"ה שלוחי מצוה אנן
(SUMMARY: Tosfos establishes the Halachah.)
וכגון שהיו מתבטלים מן המצה אם היו מחזרין אחר סוכה אחרת.
Clarification: It speaks where they would miss out on the Mitzvah (with which they are occupied) if they would go searching for a Sukah (the word 'Acheres' appears to be a printing error).
TOSFOS DHI U'VI'LEVAD SHE'LO YIH'YU NAKLITIN GEVOHIN MIN HA'MITAH ASARAH
תוס' ד"ה ובלבד שלא יהיו נקליטין גבוהין מן המטה עשרה
(SUMMARY: Tosfos explains that the stringency above ten Tefachim is only mi'de'rbanan, and clarifies the difference between Nakilitin and a Kilas Chasanim.)
מן הדין אפילו גבוהין י' שרי...
Clarification: Strictly speaking, even if it is ten Tefachim tall it is permitted ...
דלא חשיבי אהל להפסיק -כיון דאין בגגו טפח ...
Reason: Because, since the roof is not a Tefach wide, it is not considered an Ohel to interrupt.
דהא בשילהי פירקין (דף יט:) מסקינן דכן הלכה -סוכה העשויה כמין צריף פסולה לפי שאין לה גג ד'שפועי אהלים לאו כאהלים דמו' ...
Source: Since, later in the Perek (on Daf 19b) the Gemara concludes that 'A Sukah that is shaped like a cone is Pasul, since it does not have a roof, because 'sloping Ohalim' are not considered Ohalim ...
ומינה דייק רב יוסף בגמרא דמותר לישן בכילת חתנים בסוכה.
Source: (cont.): From which Rav Yosef in the Gemara extrapolates that one is permitted to sleep in a canopy-bed in the Sukah.
והא דאסרינן הכא גבוהין עשרה, היינו מדרבנן.
Clarification (cont.): And the Gemara here forbids when they are ten Tefachim high mi'de'Rabanan ...
ודוקא בנקליטין דקביעי, אבל כילת חתנים דלא קביעי, אפילו גבוה י' ,שריא...
Clarification (cont.): And that is only if the Naklitin (poles) are permanently fixed; but a Kilas Chasanim, where they are not, is permitted even if they are ten Tefachim high ...
כי היכי דהחמירו בקינופות -לאסור אפילו אין גבוהין י' משום דקביעי...
Source: In the same way as they were stingent regarding a curtained couch - to forbid even if it less than ten Tefachim high, because it is fixed ...
ובכילת חתנים דלא קביעי שרי אפילו ביש לה גג...
Clarification (concl.): Whereas a Kilas Chasanim, which is not fixed is permitted even if it has a roof (See Chidushei Maharshal).
וכדאמרינן לאידך לישנא ד'נקליטין לגבי כילה קביעי' .
Proof: As the Gemara says in the other Lashon - that 'Naklitin as opposed to a Kilah are fixed'.
אי נמי, בהכי פליגי הנך תרי לישני.
Alternative Explanation: Alternatively, that is what the two Leshonos are arguing about.
ועל כרחך בהא פליגי הנך תרי לישני ...
Alternative Explanation (cont.): In fact, that it must be this that they are arguing about (where it is ten Tefachim high) ...
דלא אפשר לומר דפליגי ביש לה גג ואינה גבוהה י', דללישנא בתרא אסור ...
Proof: They cannot be arguing over where it has a roof but is not ten Tefachim high, and that is what is asur according to the second Lashon ...
דהא בהדיא בגמרא תרגמא שמואל למתניתין דהכא בגבוה י'.
Proof (cont.): Since the Gemara explicitly establishes the Mishnah by a wall that is ten Tefachim, according to Shmuel.
TOSFOS DH MOTZI ROSHO CHUTZ L'KILAH V'KOREI KERI'AS SH'MA
תוס' ד"ה מוציא ראשו חוץ לכילה וקורא ק"ש
(SUMMARY: Tosfos explains Shmuel's reason.)
לא חייש שמואל ל'לבו רואה את הערוה' , [כת"ק בברכות כד: כה:].
Clarification: Shmuel is not concerned about 'Libo Ro'eh es ha'Ervah', like the Tana Kama in B'rachos (Daf 24b & 25b).