TOSFOS DH me'Eimasai mi'Yom Tov ha'Acharon Shel Chag
תוספות ד"ה מאימתי מיום טוב האחרון של חג
(SUMMARY: Tosfos explains why we mention rain on Shemini Atzeres.)
- שמיני דלא יתבון בסוכה ואפילו האידנא אינו אלא מדרבנן משום ספיקא
Explanation: This refers to Shemini Atzeres, when we do not sit in the Sukah. Even nowadays, [in Chutz la'Aretz we sit in the Sukah on Shemini Atzeres] only mid'Rabanan, due to Safek.
ואע"ג דבקיאינן בקביעא דירחא
Implied question: Nowadays [the calendar is fixed, so] we are experts about when is Rosh Chodesh! (There is no Safek!)
גזרה שמא יחזור הדבר לקלקולו
Answer #1: We decree lest the situation return to its former dilemma (when people did not know).
או משום מנהג אבותינו בידינו כדאי' פ"ק דביצה (דף ד:)
Answer #2: We keep Yom Tov Sheni because it is the custom of our ancestors, like it says in Beitzah (4b).
ולכן מדכרינן אבל כל שבעה לא שהגשמים בימי סוכה סימן קללה הן
Conclusion: Therefore (since there is no Torah Mitzvah of Sukah on Shemini Atzeres), we mention rain. However, all seven days we do not mention rain, for it is a Siman of a curse during Sukos;
כדתנן פרק שני דסוכה (דף כח:) משל לעבד וכו'
A Mishnah (Sukah 28b) gives a parable for this. A slave [poured a cup for his master, and the master poured it on the slave, to show that he does not desire his service now].
TOSFOS DH Im Ken
תוספות ד"ה אם כן
(SUMMARY: Tosfos explains the argument of R. Eliezer and R. Yehoshua.)
- אם אתה אומר מזכירין אע"פ שאין שואלין הואיל ומשמע בעונתו אף בקיץ יזכירו
Explanation: If you will say that we mention even though we do not request, since this [mention] implies [that Hash-m gives rain] in its proper time, we should mention also in summer!
ומה אתה נותן סימן מי"ט הראשון
Why do you (R. Eliezer) give Yom Tov Rishon for a Siman [when we begin to mention]?
ור' אליעזר אומר בברייתא בגמרא כל הקיץ אם בא להזכיר מזכיר דלעולם בעונתו משמע
Explanation (continued): In a Beraisa in the Gemara, R. Eliezer says the entire summer, if he wants to mention, he mentions, for [mention] always implies [that Hash-m gives rain] in its proper time.
מיהו עד השתא לא רמי עליה חובה אבל בי"ט ראשון חובה לרצות לפני שאלה שכל הבא לבקש מקדים ומרצה
However, until now R. Eliezer imposes an obligation only [starting] on Yom Tov Rishon, to appease before we request, for everyone who requests should appease first.
ואסימן קללה לא קפדינן ורבי יהושע קפיד.
He holds that we are not concerned for a Siman of a curse. R. Yehoshua is concerned for this.
TOSFOS DH Hasam Kai
תוספות ד"ה התם קאי
(SUMMARY: Tosfos explains the answer, and the rejection.)
פירוש בסדר זרעים בברכות פרק אין עומדין (דף לג.)
Explanation: This means that he was in Seder Zera'im, in Berachos, Perek Ein Omdin;
וליתני התם מאי שנא כו'
[The Gemara rejected this, for] if so, why...
כלומר אמאי תנא הכא במועד מאי דתני התם בסדר זרעים.
Explanation: I.e. why did he teach here in Mo'ed what he taught there in Seder Zera'im?
TOSFOS DH Ela Tana mi'Rosh Hashanah Ka Salik
תוספות ד"ה אלא תנא מראש השנה קא סליק
(SUMMARY: Tosfos answer possible questions against this answer.)
- פירוש ור"ה הויא בסדר מועד
Explanation: Rosh Hashanah is in Seder Mo'ed. (Therefore, the above rejection does not apply.)
ואם תאמר ואכתי ליתני בסדר זרעים
Question: Still, why wasn't it taught in Seder Zera'im?
וי"ל דהכא עיקר דאמר בחג נידונין על המים ואורחא דמילתא לרצות לפני שאלה
Answer: This is the primary place for it. We taught that during Sukos, we are judged about water. It is normal to appease before requesting;
לכך שביק עד הכא
Therefore, we abandoned [teaching this] until here;
אבל בסדר זרעים אומרים מזכירין גבורות גשמים
However, In Seder Zera'im we say that we mention Gevuros Geshamim.
אפשר דמשמע לעולם כמו תחיית המתים או הבדלה בחונן הדעת.
This could connote always, just like [we always mention] Techiyas ha'Mesim, or Havdalah in Chonen ha'Da'as. (Therefore, we needed to teach here when we mention rain.)
TOSFOS DH v'Lisni me'Eimasai Mazkirin Geshamim Mai Gevuros Geshamim Amar R. Yochanan she'Yordin bi'Gvurah
תוספות ד"ה וליתני מאימתי מזכירין גשמים מאי גבורות גשמים אמר ר' יוחנן שיורדין בגבורה
(SUMMARY: Tosfos explains why we asked this only here.)
- תימה התם בברכות פ' אין עומדין (שם) קתני כי הכא מזכירין גבורות גשמים ושואלין הגשמים וכו'
Question: There in Berachos, it was taught like here, we mention Gevuros Geshamim and we request rain...
אמאי לא קא מקשה כמו הכא וליתני מזכירין על הגשמים מאי גבורות
Why didn't we ask like here, why it didn't teach "we mention rain", rather, it taught Gevuros?
ויש לומר שאני הכא דהוי עיקר סדר של גשמים באיזה זמן מתחילין לאומרו ומאימתי פוסקין מלאומרו
Answer: Here is different, for this is the primary order of rain, when we begin and cease to say it;
ומשום הכי פריך הכא טפי מהתם.
Therefore, we [have reason to] ask more here than there.
TOSFOS DH u'Chsiv Mechin Harim b'Kocho Ne'ezar bi'Gvurah
תוספות ד"ה וכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה
(SUMMARY: Tosfos explains why we say Gevuros Geshamim.)
- וזה גבי בריאת עולם וכי היכי דהאי חקר בבריאת העולם רוצה לומר בגבורות כמו כן הכא גבי גשמים האי חקר נמי רוצה לומר גבורות
Explanation: This is regarding the creation of the world. Just like this "Cheker" regarding creation means bi'Gvuros, also "Cheker" regarding rain means bi'Gvuros.
אכן יש להקשות אמאי נקט גבורות טפי מכח וכמו כן הוה ליה למימר מאימתי מזכירין כח גשמים או ליתני גדולות גשמים
Question: Why did the Tana mention Gevuros more than Ko'ach? He could have said "from when do we mention Ko'ach Geshamim", or "Gedolos Geshamim"?
וי"ל דמן הדין נקט גבורות משום טעמא דאיכא כח ואיכא גדולה
Answer #1: It was proper to say Gevuros, because there is force, and there is Gedulah (greatness).
אי נמי משום דהברכה מתחלת בגבורה להכי נקט גבורות
Answer #2: Because the Berachah [in which we mention rain] begins with Gevurah (Atah Gibor), therefore it says Gevuros.
TOSFOS DH Sheloshah Maftechos she'Lo Nimseru Shali'ach
תוספות ד"ה שלשה מפתחות שלא נמסרו לשליח
(SUMMARY: Tosfos explains that they were not given permanently to a Shali'ach.)
- וא"ת והא אמרינן (סנהדרין דף קיג.) דמפתח הגשמים נמסרין לאליהו וכן מפתח של תחיית המתים וכן לאלישע
Question: We say in Sanhedrin (113a) that the key of rain was given to Eliyahu, and also the key of Techiyas ha'Mesim, and [the latter was given] also to Elisha;
דכתיב (מלכים א יז) ויאמר אליהו חי ה' וגו'
It says "Eliyahu said 'Chai Hash-m... (there will be rain only when I say)'."
דה"נ אומר בפירקין דלקמן (דף כג.)
We say similarly below (23a).
וי"ל דהא דקאמר שלא נמסרו לשליח אינו ר"ל שלא נמסרו מעולם דהא של תחיית המתים ושל גשמים נמסרו
Answer: "They were not given to a Shali'ach" does not mean that they were never given to a Shali'ach, for the keys of rain and Techiyas ha'Mesim were given [to Sheluchim];
אלא לא נמסרו לשליח להיות לעולם ממונה עליהם.
Rather, they were not given to a Shali'ach to be permanently appointed over them.
TOSFOS DH va'Yishma Eleha Elokim va'Yiftach Es Rachmah
תוספות ד"ה וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה
(SUMMARY: Tosfos discusses which keys were never given to a Shali'ach.)
- פירוש שהוא בעצמו עשה
Explanation: This means that He himself did so (opened her womb).
וא"ת מהכא משמע דליכא אלא שלשה מפתחות וא"כ יש להקשות והא כתיב (ירמיה נ) פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו
Question: Here it connotes that there are only three keys. If so, why does it say "Patach Hash-m Es Otzaro va'Yotzei Es Klei Za'amo"?
ומשמע נמי שלא נמסרו לשליח וכמו ההיא וישמע אליה אלהים וגו' וא"כ אמאי לא חשיב לה
Also this connotes that it was not given to a Shali'ach, like "Hash-m heard her... [and opened her womb]"! If so, why wasn't it counted?
וי"ל דלא חשיב כי אם אותן מפתחות של טובה ולהכי לא קא חשיב מפתח של זעם
Answer: We count only keys of [bestowing] good. Therefore, we do not count the key of anger.
וא"ת דמשמע מהאי קרא דפתח ה' שלא נמסר מפתח של זעם לשליח
Question: "Patach Hash-m..." connotes that the key of anger was never given to a Shali'ach;
והא אמרינן (פסחים דף קיח.) יורקמי שר של ברד הוי
However, we say in Pesachim (118a) that Yurkami is the minister of hail!
וי"ל מכלי זעם אחרינא קאמר שלא נמסרו לשליח
Answer: The Gemara meant that the key of other anger was never given to a Shali'ach.
אבל משום ברד לא דאותו של ברד נמסרו.
It does not discuss the key of hail, for it was given to a Shali'ach.
2b----------------------------------------2b
TOSFOS DH Ibo'i Lehu R. Eliezer me'Heicha Gamir Lah me'Lulav Gamir Mah Lulav b'Yom v'Chulei
תוספות ד"ה איבעיא להו רבי אליעזר מהיכא גמיר לה מלולב גמיר מה לולב ביום וכו'
(SUMMARY: Tosfos explains the difference whether we learn from Lulav or Nisuch ha'Mayim.)
פי' ולולב הוי רצוי דמים וגדל על המים או דלמא מניסוך גמר לה
Explanation: Lulav is appeasement for water, and it grows via water. Or, perhaps we learn from Nisuch ha'Mayim.
פי' ונפקא מינה אי מלולב גמר לה אבל ניסוך המים סבירא ליה דלאו ביום ראשון הוא
Explanation #1: The difference is the following. If he learns from Lulav, he holds that one cannot learn from Nisuch ha'Mayim, for it was not on the first day;
או מניסוך המים קא גמר לה דסבירא ליה דניסוך המים ביום ראשון הוא
If he learns from Nisuch ha'Mayim, he holds that it was on the first day;
אי נמי דאי מלולב גמר הוה דווקא ביום שנאמר (ויקרא כג) ולקחתם לכם ביום
Explanation #2: If he learns from Lulav, he holds that [we begin mentioning rain] only during the day, for it says "u'Lkachtem Lachem ba'Yom [ha'Rishon]";
אבל אי מנסוך הוה אפילו בלילה
If he learns from Nisuch ha'Mayim, he holds [that we first mention] even at night.
ולענין זה אהני דאמר מר ומנחתם ונסכיהם בלילה אף וכו'
For this, it helps what was taught "u'Minchasam v'Niskeihem" - at night. Also... [mentioning rain...]
פירוש דאע"ג דניסוך קרבנות לא הוי עד לאחר הקרבת קרבנותיהם ואם כן הא דקרבי (הגהת מראה כהן) נסכים בלילה רוצה לומר בלילה שניה
Implied question: Nisuch of a Korban is only after offering the Korban. If so, when we say that Nesachim are offered at night, this means the next night;
מ"מ ניסוך (הגהת מראה כהן) החג דהוי ממים מצי למהוי בלילה ראשונה
Answer: Even so, Nisuch of Sukos, which is of water, can be on the first night.
ואע"ג דאמרינן במסכת יומא בפ' בראשונה (דף כו:) אמר רב ואיתימא ר' יוחנן אין מנסכים מים בחג אלא בתמיד של שחר
Implied question: In Yoma (26b), Rav or R. Yochanan said that Nisuch ha'Mayim on Sukos is only with the morning Tamid;
וא"כ לא הוי בלילה ראשונה דהא אינה אלא ביום
If so, it is not at night, for [the Tamid] is only during the day!
יש לומר דאינו חייב לנסך אלא בתמיד של שחר מכל מקום אי בעי עביד ליה בליליא.
Answer: The obligation of Nisuch [ha'Mayim] is only with the morning Tamid, but if he wants, he may offer it at night (the night before).
TOSFOS DH d'Amar R. Avahu Lo Lamdah R. Eliezer Ela mi'Lulav
תוספות ד"ה דאמר רבי אבהו לא למדה רבי אליעזר אלא מלולב
(SUMMARY: Tosfos explains the consequence of R. Avahu's teaching.)
- פירוש וסבירא ליה דניסוך לא הוי עד בשני.
Explanation: He (R. Eliezer) holds that Nisuch [began] only on the second [day].
TOSFOS DH mi'Sha'as Netilas Lulav
תוספות ד"ה משעת נטילת לולב
(SUMMARY: Tosfos explains the difference between the opinions.)
- פירוש דהיינו תחילת יום ראשון של סוכות
Explanation: This refers to the beginning of the first day of Sukos;
ורבי יהושע אומר משעת הנחתו פירוש לאורתא דמוצאי שביעי של סוכות שמניחין בו את הלולב.
R. Yehoshua says that "from when we put it down", i.e. at night after the seventh day of Sukos, when we put the Lulav down (cease to take it).
TOSFOS DH mi'Sha'as she'Mafsikin Lisha'el
תוספות ד"ה משעה שמפסיקין לישאל
(SUMMARY: Tosfos explains the connection between request and mention.)
- ותן טל ומטר בברכת השנים פוסקין מלהזכיר מוריד הגשם בתחיית המתים.
Explanation: [When we cease requesting] Ten Tal u'Matar in Birkas ha'Shanim, we cease mentioning Morid ha'Geshem in Techiyas ha'Mesim.
TOSFOS DH ha'Over Lifnei ha'Teivah b'Yom Tov Shel Chag ha'Acharon Mazkir v'Chulei
תוספות ד"ה העובר לפני התיבה בי"ט של חג האחרון מזכיר וכו'
(SUMMARY: Tosfos explains that we begin mentioning in Musaf, and why.)
- פי' האחרון שמתפלל תפלת מוסף הראשון אינו מזכיר פירוש שמתפלל שחרית אינו מזכיר
Explanation: "The last" is one who prays Musaf. "The first" does not mention, i.e. one who prays Shacharis does not mention.
ובירושלמי קאמר אמאי אינו מזכיר מאורתא פירוש מתפלת ערבית
Citation (Yerushalmi) Question: Why doesn't he mention the night before (i.e. Ma'ariv)?
ומשני דלית תמן כל עמא
Citation (cont.) Answer: Not everyone is there. (We want to announce it when all are in the Beis ha'Keneses, so all will mention it together.)
ולדכרו בצפרא פירוש בתפלת שחרית
Citation (cont) Suggestion: He should mention it in the morning (in Shacharis)!
ומשני דהוו סברי דהוו מדכרו ליה מאורתא.
Citation (cont.) Rejection: If so, people will think that they mentioned it last night.
TOSFOS DH Mayim
תוספות ד"ה מים
(SUMMARY: Tosfos explains the Drashah, and R. Akiva's opinion.)
- מ"ם מנסכיהם דכתיב בשני ויו"ד דכתיב בששי ונסכיה ומ"ם שבשביעי כתיב כמשפטם והוי מים
Explanation: The [first] Mem is from "Niskeihem" written in [Korban Musaf for the] second day [of Sukos]. The Yud is from "v'Niskeha" written on the sixth day. The [second] Mem is from "ka'Mishpatam" written on the seventh day. This spells out Mayim.
טעמא דרבי עקיבא בששי ונסכיה דמשמע תרי נסכים
R. Akiva's reason is because on the sixth it says "v'Niskeha" (plural), which connotes two Nesachim.
הלכך בששי בחג הוא מזכיר גבורות גשמים.
Therefore, on the sixth he mentions Gevuros Geshamim.