[1] השאלה היא רק אליבא דלוי דס"ל שיש למנות במשנה גם אופנים שנשא אחיו את אשתו באיסור, אולם אליבא דרבי שאין המשנה מונה אלא אופנים שנשא אחיו את אשתו בהיתר, פשוט למה לא תני לה במתניתין.

[2] דילפינן מדכתיב (דברים כה:ט) "אשר לא יבנה את בית אחיו", דכיון שלא בנה שוב לא יבנה.

[3] דכיון שהיא על שאר האחים רק באיסור לאו, ואי אפשר לה לצאת לשוק בלא חליצה, ולכך לא מנו אותה במשנה.

[4] ס"ל שדוקא הוא החולץ ודוקא היא הנחלצת הם בכלל הלאו "דאשר לא יבנה" אולם שאר האחים שלא חלצו וכן שאר הצרות שלא נחלצו, הם נשארו באיסורם הראשון של אשת אח. ודין זה נכון הוא גם בכה"ג שלא חזר וקידש החולץ לנחלצת.

[5] דבאמת אליבא דר"ל היה מן הראוי למנות את המקדש חלוצתו ומת בלא בנים במשנה, כיון שכשנופלת לפני האחים היא פטורה מן הייבום ומן החליצה מחמת שהיא אסורה עליהם באיסור ערוה של אשת אח וחייבים עלה כרת (דרק החולץ והנחלצת עצמם הם רק באיסור לאו וכנ"ל), אלא שמכיון שהיא אסורה על כל האחים בשוה, הרי שלא שייך להיות בה מציאות של צרת צרה, דדין צרת צרה נעשה רק כשיש אח אחר שיכול לייבם אותה וכשהוא מת ויש לו עוד אשה אחרת יש דין של צרת צרה, אבל אם היבמה אסורה על כל האחים בשוה ואין אף אחד מהם שיכול לייבם אותה - אין דין צרת צרה, ולהכי לא תני לה במתניתין אף אליבא דלוי שמיירי מתניתין גם באופן שנשא אחיו באיסור.