[1] כאן אבא שאול מודה, מכיון שכתוב "מערב עד בקר" ודרשינן שאין לך עבודה שכשרה מערב עד בוקר אלא זו בלבד. ודין זה דוקא בתמיד של בין הערבים משום דכתיב ביה "יערוך אותו אהרן ובניו".

[2] וביארו התוס' (לקמן טז. בד"ה דרומית), שעל השינוי במיקום לשכת לחם הפנים בין שתי משניות בזה הגמ' תתרץ לקמן (דף יז.). ועל השאלה שבמשנה בתמיד מונה לשכת החותמות ובית המוקד, ואילו במשנה במדות מונה לשכה שבה גנזו את האבנים ששיקצום מלכי יון ולשכת בית הטבילה. תירצו, שכל לשכה היתה משמשת לכמה דברים, ופה מנה חלקם, ופה מנה חלקם.

[3] בית המוקד היתה לשכה גדולה, ובארבע זויותיה היו עוד ד' לשכות קטנות פרטיות.

[4] וזה סותר למשנה בתמיד, ועל זה משיבה הגמ' דמאן תנא מדות ר' אליעזר בן יעקב הוא, וחולק על סתמא דמתניתין דתמיד.

[5] היא לשכה קטנה שנקראת כן ופתוחה ללשכת בית המוקד הגדול, וגם בה היו מסיקים מדורות בשביל הכהנים להתחמם, לפירש"י. ורבינו חננאל (מובא בתוס' בד"ה ואחת) מפרש, שעשו אש בכמה בשתי מקומות של בית המוקד ובמערכה על המזבח, כדי שאם ח"ו תכבה האש, תהיה אש אחרת מזומנת. דאף שבאה האש מגבוה, מ"מ מצוה להביא מן הדיוט.