1)

ESTABLISHING YOM KIPPUR AS THE ONLY DAY WITH PERISHAH

(דף ג,א) ואימא עצרת דפרישת שבעה ליום אחד הוא
(a)

Question: Perhaps the day is Shavuos (one to seven)?

א"ר אבא דנין פר אחד ואיל אחד מפר אחד ואיל אחד לאפוקי עצרת דשני אילים נינהו
(b)

Answer: We connect a day with one Ayil (Miluim) with another (Yom ha'Kipurim), not with two Aylim (by Shavuos).

הניחא למאן דאמר יום הכפורים איל אחד הוא אלא למאן דאמר שני אילים נינהו מאי איכא למימר דתניא רבי אומר איל אחד הוא האמור כאן הוא האמור בחומש הפקודים ר' אליעזר בר' שמעון אומר שני אילים הם אחד האמור כאן ואחד האמור בחומש הפקודים
(c)

Question: But what of the opinion of R. Elazar b. R. Shimon that Yom ha'Kipurim has two Aylim?!

אפילו תימא ר"א בר' שמעון התם חד לחובת היום וחד למוספין לאפוקי עצרת דתרוייהו חובת היום נינהו
(d)

Answer: Even so, one is an obligation of the day, and one is a Musaf, as opposed to Shavuos where both are Chovas ha'Yom.

ואימא ראש השנה דפרישת שבעה ליום אחד הוא
(e)

Question: Perhaps the day is Rosh ha'Shanah?

א"ר אבהו דנין פר ואיל שלו מפר ואיל שלו לאפוקי עצרת וראש השנה דציבור נינהו
(f)

Answer #1: We connect the days where the animals come from the pocket of the one offering (Miluim and Yom ha'Kipurim), not where they come from communal coffers (Rosh ha'Shanah).

3b----------------------------------------3b
(דף ג,ב) הניחא למ"ד קח לך משלך ועשה לך משלך אלא למ"ד משל צבור מאי איכא למימר
1.

Question: But what of the opinion that the Miluim came from communal funds?!

דתניא
2.

The Beraisa teaches that Kach L'cha and Asei L'cha mean from your personal funds.

קח לך משלך ועשה לך משלך ויקחו אליך משל צבור דברי רבי יאשיה
i.

(R. Yoshiyah): ve'Yikchu Elecha means communal funds.

ר' יונתן אומר בין קח לך בין ויקחו אליך משל צבור ומה תלמוד לומר קח לך כביכול משלך אני רוצה יותר משלהם
ii.

(R. Yonasan) Kach Lecha and ve'Yikchu Elecha mean communal funds. When it says "Kach L'cha by the Ketores," it does not mean communal funds. Rather, it means that so to speak, Hash-m prefers the personal Ketores of Moshe Rabeinu to that of Bnei Yisrael.

אבא חנן אמר משום ר' אלעזר כתוב אחד אומר (דברים י) ועשית לך ארון עץ וכתוב אחד אומר (שמות כה) ועשו ארון עצי שטים הא כיצד
3.

Question: There seem to be contradictory Pesukim regarding the funding source of the Aron?

כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום
4.

Answer: When Yisrael does His will, the Aron is credited to them; if not (after the Egel) it is credited to Moshe.

עד כאן לא פליגי אלא בקיחות דעלמא ועשיות דעלמא קיחות דעלמא (שמות ל) קח לך סמים עשיות דעלמא (במדבר י) עשה לך שתי חצוצרות כסף אבל הנך פרושי קא מפרש דמשלך הוא
5.

Answer: The dispute pertains to unspecified Kichos (like by the Ketores) and Asiyos (like the Chatzotzros), not by specified Kichos like the Miluim.

במלואים מכדי כתיב (ויקרא ט) ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת למה לי שמע מינה קח לך משלך הוא
6.

The source for personal funds by Miluim is Vayikra 9:3.

ביום הכפורים מכדי כתיב (ויקרא טז) בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת וגו' ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת והקריב את פר החטאת אשר לו למה לי שמע מינה האי לו משלו הוא
7.

The source by Yom ha'Kipurim is Vayikra 16:3.

רב אשי אמר דנין פר לחטאת ואיל לעולה מפר לחטאת ואיל לעולה לאפוקי ראש השנה ועצרת דתרוייהו עולות נינהו
(g)

Answer #2: We connect days with one Chatas and one Olah and not days (Shavuos and Rosh ha'Shanah) where both are Olos.

רבינא אמר דנין עבודה בכהן גדול מעבודה בכהן גדול לאפוקי כולהו קושייתין דלאו עבודה בכהן גדול נינהו
(h)

Answer #3 (Ravina): We connect days where the Avodah is done by the Kohen Gadol (excluding all other days).

ואיכא דאמרי אמר רבינא דנין עבודה תחלה מעבודה תחלה לאפוקי הני דלאו תחלה נינהו
(i)

Alternate Answer #3: We connect Avodah Techilah.

מאי תחלה
1.

Question: What is Techilah?

אילימא תחלה בכהן גדול
2.

Answer: The first Avodah is done by the Kohen Gadol.

היינו קמייתא
3.

Question: But that is the same as Answer #3?!

אלא עבודה תחלה במקום מעבודה תחלה במקום
4.

Answer: It means the Kohen enters the first time.

2)

ONE PERISHAH OR TWO?

כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן מתני חדא [רבי יהושע בן לוי] מתני תרתי; ר' יוחנן מתני חדא לעשות לכפר אלו מעשה יום הכפורים
(a)

(R. Dimi citing R. Yochanan): There is one Perishah (Yom ha'Kipurim- "La'asos Lechaper").

[וריב"ל] מתני תרתי לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יום הכפורים
(b)

(R. Dimi citing R. Yehoshua b. Levi): There are two Perishos (Parah- "La'asos"; Yom ha'Kipurim- "Lechaper").

ר' יוחנן מתני חדא והא אנן תנן שבעת ימים קודם יום הכפורים ושבעת ימים קודם שריפת הפרה
(c)

Question: But the Mishnah teaches that there are two?!

מעלה בעלמא
(d)

Answer: It is only a stringency by Parah.

והא א"ר מניומי בר חלקיה א"ר מחסיא בר אידי א"ר יוחנן כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יום הכפורים
(e)

Question: But R. Yochanan learned two Perishos from the Pesukim!?

ההוא דרביה דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יום <הכפורם> [הכפורים]
(f)

Answer: That was his Rebbi's opinion, not his own (as we find him elsewhere citing this position as R. Yishmael's).

3)

R. YOCHANAN AND RESH LAKISH ON THE SOURCE OF PERISHAH

א"ל ריש לקיש לרבי יוחנן מהיכא קא ילפת לה ממלואים אי מה מלואים כל הכתוב בהן מעכב בהן אף הכא נמי כל הכתוב בהן מעכב בהן
(a)

Question (Resh Lakish of R. Yochanan): It appears that the Perishah before Yom ha'Kipurim is Me'akev, as it is by Miluim!?

וכי תימא הכי נמי והתנן ומתקינין לו כהן אחר ולא קתני מפרישין
1.

And if so... why does our Mishnah speak of Mesaknin a substitute Kohen, it should say Mafrishin!?

וכי תימא מאי מתקינין מפרישין ליתני או אידי ואידי מתקינין או אידי ואידי מפרישין
2.

And if they both mean the same thing, then why does the Mishnah switch words?

א"ל אלא מר מהיכא יליף לה
(b)

Question: What is Resh Lakish's source?

אמר מסיני
(c)

Answer: Moshe's segregation before going up to Har Sinai.

דכתיב (שמות כד) וישכון כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים
1.

This is found in Shemos 24:17.

ויקרא אל משה ביום השביעי
2.

Hash-m calls Moshe on the seventh day.

מכדי כתיב ויקרא אל משה ביום השביעי מאי ששת ימים זה בנה אב שכל הנכנס במחנה שכינה טעון פרישת ששה
3.

This establishes a six day segregation before any encounter with the Shechinah.

והא אנן שבעה תנן
(d)

Question: But our Mishnah teaches seven days?!

מתניתין רבי יהודה בן בתירא היא דחייש לטומאת ביתו
(e)

Answer: Our Mishnah is the opinion of R. Yehudah b. Beseira who reckons with the possibility of Tum'as Beiso.