1)

R. YEHUDAH ON ASEI AND LO SA'ASEH (cont.)

ת"ש ר' יהודה אומר כל שהוא מלא תשא ולמטה תשובה מכפרת מלא תשא ולמעלה תשובה תולה ויוה"כ מכפר
(a)

Question (on R. Yehudah): The Berasia teaches a cut-off - "Lo Sisa" and those lesser are atoned through Teshuvah (presumably this refers to all Lavin without "Lo Yenakeh Hash-m")!?

לא תשא וכל דדמי ליה
(b)

Answer: No, those comparable to "Lo Sisa" refers to all Lo Sa'aseh with Malkos (but that those with less than Malkos would be atoned with Teshuvah alone, as per R. Yehudah).

ת"ש לפי שנאמר בחורב תשובה ונקה יכול אף לא תשא עמהן ת"ל (שמות לד) לא ינקה יכול אף שאר חייבי לאוין כן ת"ל את שמו שמו הוא דאינו מנקה אבל מנקה שאר חייבי לאוין
(c)

Question: The Beraisa explaining "ve'Nakeh" and "Lo YeNakeh" implies that Lavin are atoned by Teshuvah alone!?

תנאי היא דתניא על מה תשובה מכפרת על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה ועל מה תשובה תולה ויוה"כ מכפר על כריתות ועל מיתות בית דין ועל לא תעשה גמור
(d)

Answer: It is a Machlokes Tana'im (as cited).

אמר מר לפי שנאמר בחורב ונקה מנא לן
(e)

Question: How do we know that "veNakeh" refers to Teshuvah alone?

דתניא רבי אלעזר אומר אי אפשר לומר נקה שכבר נאמר לא ינקה ואי אפשר לומר לא ינקה שכבר נאמר נקה הא כיצד מנקה הוא לשבין ואינו מנקה לשאינן שבין
(f)

Answer: From the Beraisa of R. Elazar (who resolves the apparent contradiction between "veNakeh" and "Lo Yenakeh" - "ve'Nakeh" refers to someone who has done Teshuvah, and "Lo Yenakeh" to someone who has not).

2)

TESHUVAH

שאל ר' מתיא בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי שמעת ד' חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש אמר שלשה הן ותשובה עם כל אחד ואחד
(a)

R. Elazar b. Azaryah (citing R. Yishmael) taught there are only three categories (unlike the assumption of R. Masya b. Charash) as Teshuvah is not an atonement, it is a prerequisite for the other three.

עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו שנאמר (ירמיהו ג) שובו בנים שובבים
1.

One who violates an Asei and does Teshuvah is atoned at that time (proof text).

עבר על לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויוה"כ מכפר שנאמר (ויקרא טז) כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם
2.

One who violates a Lo Sa'aseh, Teshuvah suspends the affliction and Yom Kipur atones (text).

עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין שנאמר (תהילים פט) ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם
3.

One who violates a Kareis or Misas Beis Din, his Teshuvah, together with Yom Kipur, suspend the sentence and affliction brings atonement (text).

אבל מי שיש חילול השם בידו אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביוה"כ לכפר ולא ביסורין למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת שנאמר (ישעיהו כב) ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון
4.

For Chilul Hash-m, all of the above only suspend, while death is needed to atone (text).

3)

CHILUL HASH-M

היכי דמי חילול השם
(a)

Question: What defines Chilul Hash-m?

אמר רב כגון אנא אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר
(b)

Answer (Rav): If I were to take meat from the butcher and not pay immediately (thus causing the merchant to consider me a thief and will come to treat Gezel lightly).

אמר אביי לא שנו אלא באתרא דלא תבעי אבל באתרא דתבעי לית לן בה
1.

(Abaye): That is only a Chilul Hash-m in a locale where it is customary for people to pay the merchants without being billed by the merchant, but if the merchant customarily collects his debts, there is no problem following local custom.

אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דתבעי הוא
2.

(Ravina): My locale is one where the merchants collect.

אביי כדשקיל בישרא מתרי שותפי יהיב זוזא להאי וזוזא להאי והדר מקרב להו גבי הדדי ועביד חושבנא
3.

Abaye, when purchasing an item from partners, would give half the money to each (rather than all the money to one) and call them to reckon his bill, to be above the suspicion (on the part of the second) that he had not paid.

רבי יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין
(c)

Answer (R. Yochanan): If I were to walk four Amos without Torah and Tefilin (leading people to treat these lightly).

יצחק דבי ר' ינאי אמר כל שחביריו מתביישין מחמת שמועתו <היינו חילול השם> [היכי דמי]
(d)

Answer (Yitzhok D'Vei R. Yanai): One whose reputation causes embarrassment to his friends.

אמר רב נחמן בר יצחק כגון דקא אמרי אינשי שרא ליה מריה לפלניא
(e)

Answer (R. Nachman b. Yitzhok): One whose friends must add to his name, 'May Hash-m forgive him... '.

אביי אמר כדתניא (דברים ו) ואהבת את ה' אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש ת"ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר (ישעיהו מט) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת"ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר (יחזקאל לו) באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו
(f)

Answer (Abaye): As the Beraisa describes the fulfillment of Kidush Hash-m (people praising the gentle honest manner of those who study Torah) and its opposite (decrying the absence of these good traits in one who studies Torah).

4)

TESHUVAH

א"ר חמא <בר> [ברבי] חנינא גדולה תשובה שמביאה רפאות לעולם שנא' (הושע יד) ארפא משובתם אוהבם נדבה
(a)

Teshuvah causes healing in the world (proof text).

ר' חמא <בר> [ברבי] חנינא רמי כתיב שובו בנים שובבים דמעיקרא שובבים אתם וכתיב ארפא משובתיכם
(b)

Question (R. Chama b'R. Chanina): One Pasuk indicates that Teshuvah causes the sinner to be viewed, retroactively, as only a wild child (not a sinner) while another Pasuk sees Teshuvah as healing that which was ill?

לא קשיא כאן מאהבה כאן מיראה
(c)

Answer: Teshuvah out of love brings retroactive revision, while Teshuvah out of fear only heals from then on.

רב יהודה רמי כתיב (ירמיהו ג) שובו בנים שובבים ארפא משובתיכם וכתיב (ירמיהו ג) <הנה> [כי] אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה
(d)

Question (R. Yehudah): One Pasuk calls to the penitent as a son; the other calls to him as a servant?

ל"ק כאן מאהבה או מיראה כאן ע"י יסורין
(e)

Answer: Teshuvah is pleasant when it is out of love or fear; while it will come about through affliction when it is forced upon Yisrael by the Master, Hash-m.

אמר רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנא' (הושע יד) שובה ישראל עד ה' אלהיך
(f)

(R. Levi):Teshuvah reaches Hash-m's Throne (proof text).

86b----------------------------------------86b
(דף פו,ב) אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה את לא תעשה שבתורה שנאמר (ירמיהו ג) לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם ה'
(g)

(R. Yochanan): Teshuvah is so great that it (so to speak) overrides a Lo Sa'Asei in the Torah (the Lav of taking back one's divorced wife after marriage to another man, as indicated in the proof text).

א"ר יונתן גדולה תשובה <שמקרבת> [שמביאה] את הגאולה שנאמר (ישעיהו נט) ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב מה טעם ובא לציון גואל משום דשבי פשע ביעקב
(h)

(R. Yonasan): Teshuvah brings the redemption (proof text).

אמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות שנאמר (הושע יד) שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך הא עון מזיד הוא וקא קרי ליה מכשול
(i)

(Resh Lakish): Teshuvah causes Zedonos to be Shegagos (text).

איני והאמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות שנאמר (יחזקאל לג) ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם <חיה> [הוא] יחיה
1.

Question: But Resh Lakish has taught that Zedonos become Zechuyos (proof text)!?

לא קשיא כאן מאהבה כאן מיראה
2.

Answer: One speaks of Teshuvah miYira'ah (they become Shegagos) and one speaks MiAhavah (become Zechuyos).

אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן גדולה תשובה שמארכת שנותיו של אדם שנאמר (יחזקאל יח) ובשוב רשע מרשעתו <חיו> [הוא] יחיה
(j)

(R. Shmuel b. Nachmani): Teshuvah lengthens one's years (proof text).

אמר ר' יצחק אמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם
(k)

(R. Yitzhok): Compare the ways of man with those of Hash-m.

מדת בשר ודם מקניט את חבירו בדברים ספק מתפייס הימנו ספק אין מתפייס הימנו וא"ת מתפייס הימנו ספק מתפייס בדברים ספק אין מתפייס בדברים
1.

Someone who sins against his fellow must wonder if the other will be appeased at all, and if so, at what cost.

אבל הקב"ה אדם עובר עבירה בסתר מתפייס ממנו בדברים שנאמר (הושע יד) קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ולא עוד אלא שמחזיק לו טובה שנאמר וקח טוב ולא עוד אלא שמעלה עליו הכתוב כאילו הקריב פרים שנאמר (הושע יד) ונשלמה פרים שפתינו שמא תאמר פרי חובה ת"ל (הושע יד) ארפא משובתם אוהבם נדבה
2.

One who transgresses the Will of Hash-m need only approach Him with words (which will be credited as if he brought the finest Korban), and he will not only be received, but appreciated!

תניא היה ר"מ אומר גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו שנא' (הושע יד) ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו מהם לא נאמר אלא ממנו
(l)

(R. Meir in the Beraisa): Teshuvah on an individual brings atonement for the entire world (proof text).

5)

THE BA'AL TESHUVAH

היכי דמי בעל תשובה
(a)

Question: What constitutes a Ba'al Teshuvah?

אמר רב יהודה כגון שבאת לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה וניצל הימנה מחוי רב יהודה באותה אשה באותו פרק באותו מקום
(b)

Answer (R. Yehudah): One who avoids transgressing the same sin on another two occasions (e.g. with the same woman, during the same period of his life, in the same location).

א"ר יהודה רב רמי כתיב (תהילים לב) אשרי נשוי פשע כסוי חטאה וכתיב (משלי כח) מכסה פשעיו לא יצליח
(c)

Question (R. Yehudah, citing Rav): One Pasuk praises the one who conceals his sin, and another does the opposite!?

לא קשיא הא בחטא מפורסם הא בחטא שאינו מפורסם
(d)

Answer (Rav): One should confess (and suffer embarrassment) from public Aveiros, but should not publicize private ones.

רב זוטרא בר טוביה אמר רב נחמן כאן בעבירות שבין אדם לחבירו כאן בעבירות שבין אדם למקום
(e)

Answer (R. Zutra b. Tuvyah citing R. Nachman): One should openly confess his sins against his fellow, but conceal those against Hash-m.

תניא ר' יוסי בר יהודה אומר אדם עובר עבירה פעם ראשונה מוחלין לו שניה מוחלין לו שלישית מוחלין לו רביעית אין מוחלין לו שנאמר (עמוס ב) כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו <ונאמר> [ואומר] (איוב לג) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר מאי ואומר וכי תימא הני מילי בציבור אבל ביחיד לא ת"ש הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר <מכאן ואילך אין מוחלין לו שנאמר על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו>
(f)

(R. Yosi b. Yehudah): Hash-m forgives the same sin performed (by Klal Yisrael as well as by an individual) three times, but not four (two proof texts are needed to make the point by both the Klal and the Yachid).

6)

VIDUI

ת"ר עבירות שהתודה עליהן יוה"כ זה לא יתודה עליהן יום הכפורים אחר ואם שנה בהן צריך להתודות יוה"כ אחר ואם לא שנה בהן וחזר והתודה עליהן עליו הכתוב אומר (משלי כו) ככלב שב על קיאו כסיל שונה באולתו
(a)

(Tana Kama): Aveiros which one confessed one Yom Kipur should not be confessed on the next, (unless the Aveirah was repeated) for doing so is like returning to the filth which he left behind (proof text).

רבי אליעזר בן יעקב אומר כ"ש שהוא משובח שנאמר (תהילים נא) כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד
(b)

(R. Eliezer b. Ya'akov): One should keep one's sins before himself always (proof text).

אלא מה אני מקיים ככלב שב על קיאו וגו'
1.

Question: How will R. Eliezer explain the Tana Kama's proof text?

כדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא דעתך אלא אימא נעשית לו כהיתר
2.

Answer: He learns from there Rav Huna's slogan - that once a person sins twice, it begins to appear to him as if the sin was permitted.

וצריך לפרוט את החטא שנאמר (שמות לב) אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב דברי ר' יהודה בן בבא
(c)

(R. Yehudah b. Bava): One must specify the Aveirah when confessing (proof text).

רבי עקיבא אומר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה
(d)

(R. Akiva): It is unnecessary to specify.

אלא מהו שאמר משה ויעשו להם אלהי זהב
1.

Question: How will R. Akiva understand the proof text from Moshe (confessing the sin of the people)?

כדר' ינאי דאמר ר' ינאי אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע כסף וזהב שהרבית להם לישראל עד שאמרו די גרם להם שיעשו אלהי זהב
2.

Answer: He learns R. Yanai's teaching, that Moshe attempted to reduce the people's guilt.

שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל משה ודוד
(e)

Our faithful leaders, Moshe Rabeinu and David ha'Melech, differed on their desire to have their transgression mentioned.

משה אמר יכתב סורחני שנאמר (במדבר כ) יען לא האמנתם בי להקדישני
1.

Moshe asked Hash-m to publicize his.

דוד אמר אל יכתב סורחני שנאמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה
2.

David ha'Melech asked Hash-m to hide his sin.

משל דמשה ודוד למה הדבר דומה לשתי נשים שלקו בבית דין אחת קלקלה ואחת אכלה פגי שביעית אמרה להן אותה שאכלה פגי שביעית בבקשה מכם הודיעו על מה היא לוקה שלא יאמרו על מה שזו לוקה זו לוקה הביאו פגי שביעית ותלו בצוארה והיו מכריזין לפניה ואומרין על עסקי שביעית היא לוקה
3.

As in the Mashal cited, Moshe wanted all to know the difference between the sin which prevented him from entering Eretz Yisrael and that which prevented Yisrael from entering (Meraglim).

מפרסמין את החנפין מפני חילול השם שנאמר (יחזקאל ג) ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו
(f)

It is proper to publicize the identity of Chanafim (as in the proof text, to prevent the Chilul Hash-m which results from people learning from the actions of these evildoers posing as Tzadikim and also questioning the punishment which comes to them).

תשובת המוחלטין מעכבת הפורענות ואע"פ שנחתם עליו גזר דין של פורענות
(g)

The Teshuvah of total Resha'im delays their punishment even if it has already been sealed.

שלות רשעים סופה תקלה
(h)

The tranquil life of Resha'im is an obstacle (that impedes the world's progress), because it affords them time to devise their evil plans.

והרשות מקברת את בעליה
(i)

Authority buries its incumbents.

ערום נכנס לה וערום יצא ממנה ולואי שתהא יציאה כביאה
(j)

One leaves the world as he came into it (were that a person could leave it as free of sin).

רב כי הוה נפיק למידן דינא אמר הכי בצבו נפשיה לקטלא נפיק וצבו ביתיה לית הוא עביד וריקן לביתיה אזיל ולואי שתהא ביאה כיציאה רבא כי הוה נפיק לדינא אמר הכי (דף פז,א) בצבו נפשיה לקטלא נפיק וצבו ביתיה לית הוא עביד וריקן לביתיה אזיל ולואי שתהא ביאה כיציאה
(k)

Before going out to judge, both Rav and Rava used to say 'Of one's own freewill one goes to one's death (referring to the heavy responsibility of judging), even though one gains nothing in the process. Would that he would return home (blameless) as he left.'