[1] הנה הוקשה לתוס' שמשמע שגבי בן לוי גולה מעיר לעיר [ולכאורה לא יכול להשאר בעירו]. ובתי' ראשון כתבו שלכתחילה יגלה לעיר אחרת, ובדיעבד אם גלה לפלכו לשכונה אחרת משכונתו פלכו קולטו.

[2] ורק עצה הוא לו לגלות לעיר אחרת כדי שיוכל להלך כל העיר, דבעירו אינו יכול לחזור לשכונתו - דהוי כיוצא מחוץ לתחום.

[3] כתבו תוס' בעמ' ב' בד"ה ורבנן, שלחכמים גם עופות לא קרבו. [והם וכן המנחות לא קרבו לא בבמה קטנה ולא בבמה גדולה].

[4] מבואר בעמ' ב' דס"ל דדוקא זבחים קרבים בבמה ולא מנחות. וכן בנזירות ס"ל שאינם חשובים נדר ונדבה, דהא הוא אסר עצמו ביין ותגלחת ומאליו נתחייב בקרבנות.

[5] אמנם באהל מועד שבמדבר שהיו אסורים הבמות הקטנות, היה קרב הכל במשכן בין קרבנות יחיד ובין ציבור.

[6] כגון חטאות ואשמות בכור ומעשר.

[7] בין הקבוע להם זמן כשעירי הרגלים וראשי חדשים, ובין שאין קבוע להם זמן, כפר העלם דבר ושעירי ע"ז, ועי' תד"ה ר"ש [הראשון].