-------------------------------------------------

[1] ולפי"ז הוקשה לגמ' מה שאמר ר' אלעזר אמר ר' יוחנן שאם בנה ע"ז לעכו"ם שכרו מותר. ותירץ רבה בר עולא, דכיון שאין ע"ז נעשית ע"ז רק במכוש האחרון ובמכוש האחרון אין בו שוה פרוטה, והדין הוא שישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, א"כ שכרו על כל פעולת העבודה הוא שכר מותר, והשכר של המכוש האחרון האסור אין בו שוה פרוטה.

[2] הנה אמרינן בסוגיין שמה שאמר ר' אלעזר ששכרו מותר הוא משום דס"ל שישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, ולכך אין שכרו נאסר, אולם למ"ד שאינה אלא לבסוף, א"כ קיבול שכרו הוא רק במכוש האחרון ואז נעשית ע"ז וא"כ שכרו אסור. וכן באומרת עשה לי שירין טבעות ואקדש לך - אינה מקודשת - כיון שישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, הרי שכל פעולה ופעולה שעושה מחייבת השכירות עליה והיא נזקפת במלוה - והמקדש במלוה אינה מקודשת.

[3] כתבו תוס' שבזה לא נחלקו המ"ד הנ"ל, דהרי זמן נתינת השכר לכו"ע אינו אלא לבסוף [ולענינים אלו הכל תלוי בנתינת השכר ממש], ולכך לא נקרא ריבית במה שהמשכיר איזה דבר אומר אם תתן ל השכירות עכשיו תקבל בעשר זוז, ואם תתן לי חודש בחודשו הוא זוז לחודש (והיינו בשתים עשרה), דכיון שזמן התשלום הוא רק לבסוף, הרי שאינו אגר נטר, אלא להיפך שאומר לו שאם יקדים המעות יתן לו בזול יותר. וכן לענין בל תלין, לא שייך שיעבור, כיון שאין חייב לו את שכרו לכו"ע רק לבסוף.