-------------------------------------------------

[1] ופירש"י שמיירי שמסר לו מפתח או עשה חותם, דבלא זה לא מהני היחוד כלום.

[2] ולר"א (התנא) דלקמן ס"ל שמותר גם בשתיה.

[3] והקשו התוס' דלר' יהודה בן בתירא דסבר שהמפקיד יינו אצל עובד כוכבים מותר בהנאה ואסור בשתיה, כמאן ס"ל, דאי ס"ל כמו ר"א דלקמן א"כ הוא מותר גם בשתיה, ואם ס"ל כרבנן א"כ יהיה אסור גם בהנאה. ותי' דסברת ר' יהודה כשיטתו שיין של ישראל שנגע בו עכו"ם מותר בהנאה, וס"ל דהגם שבהפקדה חיישינן לזיוף שמא נגע בו ולכך אסור בשתיה, אולם שמא גם החליפו בשלו לא חיישינן כ"כ בסתם יינם שכל האיסור הוא רק מדרבנן. ובשיטת רש"י עיין בטבלא הבאה.

[4] עי' רש"י בד"ה וחכמים אוסרים, שכתב שגם לרבנן אם עבר והפקיד לא נאסר אלא רק בשתיה אבל לא בהנאה, וכסברת ר' יהודה בן בתירא. אולם תוס' סוברים שלרבנן נאסר גם בהנאה, וג' מחלוקות בדבר וכנ"ל.

[5] כן מבואר בתוס' לקמן בעמ' ב' ד"ה השולח.

[6] ואע"פ שכל חבית סתומה עכשיו היתה פתוחה מתחילה, ביארו בתד"ה סתומות, דכיון שדעתו של הכותי לסותמן ולמוכרן לישראל, לכך שומר אותם טוב ולא רוצה שיחשדוהו ישראל כלל. עוד מבואר בגמ' שדוקא בין הגיתות נאמן כי נמצאים שם הרבה אנשים ומירתת אבל אם לא אינו נאמן.

[7] ר"ת ס"ל לחלק לדעת רבנן בין ציר ומורייס שמועיל בחותם ובהכרתו לבין יין שלא מועיל, ומה שאמר ר' אלעזר האמורא לעיל [אליבא דרבנן] שהכל משתמר בחותם בתוך חותם ומשמע שבחותם אחד לא מהני, מיירי בחלב ובשר ותכלת, אבל בחילתית ומורייס ופת וגבינה סגי בחותם אחד אם מכיר אח"כ את חותמו.

[8] וס"ל לר"ת לשיטתו דלא צריך להכיר את החותם אח"כ, [והגם שבתחילה צידדו תוס' לומר לדעתו שכן צריך הכרת חותם].

[9] וס"ל שאין לחלק אליבא דרבנן, והכל אסור בחותם אחד.

[10] וס"ל שצריך להרחיק יותר ולשתותו רק בביתו של הישראל.