1)

TOSFOS DH KEIVAN DE'MASAR LO MIFTE'ACH KANAH HEICHI DAMI

תוס' ד"ה כיון דמסר לו מפתח קנה ה"ד [אי] בכספא כו'

(Summary: Tosfos disagrees with the explanation of the Rashbam in Bava Basra, with regard to both his interpretation of 'Na'al', and his ruling in the case of 'Mesiras Mafte'ach'.)

רשב"ם מפרש בפ' חזקת הבתים (ב"ב ד' נב: ושם ד"ה נעל) גבי 'נעל וגדר כל שהוא בנכסי הגר' ד'נעל' היינו שקבע מנעול בדלת לנעלו, דהוי בנין ...

(a)

Explanation #1: The Rashbam, in Perk Chezkas ha'Batim (Bava Basra, Daf 53a, DH 've'Hashta ka'Aili'), in the Sugya concerning 'Na'al ve'Gadar kol she'Hu be'Nechsei ha'Ger') explains 'Na'al' to mean that he fixed a bolt on the door with which to bolt it, which is in fact, an act of building ...

אבל סגר הדלת בנכסי הגר אין חזקה ...

1.

Explanation #1 (cont.): But locking the door of the property of the Ger is not a Chazakah ...

דאין זה אלא כ'מבריח ארי מנכסי חבירו'.

2.

Reason: Since it is akin to 'Mavri'ach Ari (chasing a lion off one's friend's property)'.

ואע"ג דגבי שכירות הבתים אמר בריש מסכת פסחים (דף ד. ושם) דכשמסר לו מפתחות הוי בחזקת השוכר לבדוק, וה"ה לקנותו ...

(b)

Implied Question: Even though with regard to renting houses, the Gemara at the beginning of Pesachim (Daf 4a Tosfos DH 'Im') says that once the owner hands over the keys, the onus lies on the renter to search for Chametz, and it is also effective with regard to acquiring a house ...

ה"מ מוכר ומשכיר בית לחבירו, אבל בנכסי הגר, מאן מסר ליה דליקני?

(c)

Answer: That is specifically in connection with selling or renting out a house to one's friend, but as far as the property of a Ger is concerned, who hands him the keys, that he should acquire (the house)?

וקשה לר"י, דהכא משמע בהדיא דמסירת מפתח לא קני, אלא הוי כאומר 'לך חזק וקני!'?

(d)

Question: The Ri queries the Rashbam however, in that the Gemara here clearly implies that handing over the key does not acquire, and that it is no more than if one were to say 'Go make a Chazakah and acquire!'?

ודוקא גבי חמץ הוא דתלוי במסירת מפתח, דמי שמפתח בידו עליו לבדוק, כיון שהוא יכול ליכנס בזה הבית לבדוק.

1.

Question (cont.): And it is regarding Chametz exclusively that handing over the key is effective, because the onus of searching for Chametz lies on whoever has the key, seeing as he is able to enter the house

ומה שפי' דלא קני בנעילת דלת אין נראה ...

(e)

Explanation #2: And what he says that one does not acquire with locking the door, is not correct either ...

דבגיטין בפרק הזורק (דף עז:) אומר גבי גט ד'תיזיל איהי ותיחוד ותפתח.' אלמא נעילה לחוד קניא, שלא היה יכול לעשות שום מנעול, דשבת היה.

1.

Source: Seeing as, in Gitin (Perek ha'Zorek, Daf 77b), the Gemara says, in connection with a Get 'Let her go and lock the door and open it!'.

ואע"פ שאסור לקנות בשבת?

(f)

Implied Question: Even though it is forbidden to acquire on Shabbos?

בשכיב מרע שרי, שלא תטרוף דעתו, כדאמרי' בפרק מי שמת (ב"ב דף קנו: ושם.

(g)

Answer: In the case of a 'Sh'chiv Mera' (a man on his death-bed) it is permitted - so that he does not lose his sanity (and die).

ובחזקת הבתים (שם דף נז.) נמי מוכח גבי ההוא דתנן 'אלו דברים שיש להם חזקה, ואלו שאין להם חזקה'. ופריך הגמרא 'מ"ש רישא ומ"ש סיפא?'

(h)

Proof: In fact, in 'Chezkas ha'Batim' (itself, on Daf 57a) this is also clearly stated, in connection with 'These are the things to which Chazakah applies, and these are the things to which it doesn't ... '. And on the question 'What is the difference between the Reisha and the Seifa?'

ומשני אמר רבא 'כל שאילו בנכסי הגר קנה, בנכסי חבירו נמי קנה, כל שאילו בנכסי הגר לא קנה, בנכסי חבירו נמי לא קנה'.

1.

Proof (cont.): Rava answers 'Whatever acquires by the property of a Ger, also acquires by the property of one's friend, and whatever does not acquire by the property of a Ger, does not acquire by the property of one's friend, either'.

א"כ, הא דקתני סיפא 'הכניס תרנגולין לתוך הבית, הרי זו חזקה, בנכסי הגר', נמי קנה.

2.

Proof (cont.): That being the case, when the Tana says in the Seifa that 'If he brings the chickens into the house, it is a Chazakah, by Nechsei ha'Ger, he acquires it too.

והיינו טעמא דקנה - דמסתמא כשנתן שם תרנגולין, נעל דלת כדי לשמרם. אלמא בנעילת דלת סגי.

3.

Proof (concl): And the reason that he acquires it is because, after placing the chickens there, he probably locked the door, in order to guard them. So we see that locking the door is sufficient (to acquire).

ואין לדמות נעילת דלת למבריח ארי ...

(i)

Further Refutation of Explanation #1: Nor can one compare locking the door to chasing away a lion ...

דדוקא נתן צרור, דסכר מיניה מיא הוא דאמרי' בחזקת הבתים (ב"ב דף נג.) דהוי כ'מבריח ארי', אבל נעל, שנעל דלת בפני כל אדם ואין מניח אדם ליכנס, מוכחא מילתא שהבית שלו וקני בנעילה לחודה.

1.

Further Refutation of Explanation #1 (cont.): Because it is specifically where one places a clod of earth, thereby stopping the water from entering the field, does the Gemara say in 'Chezkas ha'Batim' (Bava Basra, Daf 53a) compare to 'Mavri'ach Ari', but 'Na'al', where one locks the door before everyone, letting nobody into the house, is clearly a sign that the house belongs to him, and he therefore acquires it with locking alone.

והא דאמר התם 'הבונה פלטרין בנכסי הגר, ובא אחר והעמיד להם דלתות, קנה' ...

(j)

Implied Question: And when the Gemara states there that 'If Reuven builds a mansion in the property of a Ger, and Shimon comes and puts in the doors, he (Shimon) acquires it' ...

אורחא דמילתא נקט, שאותו שמעמיד דלתות רגיל לנעלם ...

(k)

Answer: It mentions the norm., in that it is normally the person who puts in the doors who locks them ...

וה"ה נעל ולא העמיד.

1.

Answer (cont.): But in fact, he would acquire it even if he merely locked the doors, without building them.

2)

TOSFOS DH BI'CHEDEI SHE'YEIDA

תוס' ד"ה בכדי שידע

(Summary: Tosfos explains the Machlokes between Shmuel and Rebbi Yochanan regarding when the first partner becomes Chayav, if the pit is opened after he covered it.)

כלומר שהקול יצא שהבור מגולה, דמסתמא שמע.

(a)

Opinion #1: This means that the fact that the pit was open became known, in which case, he presumably heard about it.

ושמואל אמר בשמיעה בעלמא לא מחייב, דאין סומך א'שמיעה עד שיודיעוהו.

(b)

Opinion #2: According to Shmuel, he will not become Chayav with hearing alone, as he does not take hearsay seriously, until he is informed personally.

ורבי יוחנן אמר עד שיודיעוהו וישכור פועלים ויכרות ארזים.

(c)

Opinion #3: Whereas Rebbi Yochanan holds that he is not Chayav until he is informed personally and has had time to hire workers to cut down cedars (with which to cover the pit) ...

וה"ה השני שנותנין לו שיעור זה, אלא דלא בעינן שיודיעוהו, שכבר ידע.

1.

Opinion #3 (cont.): And we give the same time-period to the second partner, only he does not to be informed, since he already knows about it.

ושמואל סבר דמיד יש לו להושיב שם שומרים, שלא יפול שום דבר בבור.

(d)

Opinion #2 (cont.): But Shmuel maintains that as soon as he is informed, he is obligated to place guards next to the pit, to prevent anyone from falling into it.

3)

TOSFOS DH VE'ASU SHEVARIM VE'NAFLU BEIH

תוס' ד"ה ואתו שוורים ונפלו ביה

(Summary: Tosfos agrees with Rashi's explanation of the case, and elaborates.)

פ"ה דאי נפלו בו גמלים, לא מיבעיא לן דחייב, דהא לגבי גמלים פושע הוא.

(a)

Explanation: Rashi explains that if camels fell into the pit, it is not necessary to mention that he is Chayav, seeing as regarding camels he is considered negligent.

וכן משמע הלשון.

(b)

Proof: And this is also implied by the Lashon of the Gemara.

ויש ליתן טעם בדבר - דאפילו לא שכיחי גמלים כלל, יש לחוש שמא יבאו גמלים ויפלו.

(c)

Reason: And the reason for this may well be because, even though camels are not at all frequent, one needs to take into account the possibility that camels may come and fall into the pit.

אבל אין לחוש שירעו גמלים ויפלו אחרי כן שוורים.

(d)

Conclusion: One need not however, take into account the possibility that camels might come and break the cover of the pit, and that oxen will then fall into it.

52b----------------------------------------52b

4)

TOSFOS DH TA SH'MA LO KISAHU KE'RA'UY ETC.

תוס' ד"ה תא שמע לא כסהו כראוי כו'

(Summary: Tosfos justifies the Gemara's proof.)

תימה, דמתחילה רצה להוכיח מרישא דפטור, א"כ ע"כ סיפא, איידי דתנא רישא 'כסהו כראוי', תנא סיפא 'לא כסהו כראוי', ולא אתא לאשמועינן מידי.

(a)

Question: Initially, the Gemara wants to prove from the Reisha that he is Patur. In which case, the Seifa states 'Lo Kisahu ka'Ra'uy', not because it comes to teach us anything, but because ('Aidi') the Reisha says 'Kisahu ka'Ra'uy'.

א"כ, היכי בעי להוכיח מידי מסיפא?

1.

Question (cont.): In that case, how can it now prove anything from the Seifa?

וי"ל, דמעיקרא ודאי, שלא היה יכול לומר טעם אחר, צריך לומר 'איידי ... ', אבל השתא, שיכול למצוא חידוש, סברא הוא דלית לן למימר 'איידי ... '.

(b)

Answer: To be sure, initially, when it was not able to give any other reason, it had to say 'Aidi ... '. But now that it is able to find a Chidush, it is logical not to say 'Aidi'.

5)

TOSFOS DH U'SHECHICHI GEMALIM VE'HISLI'A MI'TOCHO MAHU

תוס' ד"ה ושכיחי גמלים והתליע מתוכו מהו

(Summary: Tosfos clarifies the case and discusses it in detail.)

כלומר - אם מתחילה עברו גמלים ואח"כ באו שוורים ונפלו, פשיטא דחייב, דפושע הוא ...

(a)

Clarification: This means that, if at first, camels passed and then oxen, which fell into the pit, it is obvious that he is Chayav, seeing as he was negligent ...

כיון דשכיחי גמלים או אפי' אתו לפרקים, איבעי ליה לאסוקי אדעתיה.

1.

Reason: ... seeing as camels are frequent, or even if the only pass from time to time he ought to have taken that into account.

וכי מיבעיא לן היכא דלא אתו גמלים אלא באו שוורים ונפלו מחמת שהתליע מתוכו, מאי? אמרינן מגו או לא? ומסיק דלא אמרינן מגו.

2.

Clarification (concl.): ... and the She'eilah is therefore where camels did not come, and the oxen fell in because the cover turned wormy - what is now the Din? Do we say 'Migu' (since he was Poshe'a regarding camels ... ) or not. And the Gemara concludes that we don't say 'Migu'.

וא"ת, כי לא אמרי' מגו נמי מתחייב, דתחילתו בפשיעה הוא לענין שוורים, אם יעברו גמלים תחילה ואח"כ שוורים, וסופו באונס שהתליע?

(b)

Question: Even if we don't say 'Migu', why is he not Chayav based on the principle 'Techilaso bi'Peshi'ah' (regarding the oxen, bearing in mind that camels might come before the oxen) 've'Sofo be'Oneis' (since it turned wormy)'?

ותירץ ריב"א, דלא אמרינן 'תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב אלא היכא שמחמת הפשיעה בא האונס, אבל הכא לא בא האונס מחמת הפשיעה ...

(c)

Answer: The Riva answers that we only say 'Techilaso bi/'Peshi'ah ve'Sofo be'Oneis, Chayav' there where the Oneis is the result of the Peshi'ah, whereas here, it is is not ...

דאפי' היה מכוסה כראוי לשוורים ולגמלים, היה מתליע.

1.

Reason: ... seeing as, even assuming the pit had been covered properly with regard to the oxen and the camels, the cover would have turned wormy.

וכן משמע בהמפקיד (ב"מ לו: ושם) גבי 'פשע בה ויצאה לאגם', דאפילו למ"ד 'תחילתו בפשיעה וסופו באונס, חייב', התם פטור ...

(d)

Proof: And this is also implied in 'ha'Mafkid' (Bava Metzi'a, Daf 36b & 37a) where the Gemara says, in the case where he was negligent and the animal went into the meadow, that even according to the opinion that 'Techilaso bi'Peshi'ah ve'Sofo be'Oneis, Chayav', there he is Patur ...

ד'מלאך המות דקטלה; מה לי הכא מה לי התם?'

1.

Proof (cont.): ... because, since it is the Angel of Death that killed it, what difference does it make to the Angel of Death whether it is here or there?

וא"ת, בהכונס (לקמן דף נו. ושם) גבי 'נפרצה בלילה', קאמר 'בכותל רעוע כי חתרה אמאי פטור, תחילתו בפשיעה וסופו באונס הוא?'

(e)

Question: In 'ha'Koneis', (later on Daf 56a & 56b) in the case of where the wall broke in the night, the Gemara asks, if it was a weak wall, why he is Patur, if it dug underneath it, since it is a case of "Techilaso bi'Peshi'ah ve'Sofo be'Oneis"? '

והתם לא בא אונס מתוך הפשיעה, דאפי' כותל בריא יכול לחתור?

1.

Question (cont.): And there the Oneis did not come about as a result of the Peshi'ah, since the animal could have dug underneath the wall even if it was a strong one?

וי"ל, דלקמן פרש"י 'שחתרה והפילה הכותל ע"י חתירה' - הרי דמחמת הפשיעה שהיתה רעועה בא האונס, דאם היה בריא לא היה נופל בחתירה.

(f)

Answer: Rashi explains there that the animal dug underneath the wall and the wall collapsed due to the digging - in which case the Oneis did indeed come about as a result of the Peshi'ah, because had the wall been strong, the digging would not have caused it to collapse.

ובסוף 'הפועלים' (ב"מ דף צג: ושם) גבי 'רועה שהניח עדרו ובא לעיר, ובא ארי ודרס' דפריך אביי 'תחילתו בפשיעה וסופו באונס הוא?' ...

(g)

Question: At the end of 'ha'Po'alim' (Bava Metzi'a, Daf 93b, and 94a) in connection with the shepherd who left his flock and returned to the city, and a lion came and took a sheep', Abaye asks that that too, is a case of 'Techilaso bi'Peshi'ah ve'Sofo be'Oneis'? ...

דאי על בעידנא דלא עיילי אינשי, אפילו לא היה יכול להציל, אם היה שם, חייב?

1.

Proof: ... because, if he went to town at a time when people do not generally go, then even if he would not have been able to save the sheep even if he had been there, he ought to be Chayav?

והתם לא בא האונס מחמת הפשיעה דמה לי הכא ומה לי התם, כיון שאינו יכול להציל?

(h)

Question (cont.): ... and there the Oneis is not the result of the Peshi'ah, since what difference does it make whether he is here or there, seeing as he could not have saved the sheep anyway?

אומר ריב"ם [דפי' רב אלפס] דלאביי ודאי חייב אע"פ שלא בא האונס מחמת הפשיעה ...

(i)

Answer #1: The Rivam answers, citing the Rif, that. according to Abaye he is indeed Chayav even there where the Oneis is not the result of the Peshi'ah ...

כדמשמע בהמפקיד (שם) דקאמר 'לא מבעיא למ"ד "תחילתו בפשיעה וסופו באונס, חייב" ... ' ...

1.

Source: ... as is implied in 'ha'Mafkid' (Ibid.) where he says that it is obvious that he is Chayav according to the opinion that holds ''Techilaso bi'Peshi'ah ve'Sofo be'Oneis, Chayav" ' ...

מכלל דלמ"ד 'חייב', ניחא ליה לאביי בלאו טעמא ד'הבלא דאגמא קטלה'.

2.

Source (cont.): ... implying that, according to the opinion that holds 'Chayav', Abaye is happy with the ruling even without the reason that 'the air of the meadow killed it'.

ועוד, דבלאו הכי מפרש שפיר התם ר"י דלא קשה כלום;

(j)

Answer #2: Moreover, in any event, the Ri explains the Sugya there in a way that the Kashya is non-existent ...

ואין להאריך כאן יותר.

(k)

Conclusion: ... and here is not the place to elaborate further (See Hagahos ha'G'ra).

אבל קשה לר"י, דהיכי פשיט מ'נפל לתוכו שור חש"ו', הא לא דמי כלל, דהא לענין פקח בדין הוא שלא יחשב פושע ע"י 'מגו', שהרי אין פושע לגבי שור פקח כלל ...

(l)

Question: The Ri asks however, how the Gemara can resolve the She'eilah from the case where 'an ox that is a Chashu fell into it, seeing as it is not comparable to it (the She'eilah), because, as far as a regular ox is concerned, it is correct not to consider him a Poshe'a via the 'Migu', since he is not negligent at all vis-a-vis a regular ox ...

אבל בבעיא דידן הוא פושע לענין שוורים, כי מרעי (לגבי) גמלים לכיסוי, ולכך יש להועיל שם ה'מגו' להחשב פושע לענין שוורים, אף לענין התלעה?

1.

Question (cont.): ... whereas in the She'eilah he is Poshe'a regarding the oxen, there where camels weaken the cover, in which case the 'Migu' will be effective to be considered a Poshe'a regarding the oxen if it becomes wormy as well?

ונראה לר"י, ד'כסהו שלא כראוי לגמלים' איירי בכה"ג שמיד שהגמלים עוברים, נפחת תחתיהן הכיסוי ...

(m)

Answer: The Ri therefore explains that 'Kisahu she'Lo ka'Ra'uy li'Gemalim' speaks where the moment the camels pass, the cover of the pit will cave in ...

דהשתא ליכא פשיעה בשוורים כלל, ותחילתו וסופו באונס, דאי לא אתו גמלים, ראוי הוא לשוורים, ואי אתו גמלים נפחת מכל וכל, וחזו שוורים פקחים ומזדהרי ולא נפלי.

1.

Answer (cont.): ... and in such a case, there is no Peshi'ah regarding the oxen at all, rendering it 'Techilaso ve'Sofo be'Oneis, because if camels do not come, it is fit for oxen, and if they do, it will cave in completely - the regular oxen will see it and will be careful not to fall in.

ומ"מ 'מגו' ודאי איכא, ושפיר מיבעיא לן אי אמרי' 'מגו' דהוי פושע לגמלים, הוי פושע לשוורים בהתלעה.

2.

Answer (cont.): Nevertheless, there is certainly a'Migu', and the Gemara is justified in asking whether we say 'Migu' - since he is Poshe'a for camels, he is also Poshe'a for oxen, if the cover becomes wormy.

ולפ"ז לא שייך 'תחילתו בפשיעה וסופו באונס', דתחילתו וסופו באונס הוא.

3.

Answer (concl.): According to this, 'Techilaso bi'Peshi'ah ve'Sofo be'Oneis' is not applicable here, since it is 'Techilaso ve'Sofo be'Oneis'.

וא"ת, כיון שיודע דשור פקח פטור, דלאו פושע הוא, א"כ מאי קמיבעיא ליה? תפשוט ממתני' דתנן 'שור חש"ו חייב' - הא פקח פטור, ולא אמרינן 'מגו'?

(n)

Question: Now that the Gemara knew that a Shor Pike'ach is Patur - seeing as the owner of the pit is not Poshe'a, what is then the She'eilah? Why does he not resolve it from the Mishnah, which states 'Shor Chashu, Chayav', from which we can extrapolate that regarding a Pike'ach, he is Patur, and that we do not say 'Migu'?

וי"ל, דס"ד השתא דכל השוורים בין שוטים בין פקחים פטורין ביום וחייבין בלילה, ומתני' מיירי בלילה ...

(o)

Answer #1: The Gemara currently thinks that one is Patur on all oxen by day, both Shotim and Pikchim, and Chayav by night ...

ו'חרש' דנקט לרבותא, דס"ד דחרש לא מחייב, כדבעי למימר לקמן ד'חרשותו גרמה לו'.

1.

Answer #1: ... and the reason that it mentions Cheresh ('Chashu') is because we would otherwise have thought that one is not Chayav for a Cheresh, as the Gemara wants to say later (on Daf 54b) 'Its deafness caused it to fall in'.

ומהא דלא אמר 'מגו דהוי פושע בלילה, הוי פושע ביום'

(p)

Implied Question: And from the fact that the Tana does not say 'Migu' - since he is Poshe'a by night, he is also Poshe'a by day' ...

לא מצי למפשט מידי, דלא דמיא, כיון דבההיא שעתא הוא אנוס.

1.

Answer: The Gemara cannot resolve the She'eilah, seeing as they are not comparable, since at that moment (when it fell in the day), it is an Oneis.

ועוד אור"י, דמצי למימר דשפיר ידע האמת דפקח פטור וחרש חייב.

(q)

Answer #2: Furthermore, says the Ri, it is possible to say that he knew very well that on a Pike'ach he is Patur and on a Cheresh he is Chayav ...

ונהי דלא אמר התם 'מגו', משום דחשיב לפקח כמזיק עצמו, וכמתכוין להפיל את עצמו לבור, והתורה לא חייבה בתקלת הבור אלא כשאין לו לעיין ולילך ...

1.

Answer #2 (cont.): ... and granted, the Tana does not say there 'Migu', because the Pike'ach is considered as having damaged itself, as if it deliberately cast itself into the pit, and the Torah only declares the owner liable, where the victim is unable to spot the danger facing it ...

אבל כשנפל ע"י התלעה, אז יש להתחייב ע"י 'מגו', כיון דלא שייך ביה טעמא דאיבעי ליה לעיוני.

2.

Answer #2 (concl.): ... but when it falls as a result of worms, that is where he ought to be held liable via a 'Migu', since the argument that 'It should have looked where it was going' does not apply.

ובמסקנא, כשפושט הש"ס, אין חושש בזה החילוק.

(r)

Conclusion: But in the Maskana, when the Gemara resolves the She'eilah, it does not consider this distinction significant.

וא"ת, אמאי נקט בעיא שלו ב'שכיחי גמלים', אפילו לא שכיחי גמלים כלל יכול לשאול, דלענין גמלים עצמן חשיב פושע, וחייב עליהם אם היו נופלים, אפילו לא שכיחי ...

(s)

Question: Why does the Gemara ask the She'eilah where camels are frequent, it could just as well have asked it even if they were not frequent at all, since, as far as the camels are concerned, he is considered a Poshe'a, and he would be Chayav if they were to fall into the pit, even if they were not frequent ...

כדמוכח בבעיא קמייתא?

1.

Source: ... as is evident in the earlier She'eilah?

וי"ל, דבלא שכיחי או אפילו אתיין לפרקים, פשיטא דלא אמרינן 'מגו', כיון דלא שכיחי ביה חיובא דגמלים.

\(t)

Answer: If the camels were not frequent or even if they came occasionally, it is obvious that we would not say 'Migu', since the Chiyuv regarding camels does not occur frequently.