BAVA KAMA 61 - Two weeks of study material have been dedicated by Ms. Estanne Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

1)

TOSFOS DH HACHI GARSINAN: ELA L'MA'AN D'AMAR TAMUN BA'EISH TARTI KERA'I LAMAH LI

תוס' ד"ה ה"ג אלא למאן דאמר טמון באש תרתי קראי למה לי

(Summary: Tosfos clarifies the Gemara's question.)

אבל הא לא בעי דלמה לי כלל קראי ...

(a)

Implied Question: The Gemara does not ask why we need Pesukim at all ...

דחד קרא אצטריך לכל הפחות משום בעיא דטמון.

1.

Answer: ... since one Pasuk at least is needed to resolve the She'ilah of 'Tamun ba'Eish'.

והא דכתיב "ויצילה" ...

(b)

Implied Question: And the Pasuk writes "va'Yatzilah" ...

לר"י הצילה שלא הניח לשרוף כדי שלא יתחייב בטמון.

1.

Answer #1: ... to teach us - according to Rebbi Yehudah, that he did not allow them to burn it in order not to be Chayav for Tamun ...

ולרבנן שהציל את המזיק שלא נתחייב לשלם.

2.

Answer #2: - and according to the Rabanan, that he saved the Mazik from having to pay for it.

אבל תרי קראי למה לי?

(c)

Gemara's Question: But why do we need two Pesukim?

דלמ"ד 'לאחלופי', אע"פ שאם לא היו עדשים, היו צריכים לישאל אם מותר ליטול שעורים על מנת לשלם דמים ...

(d)

Clarification: Because, according to the opinion that holds 'to switch (one field for the other)', even though, had there not been lentils there, they would still have needed to ask whether they were permitted to take the barley with the intention of remunerating the owner with money ...

מ"מ הזכיר 'עדשים' לפי שהיו מזומנים שם, והיו רוצים לפרעם תחתיהן ...

1.

Clarification (cont.): It nevertheless mentions 'lentils' seeing as they happened to be in the vicinity, and they now wanted to pay with them instead ...

ולמ"ד 'להציל עצמו בממון חבירו', מיבעיא ליה בשעורין דלא חשיבי כל כך, ובעדשים דחשיבי טובא.

(e)

Clarification (cont.): ... whereas according to the opinion that holds 'to save oneself with someone else's money', we need to ask regarding barley which is not so Chashuv and regarding lentils, which are much more Chashuv.

אלא למ"ד 'טמון', תרוייהו למה לי?

1.

Answer (concl.): But according to the opinion that holds (that the question was) 'Tamun', why do we need both Pesukim?

ובקונטרס גרס 'קראי למה לי?'

(f)

Explanation #2: However Rashi has the text 'Why do we need the Pesukim'?

2)

TOSFOS DH MAI V'LO AVAH DAVID LI'SHTOSAM

תוס' ד"ה מאי ולא אבה דוד לשתותם

(Summary: Tosfos clarifies the extent of the question.)

הוה מצי למימר דקאי א'חד מהנך דמיבעיא ליה עם טמון...

(a)

Refuted Answer: The Gemara could have established the Pasuk in connection with one of the questions that they asked together with 'Tamun' ...

אלא משמע ליה דא'כל מילתא דאיבעיא ליה קאי.

(b)

Refutation: ... only it understood that it applies to everything.

ומכאן קשה לפי פירוש הקונטרס - דמעשה בא לפניו ששרפו אנשיו גדיש והיו בה כלים טמונים ...

(c)

Question: And Rashi's interpretation is difficult from here - because of the account that came before him that his workers burned a bundle of grain that had vessels hidden within it

דלפירושו הוה ליה למימר ש'לא אבה דוד לשתות' היינו שלא רצה להפטר מחמת שהוא מלך.

1.

Question (cont.): ... because according to his interpretation it should have said that 'David did not want to drink', meaning that he did not wish to be exempted due to his being the king.

3)

TOSFOS DH AVRAH GEDER SHE'HU GAVOHAH ARBA AMOS

תוס' ד"ה עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות

(Summary: Tosfos clarifies the case.)

בגמרא מפרש ארבע אמות משפת קוצים ולמעלה.

(a)

Explanation #1: The Gemara establishes the case where the four Amos are higher than the upper edge of the thorns

ונראה לר"י דאיירי שאין הגדר גבוה מן השלהבת, שאם היה גבוה יותר, מאי קמפליג בין קולחת לנכפפת? מה לי זה ומה לי זה? ...

1.

Explanation #1 (cont.): The Ri explains that it also speaks where the wall is not higher than the flames, because if it was, on what basis does the Gemara differentiate between a fire that jumps and one that creeps? What difference will it make whether it is one or the other ...

כיון שהגדר גבוה מן השלהבת, מה יכולה להזיק?

2.

Reason: ... since, seeing as the wall is higher than the flames, what harm can it do?

אלא ודאי בשאין גבוה מן השלהבת איירי.

3.

Conclusion: It must therefore be speaking where it is not higher than the flames ...

ומיהו כשאין עצי הדליקה גבוהין מן הגדר איירי, שאם היו גבוהין מן הגדר, מה מועיל שהגדר גבוה מן הקוצים, הרי הוא כאילו היתה המדורה על הגדר?

(b)

Clarification: On the other hand, it speaks where the firewood is not higher than the wall, because, if it was, what will it help that the wall is higher than the thorns, since it is as if the fire was on top of the wall?

אלא כשעצי הדליקה שוים לגדר איירי או נמוכים מן הגדר.

1.

Conclusion: It must therefore be speaking where the firewood is the same height as the wall or lower.

ועוד נראה ד'גבוה ד' אמות' דקתני א'עצי הדליקה קאי, שהגדר גבוה מעצי הדליקה ארבע אמות ...

(c)

Explanation #2: Alternatively, the four Amos in the Mishnah refers to the firewood - that the wall is four Amos higher than the firewood ...

ורב פפא בא להוסיף גמ' שמשפת קוצים ולמעלה נמי בעינן ארבע אמות.

1.

Explanation #2 (cont.): ... and Rav Papa comes to add that it must also be four Amos higher than the upper edge of the thorns

אבל פשטא דמתניתין א'עצי הדליקה קאי ...

2.

Explanation #2 (concl.): Although the plain P'shat in the Mishnah refers to the firewood.

ולשון 'עבר' לא שייך אם לא היה הגדר גבוה מעצי הדליקה, אע"פ שהשלהבת עולה למעלה מן הגדר.

(d)

Conclusion: ... and the Lashon 'Avar' (in the Mishnah) would not apply if the wall was not higher than the firewood, even if the flames rose higher than the wall.

4)

TOSFOS DH V'HA'TANYTA AVRAH GEDER ETC.

תוס' ד"ה והתניא עברה גדר כו'

(Summary: Tosfos clarifies the Text.)

אומר ר"י ,דאי גרסי' בברייתא 'עד' ובמתניתין לא גרסינן 'עד' לא ניחא, דלא שייך למפרך כלל ...

(a)

Clarifying the Text #1: The Ri explains that it will not work out if we have the text 'Ad' in the Beraisa but not in the Mishnah, since then one cannot query the contradiction ...

דפשיטא דברייתא מלמטה למעלה קא חשיב, דבענין אחר לא מיפרש אלא 'עד ולא עד בכלל', דבכל מקום ד' אמות כלמעלה מד' אמות.

1.

Reason: ... seeing it is obvious that the Beraisa is reckoning from the bottom upwards, since in any other way, it can only be explained as 'Ad ve'Lo ad bio'Chelal', in which case the Din by four Amos is equivalent to that of more than four Amos.

ובמתניתין לא קתני 'עד', דבארבע אמות פטור.

2.

Reason (cont.): ... whereas the Mishnah does not have the text 'Ad', because if it is exactly four Amos, he is Patur.

ואפילו קתני במתניתין 'עד' כמו בברייתא, אין שייך להקשות, דפשיטא דמתניתין לא מיפרשא אלא מלמעלה למטה, וברייתא לא מיפרשא אלא מלמטה למעלה.

3.

Reason (concl.): And even if the Mishnah does have the word 'Ad' like the Beraisa, one cannot ask, since it is obvious that the Mishnah can only be explained from the top downwards, whereas the Beraisa can only be explained from the bottom upwards.

אבל אי במתניתין קתני 'עד' ובברייתא לא קתני 'עד', אז שייך למפרך שפיר.

(b)

Clarifying the Text #1 (concl.): But if the Mishnah has the text 'Ad' and the Beraisa does not, only then is the contradiction applicable.

אי נמי, בשניהם אין 'עד', שייך למפרך שפיר - דמתניתין קתני בד' אמות פטור, וברייתא קתני חייב?

(c)

Clarifying the Text #2: Alternatively, one can ask, if both of them co not contain the word 'Ad' - since the Mishnah states that if it is four Amos, he is Patur, whilst the Beraisa says that he is Chayav?

וא"ת, אי בשניהם אין 'עד', אמאי אצטריך לשנויי 'מתניתין מלמעלה למטה וברייתא מלמטה למעלה'? - לימא מתניתין ד' אמות דוקא בלא 'עד', וברייתא מיפרשא ב'עד'?

(d)

Question: If both of them do not have the word 'Ad', why does the Gemara need to answer that the Mishnah is speaking from the top downwards and the Beraisa, from the bottom, upwards'? Why does it not answer that the four Amos speak without 'Ad', whereas the Beraisa is speaking with 'Ad'?

וי"ל, דכיון דלא קתני 'עד' לא כאן ולא כאן, סברא הוא דכי היכי דהך מיפרשא ב'עד', הך נמי מיפרשא ב'עד'.

(e)

Answer: .. seeing as the Tana does not mention 'Ad' by either of them, it is logical to say just as one nevertheless speaks with 'Ad', so does the other one.

5)

TOSFOS DH LO SHAN U ELA B'KOLACHAS

תוס' ד"ה לא שנו אלא בקולחת

(Summary: Tosfos clarifies the text and the explanation, accordingly.)

א'גדר קאי ...

(a)

Explanation #1: It refers to the wall ...

וגרס 'אבל בנכפפת' אפי' עד מאה אמה'', ולא גרס 'מאה מיל ... '

1.

Text #1: ... and the text reads 'But if it creeps, then even if it is a hundred Amos - and not 'a hundred Mil'... ' ...

ד'מיל' לא שייך בגובה.

2.

Reason: ... since the concept of 'Mil' does not exist when it comes to height.

ולפי הספרים דגרסי 'מאה מיל' ...

(b)

Text #2: Conversely, according to the Sefarim which have the text 'a hundred Mil' ...

צ"ל דקאי א'דרך רה"ר'.

1.

Explanation #2: ... it must be speaking with reference to 'Derech R'shus ha'Rabim'.

ואין נראה, דהא בסמוך מייתי משנה ד'דרך הרבים', ואמרינן עלה 'מאן תנא' - משמע דעד השתא לא איירי בה.

(c)

Refutation: But this does not seem correct, since the Gemara will shortly cite the Mishnah of Derech ha'Rabim' on which it will ask who the author is - implying that until that point, the Gemara has not been discussing it.

אע"ג דברייתא ד'תניא כוותיה' גרס 'מיל', דברוחב איירי ולא בגובה ...

(d)

Implied Question: Even though the Beraisa which the Gemara cites to support Rav talks about 'Mil', since it is referring to the breadth of the fire and not the height ...

כדקתני 'ועצים מצויין לה' ...

1.

Proof: ... as the Tana says 'and there is wood available for it'.

מ"מ שפיר קאמר 'תניא כוותיה', דברייתא מוקמה למתניתין בקולחת.

(e)

Answer: ... it is nevertheless justified in saying 'Tanya Kavaseih', since the Beraisa establishes the Mishnah by 'Kolachas' (where the fire jumps).

6)

TOSFOS DH DERECH HA'RABIM MA'AN TANA REBBI ELIEZER HI

תוס' ד"ה דרך הרבים מאן תנא רבי אליעזר היא

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

א'מתניתין קאי, והוי סתם ואח"כ מחלוקת.

(a)

Clarification: It refers to the Mishnah, making it a S'tam ve'Achar-Kach Machlokes'.

7)

TOSFOS DH MA'AN D'AMAR NAHAR MAMASH AF-AL-GAV D'LEIS LEIH BEIH MAYA

תוס' ד"ה מאן דאמר נהר ממש אע"ג דלית ביה מיא

(Summary: Tosfos explains why eight Amos will suffice.)

ואע"ג דברשות הרבים בעי ט"ז אמות ...

(a)

Implied Question: Even though a R'shus ha'Rabim requires sixteen Amos ...

הכא סגי בח' אמות, מתוך שהנהר עמוק, וגם יש בו קרירות מים שעוברים בו תמיד.

(b)

Answer: ... here eight Amos will suffice, since the river is deep, and also cold, on account of the water that constantly flows through it.

8)

TOSFOS DH EILU MAFSIKIN L'PE'AH ETC

תוס' ד"ה אלו מפסיקין לפאה כו'

(Summary: Tosfos cites the text from the Mishnah in Pe'ah and explains why he needs to mention all the cases.)

במסכת פאה (פ"ב מ"א) גרס בסדר המשנה 'דרך היחיד' ואח"כ 'דרך הרבים'.

(a)

Text #1: The Mishnah in Maseches Pe'ah (Perek 2, Mishnah 1) has the text 'A private road and a public road' (as it does here).

ומפרש בירושלמי דמשום סיפא איצטריך למיתני, דקתני 'הכל מפסיקין לזרעים, ואינו מפסיק לאילן' ...

1.

Explanation: The Yerushalmi explains that it needs to mention it (the latter) on account of the Seifa, which states 'ha'Kol Mafsikin li'Zera'im, ve'Eino Mafsik le'Ilan' ...

דקמ"ל דאפילו דרך הרבים אינו מפסיק לאילנות.

2.

Chidush: ... which teaches us that even a public road does not interrupt for trees.

ועוד [קא] חשיב שם 'שביל היחיד ושביל הרבים הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים'.

(b)

Text #2: Furthermore, it reckons there 'A private path and a public path which are fixed (used) both in the summer and in the winter'.

והשתא 'שביל היחיד' איצטריך לאשמועינן - דאע"פ שהוא קטן מדרך מפסיק, מאחר שהוא קבוע.

1.

Chidush #1: The Tana needs to mention the Din by a private path to teach us - that even though it is smaller than a road, it nevertheless interrupts, since it is fixed ....

ודרך היחיד אצטריך - דס"ד כיון שאין קבוע, לא מפסיק, אע"פ שהוא רחב.

2.

Chidush #2: ... and he needs to teach us 'a private road' - since we would otherwise have thought that since it is not fixed, it does not interrupt, even though it is wide.

ושביל הרבים אצטריך - דס"ד אמינא דבשביל היחיד הוא דבעינן קבוע בימות החמה ובימות הגשמים, אבל שביל הרבים, אע"פ שאין קבוע בימות הגשמים, מפסיק, קא משמע לן.

3.

Chidush #3: .. and he needs to insert 'a public path' - since we would otherwise have thought that it is only a private one that must be fixed both in summer and in winter, but a public one, will interrupt even if it is not ... . Therefore he teaches us that this is not the case.

9)

TOSFOS DH SHE'MECHALEKES SHALAL L'AGAPEHAH

תוס' ד"ה שמחלקת שלל לאגפיה

(Summary: Tosfos explains what happens.)

כשגדלה האמה, מתמלאה מים בורות שיחין ומערות שסביבותיה, שמשקין בהם השדות.

(a)

Explanation: When the stream grows bigger, the water fills the surrounding pits, the trenches and the caves from which one waters the fields.

61b----------------------------------------61b

10)

TOSFOS DH V'LEIS LEIH L'REBBI SHIMON SHI'URA

תוס' ד"ה ולית ליה לר"ש שיעורא

(Summary: Tosfos clarifies the question.)

קס"ד הכל לפי היזק הדליקה ישלם, אפילו אין ראוי לעבור.

(a)

Clarification: The Gemara thinks that, according to Rebbi Shimon, the extent of the damage determines how much he pays, even if the fire is not strong enough to cross over.

11)

TOSFOS DH LO YA'AMID ADAM TANUR B'SOCH BEISO ETC

תוס' ד"ה לא יעמיד אדם תנור בתוך ביתו כו'

(Summary: Tosfos presents the ruling in two different contexts.)

שיכול לעכב עליו בעל העלייה, אם הבית של אחד והעלייה של אחר, היה מעמידו בעלייה, בעל הבית מעכב.

(a)

Explanation #1: That if the house is owned by one person and the attic, by another, the owner of the attic can stop the owner of the house, and the owner of the house, the owner of the attic, if he is the one to place it in his attic.

ובקונטרס פירש לענין בני העיר שמעכבין עליו.

(b)

Explanation #2: Whereas Rashi explains it in connection with the people of the town who have the right to stop him.

וכמו שפירש ניחא, דהוי דומיא דאינך מתניתין דהתם בפרק לא יחפור (ב"ב דף כ:).

(c)

Support: And his explanation is correct, as it goes well with the other Mishnahs there in 'Lo Yachpor' (Bava Basra, Daf 20b).

12)

TOSFOS DH LIF'LUG V'LISNI B'DIDAH

תוס' ד"ה לפלוג וליתני בדידה

(Summary: Tosfos explains why currently, it differentiates in the same case and elaborates.)

וא"ת, השתא נמי קא מפליג בדידה, במדליק בתוך שלו?

(a)

Question: Now too, it differentiates in the same case, where (in the Seifa) he lights the fire in his own domain?

וי"ל, דע"כ סיפא בתוך ביתו של חבירו מדליק ...

(b)

Answer: The Seifa must be speaking where he lit it in his friend's domain ...

דאי במדליק בתוך שלו, אע"פ שדרך בני אדם להניח בבתים, היה פטור, דהא קתני רישא 'וחכ"א, אינו משלם אלא גדיש של חטין או גדיש של שעורין' ...

1.

Proof: ... because if it he lit it in his own domain, then even though people tend to place things in their houses, he would be Patur, since the Reisha quoting the Chachamim, says 'that he only pays for a haystack of wheat or one of barley' ...

משמע דאפילו מוריגים וכלי בקר שדרך להניח בגדיש, לא משלם, אלא גדיש לבדו.

2.

Proof (cont.): ... implying that he is not obligated to pay even for the threshing-sledges and the ox's accessories, which one tends to place inside a haystack, only for the haystack itself.

והשתא בכל ענין שנעמיד דברי רב כהנא, פריך רבא עליה שפיר ...

(c)

Conclusion: Consequently, irrespective of how we establish Rav Kahana, Rava is justified in querying him ...

דאם ר"ל רב כהנא מחלוקת בתוך שלו, ופליגי במוריגין וכלי בקר, דר"י מחייב וחכמים פוטרין, אבל במדליק בשל חבירו אפילו רבנן מחייבי א'מוריגין וכלי בקר ...

1.

Side #1: Because, if Rav Kahana wants to establish the Machlokes where he lit the fire in his own domain over threshing-sledges and the ox's accessories that Rebbi Yehudah obligates him and the Rabanan exempt him, but in a case where he lit in his own domain even the Rabanan obligate him over threshing-sledges and the ox’s accessories ...

אם כן, שפיר פריך דליפלוג בדידה בגדיש עצמה, דהא בירה נמי לא מיתוקמא אלא במדליק בשל חבירו?

2.

Side #1 (cont.): ... he is justified in asking that they ought to differentiate with regard to the haystack itself, since the case of 'mansion' also speaks only where he lit it in his friend's domain?

ואם ר"ל רב כהנא מחלוקת במדליק בתוך שלו, דפליגי אפילו בארנקי, דר' יהודה מחייב אע"פ דאין דרך ארנקי להניח בגדיש, ורבנן פטרי אפי' במוריגין, כדפרישית...

(d)

Side #2: ... whereas if he establishes the Machlokes where he lit the fire in his own domain even over a purse - that Rebbi Yehudah declares him Chayav even though one does not normally place purses in haystacks, and the Rabanan declare him Patur even if they contain threshing-sledges, as Tosfos explained ...

מ"מ' כשמסיים 'אבל במדליק בתוך של חבירו, ד"ה משלם כל מה שבתוכו', אפילו א'ארנקי נמי קאי, דמשמע 'ד"ה משלם כל מה שבתוכו - 'לרבנן כמו לר"י ...

(e)

Side #2: ... nevertheless, when the Tana concludes 'But where he lights it in his friend's domain, they both agree that he pays for whatever was inside the haystack', it refers even to a purse, since it implies that he he pays for whatever is inside - according to the Rabanan just like according to Rebbi Yehudah.

הלכך פריך שפיר 'לפלוג וליתני בדידה', דלשמעינן אפי' ארנקי בגדיש, דאין דרכו להניח, דהוי רבותא טפי?

1.

Side #2 (cont.): Therefore he asks correctly 'Let the Tana differentiate in the same case', to teach us even by a purse, which one does not tend to place there, which is a bigger Chidush?

ועוד, שקשה לשון המשנה דקתני 'שדרך בני אדם להניח בבתים' - דאפי' אין דרך,נמי מחייבי רבנן, במדליק בתוך של חבירו?

(f)

Proof #2: Moreover, the Lashon of the Mishnah which states 'Since it is the way to place inside houses' is dificult - since, even if it was not the way to do so, if he lit it in his friend's domain, he would be Chayav, according to the Rabanan.

13)

TOSFOS DH ElA AMAR RAVA B'TARTI P'LIGI P'LIGI B'MADLIK B'TOCH SHELO ETC.

תוס' ד"ה אלא אמר רבא בתרתי פליגי [פליגי] במדליק בתוך שלו כו'

(Summary: Tosfos clarifies the two points over which Rebbi Yehudah and the Chachamim are arguing.)

דר"י מחייב אפי' ארנקי בגדיש, שאין דרך להניח ...

(a)

Rebbi Yehudah #1: Because Rebbi Yehudah declares him Chayav even for a purse in a haystack, which one does not normally place there ...

מדנקט 'מודים חכמים במדליק את הבירה.'

1.

Proof: ... since the Tana says that 'The Chachamim concede where he sets fire to the mansion'.

דלכך נקט 'בירה- ' שרוצה למצוא שיחייבו רבנן אפי' בארנקי כמו ר"י...

2.

Proof (cont.): And he mentions 'a mansion' - because he wants to find a case where the Rabanan declare him Chayav even by a purse, like Rebbi Yehudah ...

ואי רבי יהודה לא מחייב במדליק בתוך שלו אלא דוקא במוריגין, הוה ליה לפלוגי בדידה, ולימא דמודים חכמים במדליק גדיש של חבירו, דחייב במוריגין?

3.

Proof (concl.): Now if, where he lit the fire in his own domain, Rebbi Yehudah would only declare him Chayav for a threshing-sledge ... , then the Tana should have differentiated in the same case, and said that the Chachamim concede that, if he lit the haystack of his friend, he is Chayav for the threshing-sledge?

אלא ודאי מחייב ר"י במדליק בתוך שלו אפי' בארנקי בגדיש.

(b)

Conclusion (Rebbi Yehudah): Clearly then, Rebbi Yehudah declares Chayav someone who lights in his own domain even for a purse that is in the haystack.

ורבנן לא מחייבי אפי' במוריגין, דקתני 'אינו משלם אלא גדיש של חטים ...'.

1.

Conclusion (Rabanan): Whereas the Rabanan do not even declare him Chayav for a threshing-sledge ... , since they say that he only pays for a haystack of wheat.

ופליגי נמי במדליק בתוך של חבירו, דר' יהודה מחייב אפי' בארנקי בגדיש...

(c)

Rebbi Yehudah #2: And they also argue over someone who sets fire in his friend's domain, where, according to the Rebbi Yehudah, he is Chayav even for a purse in a haystack ...

ורבנן לא מחייבי אלא במוריגין של חבירו שדרכו להניח בגדיש, או ארנקי בבית, שדרך להניח כל דבר בבתים.

1.

Rabanan #2: ... whereas the Rabanan only declare him Chayav for the threshing-sledge, which his friend normally places inside the haystack, or for a purse in a house, since one tends to place anything inside a house.

וטעמייהו יש לפרש - דר' יהודה לא פטר בטמון כלל;

(d)

Reason (Rebbi Yehudah): And one can explain their respective reasons, in that Rebbi does not exempt Tamun at all ...

ורבנן במדליק בתוך שלו פטרי, כדמשמע קרא "כי תצא אש" (ומשמע) דאיירי דמדליק בתוך שלו ...

(e)

Reason (the Rabanan): ... and the Rabanan exempt where one lights the fire in one's own domain, as implied by the Pasuk "Ki Seitzei Eish", which speaks where one lit in one's own domain ...

אבל במדליק בתוך של חבירו, מחייב בדבר שדרכו להטמין, דלא אשכחן דפטר ביה קרא טמון...

1.

The Rabanan (cont.): ... whereas someone who sets fire to his friend's domain is liable for something that one tends to place inside it, since the Torah did not exempt Tamun in such a case.

ובדבר שאין דרכו פטרי, מסברא, דלא אבעי ליה לאסוקי אדעתיה שיניח אדם ארנקי בגדיש.

2.

The Rabanan (concl.): And they exempt him from paying for something that is not normally placed there, from a S'vara - that a person is not obligated to take into account that a a person would place such an object there.