1)

TOSFOS DH U'MI AMAR RAV AVDA KI'MKARKA'I DAMI VE'HA'AMAR RAV DANIEL BAR RAV KETINA ETC.

תוס' ד"ה ומי אמר רב עבדא כמקרקעי דמי והאמר רב דניאל בר רב קטינא כו'

(Summary: Tosfos explains what the Din would be if Avadim were like Karka.)

ואם היה כמקרקעי דמי, אפי' נחת ליה בתורת גזלנות, לא נפק מרשותיה דמריה, דהוי כקרקע דאין נגזלת ...

(a)

Clarification: If Avadim were like Karka, even if he went down to the field in order to steal it, he would not take it out of the owner's domain - like Karka which cannot be stolen ...

ומשלם אגרא היכא דקאי לאגרא, כמו ספינה דלקמן היכא דלא נחת ליה בתורת גזלנות.

1.

Clarification (cont.): ... and he would have to pay the hiring fee, there where he stands to be hired, just like a boat later in the Sugya, which he entered not in order to steal it.

2)

TOSFOS DH HILVEIHU VE'DAR BA'CHATZEIRO

תוס' ד"ה הלוהו ודר בחצירו

(Summary: Tosfos establishes this Sugya like the first Lashon in Bava Metzi'a, and discusses it in detail.)

כולה סוגיא דהכא כלישנא קמא דאיזהו נשך (ב"מ דף סד: ושם).

(a)

Clarification: This entire Sugya conforms to the first Lashon in 'Eizehu Neshech' (Bava Metzi'a, Daf 64b & 65a)

צ"ע היאך הלוה מותר לעשות שום טובה למלוה, אפי' דברים שהיה עושה לו בלא הלואה...

(b)

Question: One needs to look into the matter as to how one is permitted to do one's creditor the slightest favor, even things that one would do even if he had not lent him money ...

ואפילו דברים שאין רגילות ליטול מהן שכר יהא אסור, דומיא דחצר דלא קיימא לאגרא...

1.

Question (cont.): In fact, even things that one does not normally take payment for ought to be forbidden, similar to a Chatzer that does not stand to be rented ...

וכ"ש דברים שאין רגילות להשאיל בחנם, כגון להשאיל סוסו שיהא אסור אפי' הוא כ"כ אוהבו שבלאו הכי היה משאילו...

2.

Question (cont.): ... and certainly things that one does not generally lend free of charge, such as lending him one's horse, should be Asur, even if he loves him to the extent that he would lend it to him anyway ...

וא"כ יותר מדאי יש לו ליזהר ללוה שלא יעשה למלוה שום הנאה?

3.

Question (concl.): In that case, a borrower should take great care not to do the creditor any favors?

וי"ל, דדוקא מילי דפרהסיא ואוושא טובא כגון לדור בחצירו ולתקוף בעבדו, אבל להשאיל לו כליו או אפי' סוסו כיון דבלאו הכי משאילו, מותר.

(c)

Answer: It is only things that are public knowledge such as living in his Chatzer and grabbing his Eved, but lending him one's Keilim, or even one's horse, where he would have done so anyway, is permitted.

ודיקא נמי דנקט במתני' 'חצירו' ולא נקט 'לא ישכיר לו כליו או בהמתו בפחות.'

(d)

Proof: And one can extrapolate this from the fact that the Mishnah (in Bava Metzi'a, 64b) says 'his Chatzer', and not simply 'He is not permitted to rent him his vessels or his animal for less than the going price'.

ועוד, שמא י"ל דכל היכא דקודם הלואה היו אוהבים זה את זה שהיו משאילין חצר זה לזה אם היו צריכין, מותר להשאיל אף לאחר הלואה...

(e)

Answer (cont.): Furthermore, it may well be that, wherever they were so friendly before the loan that they would have lent each other a Chatzer had the need arisen, it is permitted to lend even after the loan ...

ומתני' דאיזהו נשך (שם) איירי בסתם בני אדם שאין רגילות שיהא עושה לוה למלוה אותה הנאה בלא הלואה...

1.

Answer (concl.): And the Mishnah in 'Eizehu Neshech' (Ibid.) is speaking about ordinary people who do not tend to do each other such favors even when no loan has taken place ...

דומיא דהקדמת שלום, שאין אסור אלא באותו שלא היה רגיל להקדים לו מקודם לכן.

2.

Precedent: ... similar to greeting, which is only forbidden if he did not greet him before the loan.

ומיהו אפילו דבר שהיה משאילו בלאו הכי, כגון חצר דלא קיימא לאגרא, אם נכנס שלא מדעת חבירו חייב, אע"פ שאם לא הלוה לו לא היה חייב לתת לו שכר, כדמשמע הכא.

(f)

Clarification: However, even something that the borrower would have lent the lender anyway, such as a Chatzer that does not stand to be rented out, he will be Chayav should he enter it without permission, even where, if not for the loan he would not be Chayav to pay rental, as is implied here.

ולפי זה, ההיא ד'איזהו נשך' (שם) איירי דוקא בחצר דקיימא לאגרא, דהתם איירי מדעתו, כדקאמר 'לא ישכור הימנו בפחות' ...

1.

Clarification (cont.): According to this, the Sugya in 'Eizehu Neshech' is speaking specifically about a Chatzer that stands to be rented out, since there it is speaking where he entered it with his knowledge, as it states 'He may not rent it for less than the going price' ...

אבל בלא קיימא לאגרא היה מותר, כיון דברשותו נכנס, וגם בלא הלואה היה מניח לו לדור בחנם.

2.

Clarification (cont.): ... but where it does not stand to be rented out, it would be permitted to live there free of charge.

והאי דקאמר התם עלה דמילתא דהכא 'מאי קמ"ל, תנינא' ? ומשני - 'מהו דתימא ה"מ חצר דקיימא לאגרא, קמ"ל' ...

(g)

Implied Question: And when it says there with regard to the case here 'What is the Chidush? We have learned it in the Mishnah?', and it answers 'We would otherwise have thought that it speaks specifically about a Chatzer that stands to be rented out; Therefore it teaches us otherwise' ...

לא בעי למימר קמ"ל דמתניתין איירי אפילו בדלא קיימא לאגרא, דמתניתין ודאי לא מיירי אלא דוקא בדקיימא לאגרא, כיון דמיירי מדעתו...

1.

Refuted Explanation: It does not mean to say that the Mishnah is teaching us that the same will apply in the case of a Chatzer that does not stand to be rented out, since, seeing as the Mishnah is speaking with his knowledge, it can only be speaking about one that does ...

אלא ה"פ -קמ"ל דאפי' לא קיימא לאגרא, אסור, היכא דלא הוי מדעתו.

2.

Answer: ... But it means that it is coming to teach us that even though it does not stand to be rented out, it will be Asur, there where it not with his knowledge.

ופירוש זה דחוק, דהפשט משמע דא'מתניתין קאי, וקמ"ל דמתני' איירי אפי' בדלא קיימא לאגרא, אע"ג דאיירי שנכנס מדעתו.

(h)

Question: This explanation is a Dochek however, since the implication is that it is coming to teach us that the Mishnah is speaking even where the Chatzer does not stand to be rented out, despite the fact that he entered it with permission.

3)

TOSFOS DH HA'MALVEH ES CHAVERO AL HA'MATBE'A

תוס' ד"ה המלוה את חבירו על המטבע

(Summary: Tosfos presents three interpretations of Rav's opinion.)

פ"ה 'הלוה לחבירו שום פרקמטיא על המטבע שקצב לו במעות, נותן לו מעות שיוצאין בשעת פרעון, דהא קבל עליו לתת מטבע.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that if he lent his friend merchandise against coins which he designated, he must give him coins that are in circulation at the time of payment, seeing as he undertook to give him coins ...

ודוקא הלוהו פרקמטיא, אבל הלוהו מעות, מה שהלוהו משלם לו' .עכ"ל הקונטרס.

1.

Explanation #1 (cont.): ... specifically if he lent him merchandise, but if he lent him money, he must pay him the same as he lent him (until here is the wording of Rashi).

ולפירושו נראה דאם הלוהו מעות נמי וקצב לו שישלם לו מעות, דמשלם מטבע היוצא באותה שעה, דמעות שנפסלו לאו מטבע נינהו...

(b)

Explanation #1 (cont.): According to his explanation it seems that if he lent him money and specifically fixed with him that he would pay him money, then there too, he must pay him coinage that is in circulation at that time, since money that has been taken out of circulation is not called coinage ...

ולא נקט בקונטרס 'פרקמטיא' אלא משום דכשמלוה אדם מעותיו, אין רגילין להזכיר דבר, אבל כשמוכר פרקמטיא, אפי' אמר סתם 'כך וכך מעות תתן' ,צריך לשלם לו מטבע היוצא.

1.

Explanation #1 (concl.): ... and Rashi only mentioned 'merchandise' because when someone lends money, he doesn't normally designate the payment, but when he sells merchandise, even if he said S'tam 'This is the amount that you must pay', he is obligated to pay in coinage that is in circulation.

וקשה לפירושו, דה"ל למימר 'המוכר לחבירו על המטבע' או ה"ל למינקט 'המקיף' ?

(c)

Question #1: He ought to have said 'Someone who sells his friend against coins; or he should have used the word 'ha'Makif' ...

ועוד, כיון דמעות פרקמטיא זוקף עליו במלוה, אין סברא כלל לחלק בין הלוהו מעות לפרקמטיא שמכר במעות?

(d)

Question #2: ... seeing as the he turned the amount owing for the merchandise into a loan, there is no S'vara to differentiate between whether he lends him merchandise or money?

ונראה לפרש דאין חילוק בין מכר לו פרקמטיא בין הלוהו מעות, ומיירי כשהתנה עמו ע"מ שישלם לו מעות...

(e)

Explanation #2: It seem that there is no difference between whether one sells merchandise or lends money, and it speaks when he stipulated that he will pay him money ...

וכיון שפירש לו כך, סתמא דמילתא לכך פירש -שאם יפסל, יתן לו מטבע היוצא, דאותו שנפסל אין שמו מטבע.

1.

Explanation #2 (cont.): ... and since he did, we assume that what he meant was that, in the event the coins are withdrawn from circulation, he will pay him coins that are currently in circulation - since those that have been withdrawn no longer fall under the heading of coins.

ושמואל סבר דכיון שיוצא במישן, שם מטבע עליו.

2.

Explanation #2 (concl.): ... whereas according to Shmuel, since they are still used in Meishan, they are still deemed coins.

ועוד אור"י, די"ל כגון שהלוהו סאה חטין ואמר לו 'או תחזור לי סאה או כך וכך מעות' ...

(f)

Explanation #3: Furthermore the Ri explains, one can explain that it speaks where he lent him a Sa'ah of wheat and stipulated that 'Either you give me back a Sa'ah of wheat or such and such a sum of money' ...

ואילו במעות לחודייהו קצב, היה משלם לו מטבע שנפסל...

1.

Explanation #3 (cont.): ... because had he fixed only the sum of money, he would be entitled to pay back coins that have been withdrawn ...

אבל הכא שלא זקף עליו במלוה גמורה, שיכול לפרוע לו חטין אם ירצה, נותן לו מטבע היוצא באותה שעה.

2.

Explanation #3 (concl.): ... but now that he did not turn it into a proper loan, seeing as he remains with the option of paying back wheat, he is obligated to pay him coins that are in circulation at that time.

ולכל הפירושים אם הלוהו מעות סתם, מעות שהלוה לו יפרע לו, אפי' שנפסל.

(g)

Conclusion: According to all the explanations, if he lent him money S'tam, the money that he let him, he pays him back, even if it is no longer in circulation.

97b----------------------------------------97b

4)

TOSFOS DH HA'MALVEH ES CHAVERO AL HA'MATBE'A

תוס' ד"ה המלוה את חבירו על המטבע

(Summary: Tosfos reconciles the previous statement with the Mishnah on Daf 96.)

)יפרע לו אפי' שנפסל( ואם תאמר, ומ"ש מגזלן דתנן 'גזל מטבע ונפסל, אומר לו "הרי שלך לפניך" - 'משמע משום דישנו בעין, אבל ליתנהו בעין, משלם כשעת הגזילה...

(a)

Question: What is the difference between this case and that of Gazlan, about which the Mishnah (earlier 96b) states 'Gaza Matbe'a ve'Nifsal, Omer lo "Harei she'Lecha lefanecha" ' - implying that it is still available, but that if it is not, he would have to pay according to its value at the time that he stole it ...

והכא גבי הלואה, אפי' איתנהו בעין, כי ליתנהו דמי, דמלוה להוצאה ניתנה?

1.

Question (cont.): Whilst here, in connection with a loan, even if the money is available, it is the same as if was not, seeing as money is meant to be spent?

וי"ל, דיש לחלק בין הלואה לגזילה, דמטבע שנפסל חשיב כהוזל, ובמעיקרא שוין ד' ולבסוף שוין זוזא גבי גזלן, אמרינן דכי ליתנהו בעין, דמשלם כדמעיקרא...

(b)

Answer: One can differentiate between Halva'ah and Gezeilah, inasmuch as a coin that has been withdrawn is considered like one that has dropped in price - and, in the case of a Gazlan, where it was initially worth four Zuz and later dropped to one, the Din is that, if it is no longer available, he pays the original price.

אבל גבי הלואה, היכא דהוזל, משלם כי זולא דהשתא...

1.

Answer (cont.): ... whereas by Halva'ah, there where it depreciated, he pays the current value ...

כדאמרינן באיזהו נשך (ב"מ דף עה.) 'מלוה אדם כור חטין: הוזלו, נותן חטין; הוקרו, נותן דמיהן' .

2.

Source: ... as the Gemara states in 'Eizehu Neshech' (Bava Metzi'a, Daf 75a) 'Malveh Adam Kur Chitin:Huzlu, Nosein Chitin, Hukru, Nosein Demeihen'.

ומטבע שנפסל ודאי הוי כהוזל.

3.

Answer (concl.): ... and a coin which has been withdrawn is equivalent to where it depreciated.

ונראה דרב ושמואל סברי כרב הונא דלעיל, דלרב יהודה דחשיב מטבע שנפסל כנסדק, גבי הלואה לא מצי פטר נפשיה במטבע שנפסל...

(c)

Clarification: And it appears that Rav and Shmuel hold like Rav Huna above (on Amud Alef), because, according to Rav Yehudah who compares a coin that has been withdrawn to one that has split, in the case of Halva'ah, he would not be able to exempt himself with a withdrawn coin ...

אבל לרב הונא דלא חשיב ליה כנסדק, מצי פטר ליה נפשיה בנפסל...

1.

Clarification (cont.): ... whilst according to Rav Huna, who does not (compare it to a split coin), he would.

אע"פ דרב הונא מדמה מטבע שנפסל לתרומה ונטמאת וחמץ שעבר עליו הפסח, והא פשיטא דאין לוה יכול לשלם תרומה טמאה תחת תרומה טהורה, וחמץ אסור בתשלומי היתר...

(d)

Implied Question: Even though Rav Huna compares a withdrawn coin to T'rumah that became Tamei and to Chametz that was kept over Pesach - and it is obvious that the borrower is not able to pay T'rumah Teme'ah in lieu of T'rumah Tehorah, or forbidden Chametz in lieu of a payment that is permitted ...

לא דמי לגמרי, דמטבע שנפסל דמי להוזל, והנהו לא דמו להוזל.

(e)

Answer: ... it is not quite the same, seeing as a coin that has been withdrawn is compared to one that has depreciated, whereas they are not.

ומכל מקום כשהוא בעין, יכול לומר 'הרי שלך לפניך' ,וכשאינו בעין אפי' בהוזל משלם כדמעיקרא.

(f)

Conclusion: In any event, as long as it is available, he is able to say 'Harei she'Lecha lefanecha!', and when it is not, even if it depreciated, he pays according to the initial price.

5)

TOSFOS DH I HACHI SHEL BAVEL VE'HEIN BE'BAVEL LE'MAI CHAZI

תוס' ד"ה אי הכי של בבל והן בבבל למאי חזי

(Summary: Tosfos explains why the Kashya is seemingly confined to Rav Nachman.)

קצת משמע דלא פריך אלא לרב נחמן, דאוקי מילתא דשמואל דוקא בדאית ליה אורחא למישן ...

(a)

Inference: This implies slightly that the Kashya only goes according to Rav Nachman, who establishes Shmuel specifically where he actually intends to go to Meishan ...

מדפריך 'א"ה של בבל ? ...' ,משמע דאי לאו דאוקמא כשמלכיות מקפידות, לא הוה קשה ולא מידי.

1.

Inference (cont.): ... seeing as it asks 'If so, money of Bavel ... ?'

וקשה לר"י, דבלאו רב נחמן צריך ע"כ לאוקמי ברייתא בתרייתא כשמלכיות מקפידות, דלא תיקשי מינה לשמואל, דחשיב ליה מטבע אפילו לית ליה אורחא למישן, אי ליתא לדרב נחמן ...

(b)

Question #1: The Ri asks that, even without Rav Nachman, we need to establish the latter Beraisa where the states are particular with one another (See Maharshal & Maharsha), in order not to query Shmuel, who considers it a coin even if he does not intend to go to Meishan - if we do not hold like Rav Nachman ...

והכא קתני דאין מחללין על מעות של כאן והן בבבל, ואע"ג דאית ליה אורחא לירושלים?

1.

Question #1 (cont.): Whereas here the Tana says that one cannot redeem it on local money which is in Bavel, even though he intends to go to Yerushalayim?

ותקשי נמי עלה דברייתא בתרייתא מההיא דלעיל ד'של מלכים אחרונים מחללין, ' אע"ג דאין יוצאות שם במקום שעומד, לפי שיוצאת במקום אחר...

(c)

Question #2: And one can also query the latter Beraisa from what we just learned that one can redeem it on a coin of the latter king, even though they cannot be spent there where he is, since they can be spent elsewhere ...

והכא קתני דעל מעות של כאן והן בבבל אין מחללין, אע"ג דיוצאות בירושלים ?

1.

Question #2 (cont.): ... whereas here the Tana holds that one cannot redeem it on local money that is in Bavel, even though they can be spent it in Yerushalayim?

אלא התם איירי כשאין מלכיות מקפידות אם נראות מטבע של מלך האחר במדינתו של זה, הלכך [באים] בני מלכיות אחרת כאן ומוכרין בהמתם במטבע שלהם, ויכול הוא להוציאם בירושלים לבני שאר מדינות הבאות לכאן.

2.

Question #2 (cont.): ... only there it speaks where the states are not particular if they discover a coin of another king in their country, which is why people from other countries come here and sell their animals using their own coins, and they are subsequently able to spend them in Yerushalayim to people from other countries who come there ...

והכא איירי במקפידות.

3.

Question #2 (concl.): ... whereas here it speaks where they are particular.

ונראה לר"י דודאי אי לאו מילתיה דרב נחמן, הוה א"ש הכל, ולא הוה צריך לאוקמא ברייתא בתרייתא כשהמלכיות מקפידות...

(d)

Answer: The Ri therefore explains that undoubtedly, were it not for the statement of Rav Nachman, everything would be fine, and it would not be necessary to establish the latter Beraisa where the states are particular ...

דלא קשה מיניה לשמואל ולא לההיא ברייתא דלעיל ...

1.

Answer (without Rav Nachman): ... since there would be no Kashya from it, either on Shmuel or on the earlier Beraisa ...

דיש לחלק בין מעות של כאן והן בבבל להנהו דלעיל דאיירי במטבע שנפסל במקום אחד ויוצא במקום אחר...

2.

Answer (without Rav Nachman [cont.]): ... since one can draw a distinction between the money which is here and they are in Bavel and the money in the earlier case, which speaks about a coin that has been withdrawn in one place and is still in circulation in another ...

דהתם ודאי חשוב מטבע, דקודם שנפסלה היה חשוב שם מטבע ועדיין מטבע קיים לבני אותו מקום עצמו שנפסל שם, שיכולין להוציאו במקום אחר...

3.

Answer (without Rav Nachman [cont.]): ... because there it is certainly considered a coin. Why? Because before it was withdrawn it was a genuine coin in that place, and it still is regarding the people there, seeing as they can use it somewhere else.

אבל של כאן והן בבבל, לא היה עליו שם מטבע בבבל מעולם, ולכך אין מחללין, אע"ג דאית ליה אורחא לירושלים.

4.

Answer (without Rav Nachman [concl.]): But concerning 'the money which is here and they are in Bavel', it was never considered a coin in Bavel, and therefore they cannot redeem it, even though they intend to travel to Yerushalayim.

אבל לרב נחמן דאוקי מילתא דשמואל דוקא בדאית ליה אורחא למישן, אבל כי לית ליה אורחא למישן, לא...

(e)

Answer (with Rav Nachman): ... whereas according to Rav Nachman, who establishes Shmuel's ruling specifically where he intends to travel to Meishan, but otherwise, not ...

חשיב מטבע מטעם שהיה כבר מטבע באותו מקום, ועדיין יכול להוציא במישן, ולא תלי אלא באית ליה אורחא להתם ...

1.

Answer (with Rav Nachman [cont.]): ... it is considered a coin a. because it was already a coin in that place, and b. because he can still use it in Meishan, and it all depends on the fact that he intends to travel to Meishan ...

א"כ, כך יש לו מטבעשהיה כבר מטבע במקום זה כמו מטבע של מקום אחר שלא בא מעולם כאן...

2.

Answer (with Rav Nachman [cont.]): ... If so, there is no difference as to whether he has a coin which was once a coin here or whether he has a coin of the other place that was never valid here ...

א"כ, של כאן והן בבבל נמי לישויה ליה מטבע, דהא אית ליה אורחא לירושלים?

3.

Answer (with Rav Nachman [concl.]): In that case, if they have a local coin and they are in Bavel, it should also be considered a coin, seeing as they intend to travel to Yerushalayim.

6)

TOSFOS DH DE'ZAVIN B'HU BEHEIMAH U'MASIK LI'YERUSHALAYIM

תוס' ד"ה דזבין בהו בהמה ומסיק לירושלים

(Summary: Tosfos reconciles this with the Beraisa in 'ha'Ish Mekadesh and discusses the reason of the opinion that prohibits purchasing an animal with money of Ma'aser Sheini.)

ואם תאמר, והתניא בפרק האיש מקדש (קדושין דף נה:) 'אין לוקחין בהמה במעות מעשר שני' ?

(a)

Question: We learned in a Beraisa in 'ha'Ish Mekadesh' (Kidushin, Daf 55b) 'Ein Lokchin Beheimah be'Ma'os Ma'aser Sheini'?

ויש לומר, דפלוגתא היא בפרק לולב הגזול (סוכה דף מ:) - דתניא 'אחד שביעית ואחד מעשר שני מתחללין על בהמה, חיה ועוף ,בין חיין בין שחוטין, דברי ר"מ. וחכמים אומרים 'על שחוטין מתחללין, על חיין אין מתחללין' .

(b)

Answer #1: That is a Machlokes in a Beraisa in Perek Lulav ha'Gazul (Succah, Daf 40b), where Rebbi Meir states that Shevi'is and Ma'aser Sheini can be redeemed (Mischal'lin) on an animal, a Chayah or a bird, whether they are alive or Shechted, whilst the Chachamim rule that they can only be redeemed on a Shechutah but not on one that is alive.

ולר"מ אפי' לכתחילה שרי, כדמוכח בתוספתא דהתם דקתני בהדיא 'מחללין' .

(c)

Answer #1 (cont.): In fact, Rebbi Meir permits redeeming them even Lechatchilah, as is evident in the Tosefta in Shevi'is (7:5), where it specifically writes 'Mechal'lin'.

והא דקתני בסוכה 'מתחללין' ...

1.

Implied Question: .. and it only says in Succah 'Mischal'lin' ...

משום רבנן דאפי' בדיעבד אין מתחללין.

2.

Answer: ... to counter the Rabanan who say that even Bedi'eved Ein Mischal'lin.

ועוד י"ל, דבשמעתין כיון דאי אפשר בענין אחר, שאין יכול להעלות המעות לירושלים, שרי למיזבן בהו בהמה לכולי עלמא.

(d)

Answer #2: Furthermore one can say in our Sugya, that since there is no other alternative, seeing as he cannot take the money to Yerushalayim, it is permitted to purchase an animal with it according to all opinions.

וטעמא דאין לוקחין בהמה ממעות מעשר שני פירש בקונטרס בקדושין (דף נה:) 'משום כחשא' .

(e)

Explanation #1: Rashi in Kidushin (Daf 55b) ascribes the reason that one cannot purchase an animal with the money of Ma'aser Sheini to the fact that it might become weak (See Rashi there DH 'Ein Lokchin').

ואין הטעם בשביל כן -אלא כדמפרש בסוכה (דף מ:) דאמר התם 'מחלוקת בזכרים, אבל בנקבות דברי הכל בשחוטין מתחללין, ועל חיין אין מתחללין, שמא יגדל מהם עדרים עדרים. '

(f)

Explanation #2: But that is not the reason - only as the Gemara explains in Succah (Daf 40b), that they argue over male animals, but as far as females are concerned, both agree that one may redeem them on Shechted animals, but not on live ones - 'Because one might come to rear flocks of them' ...

ובזכרים פליגי אי גזרינן זכרים אטו נקבות אי לא.

1.

Explanation #2 (cont.): ... and the Machlokes by males is whether we decree males on account of females or not.

וכן מפרש בירושלמי דמסכת מעשר שני, דטעמא דאסור לקנות זכרים גזירה אטו נקבות.

(g)

Support: And the Yerushalmi too, explains in Maseches Mas'aser Sheini (See Hagahos ve'Tziyunim), that the reason that one cannot purchase males is due to a decree on account of females.

7)

TOSFOS DH SHE'YEHU KOL HA'MA'OS YOTZ'OS BI'YERUSHALAYIM

תוס' ד"ה שיהו כל המעות יוצאות בירושלים

(Summary: Tosfos presents the reason for the ruling.)

טעמא מפרש במסכת שקלים (דף ח) ד'תקנו משום שקלים שהיו מביאין לירושלים מכל המקומות'.

(a)

Reason: The reason is explained in Maseches Shekalim (See Hagahos ve'Tziyunim) - 'They instituted it due to the fact that they used to bring coins to Yerushalayim from all over'.

8)

TOSFOS DH MATBE'A SHEL AVRAHAM AVINU ZAKEIN U'ZEKEINAH MI'TZAD ECHAD

תוס' ד"ה מטבע של אברהם אבינו זקן וזקינה מצד אחד

(Summary: Tosfos clarifies the statement, based on a Midrash.)

בבראשית רבה דריש "ואגדלה שמך" ,'שיצא לו מוניטי"ן בעולם. ומהו "מוניטי"ן? " זקן וזקינה מכאן, בחור ובחורה מכאן' .

(a)

Source: The Bereishis Rabah (39:11) Darshens "And I will aggrandize your name", that Monitin (minted coins) will go out in the world to commemorate him. What is 'Monitin'? An old man and an old woman on one side, a young man and a young woman, on the other'.

ונראה -לא שהיה בו צורת זקן וזקינה מכאן בחור ובחורה מכאן...

(b)

Wrong Explanation: This does not mean that it had the picture of an old man and an old woman on one side and that of a young man and a young woman on the other ...

דאסור לעשות צורת אדם.

1.

Reason: ... since it is forbidden to make the image of a person (Gemara, Avodah Zarah, Daf 27a).

אלא כך היה כתוב מצד אחד 'זקן וזקינה' ומצד אחר 'בחור ובתולה' .

(c)

Correct Explanation: What it therefore means is that the words 'Zaken u'Zekeinah' were written on one side, and 'Bachur u'Besulah, on the other.

וכן פירש בקונטרס גבי 'דוד ושלמה וירושלים עיר הקודש', שכך היה כתוב במטבע.

(d)

Support: And that is how Rashi explains regarding 'David u'Sh'lomoh' and 'Yerushalayim Ir ha'Kodesh' which, he says, was written on the coin (See Mesores ha'Shas).