חולין דף מג. א
"אמר עולא [1], ח' טרפות נאמרו למשה בסיני", אלו הם? ואלו טרפות נכללו בהם?
נאמרו בסיני | נכללו בהם | |
א. | נקובה | נקובת הוושט, קרום המוח, לב, ריאה, קבה, דקין, כרס הפנימית, המסס ובית הכוסות, (מרה, טחול). |
ב. | פסוקה | פסוקת הגרגרת, וחוט השדרה |
ג. | נטולה | ניטל הכבד, גלודה, בוקא דאטמא, נדלדלו הסימנים, (ניטל צומת הגידים) |
ד. | חסורה | חסרה הריאה (חרותא, חליף), נחתכו רגליה, חסרה חוליות |
ה. | קרועה | נקרע בשר החופה רוב הכרס, (נקרע רוב הכרס החיצונה) |
ו. | דרוסה | דרוסת הזאב |
ז. | נפולה | נפלה מהגג |
ח. | שבורה | נשתברו רוב צלעותיה, נעקרה צלע אחת, נחבסה גולגלתה |
לאמוראי דלהלן אליבא דר' יוחנן, בניטל הכבד באופנים דלהלן, מה הדין?
בנשתייר כזית | בנשתייר משהו | |
לר' יצחק | כשרה | טרפה |
למ"ד הלכה כסתם משנה | כשרה | אינו מוכרע [2] |
וושט יש לו ב' עורות, וכן קורקבן יש לו בשר חיצון וכיס פנימי,
מה הדין בניקבו שניהם זה שלא כנגד זה?
בוושט | בקורקבן | |
למר זוטרא בשם רב פפא | כשרה | טרפה |
לרב אשי, ולרב אחא בשם מר זוטרא בשם רב פפא | טרפה | כשרה |
חולין דף מג: א
ישב קוץ בוושט או נמצא קוץ בוושט, מה הדין?
יש קוץ בוושט - שנתחב בעור הפנימי [3] | נמצא קוץ בוושט | |
לעולא - ס"ל ספק דרוסה כשרה | כשרה | טרפה |
להוא מדרבנן - ולמאן דס"ל ספק דרוסה טרפה | טרפה | טרפה |
מה דין ניקב תורבץ הוושט, ומה הדין בשחטה שם?
ניקב תורבץ הוושט | שחט שם | |
לרב | טרפה במשהו | כשרה |
לשמואל | כשרה עד שתנקב ברובה | טרפה |
החותך את הוושט או שחתך את תורבץ הוושט, האם בחתיכתם הוא מרחיב או מתכווץ?
תורבץ הוושט | בוושט עצמו | |
למרי בר מר עוקבא | מרחוק | עומד במקומו |
לרב פפי בשם רב בבי בר אשי | עומד במקומו | מתכווץ |
[1] מבואר בגמ' דעולא בא למעט לרכיש בר פפא, שאמר לקותא דכליא - שאינה בכלל הטרפות. עוד ביארו בתוד"ה הנך, שכדי להשלים לי"ח טרפות הוא מונה גם לניטל צומת הגידים - כן ביארו בתירוץ הראשון, ולפ"ז עולא מונה לי"ח טרפות כר' ישמעאל. אכן בתירוץ השני ס"ל שלית ליה לעולא הא דאמר ר' ישמעאל י"ח טרפות נאמרו למשה מסיני, ומונה י"ח טרפות כמתנתין. (ובטרפות המנויות בטבלא, נמצאות גם י"ח דמתניתין וגם י"ח דתנא דר' ישמעאל).
[2] דכיון שיש כאן ב' סתם משנה הסותרים אחד לשני, ואין עדיפות של שמנה אחת על השניה, א"א לקבוע כסתם האחד ולא כאחר.
[3] אבל לא הבריא (- שלא נקב לגמרי לב' העורות, עוד פירש"י בפי' ראשון שלא חוששים שמא נקב ועלה קרוב והבריא). ולשיטת רש"י מיירי שאין שם קורט של דם. אולם התוס' (ד"ה ישב) ס"ל דאפי' אם יש שם קורט דם בפנים כשרה, כיון שאין דם בחוץ דלא חיישינן שמא ניקב לגמרי.