שאלות על רש"י
רש"י: השוה להם הכתוב בהמות וחיות למאכל: מנין לרש"י לדרוש כך?
גור אריה: לכאורה "לכם יהיה לאכלה" מיותר שהרי כבר כתיב "הנה נתתי לכם"? לכן פירש רש"י ש"לכם יהיה" מחובר לפסוק הבא- לכם ולכל חיית הארץ, להשוות את מאכל האדם לבהמה.
רש"י: השוה להם הכתוב בהמות וחיות למאכל: אם האדם והבהמה שווים, למה לגבי האדם כתוב "עשב זורע זרע...פרי עץ זורע זרע" ואילו לגבי החיות כתוב "כל ירק עשב"?
גור אריה: ירק עשב כולל גם עשב זורע זרע וגם את פרי העץ והפסוק בא לכלול שכל הצומח מותר באכילה. עיי"ש.
רש"י: ולא הרשה לאדם...להמית בריה: לכאורה יש ללמוד זאת בלי היקש- מגוף הפסוק, שרק הצומח הותר לו לאכול?
גור אריה: הייתי חושב שאסור יהיה באכילת בשר תדיר אבל כשיתאוה הותר, לכן הוקש לבהמה. 1
גור אריה: גוף הפסוק לא בא ללמד איסור מן החי אלא לומר שהקב"ה נותן להם פרנסתם מהצומח (כפי שלבהמה לא נאמר כאן איסור לאכול מהחי אלא שהצומח הוא מזונה) [ורק מהיתור למדנו איסור לאדם לאכול מן החי].
שהרי בבהמה לא שייך לחלק בין מאכל קבוע לעראי.
רש"י: ולא הרשה לאדם...להמית בריה...אך כל ירק: אם האיסור הוא להמית בריה, למה רק ירק הותר ואילו בהמה שמתה אסורה?
גור אריה: אחר שנאסר להמית בהמה, גם אם מתה מעצמה אין לאוכלה, כדי שלא ימנע האדם מלפרנס את הבהמה שמזונותיה עליו בשביל שתמות ויאכלנה.
גור אריה: הותר לאדם לאכול רק את עיקר מזונו ומכיון שאסור לו להמית בהמה אין היא עיקר מזונו ולכן היא אסורה לגמרי.
רש"י: ולא הרשה לאדם...להמית בריה...אך כל ירק: כיון שלרש"י אסור לאכול בהמה שמתה מעצמה, למה כתב שנאסר עליו להמית בריה?
גור אריה: רש"י בא להשמיע את טעם האיסור, שעדין לא נתברכו הבהמות עד ימות נח (כי לא רצה הקב"ה לברך את הנחש), והיה חשש שיאכלו את כל הבהמות.
רש"י: ולא הרשה לאדם...להמית בריה: מה טעם האיסור?
מהר"ל, (חידושי אגדות ח"ג עמ' קסד ד"ה לא היה, סנהדרין דף נט ב): יש אומרים שכיון שטרם נתברכו בעלי החיים, יש חשש שהם יכלו אם יאכלו מהם. 1
מהר"ל, (חידושי אגדות ח"ג עמ' קסד ד"ה לא היה, סנהדרין דף נט ב): האדם היה חומרי- עפר מן האדמה, ולכן לא הותר לו לאכול את הבהמה החומרית. נח היה 'איש האדמה'- שולט באדמה, ומכיון שכן הותרו לו בעלי החיים.
כך כתב גם הגו"א כאן, אך המהר"ל שם מקשה לפי"ז למה לא הותרו הדגים.