הביא האבן עזרא ראיה לשיטתו מהנאמר ביחזקאל (1:10) שלאחד מחיות הקודש יש פני שור, ובהמשך יחזקאל (10:14) כתוב שיש לו פני כרוב, כלומר- אותה הצורה שנזכרה בראשונה. וכן ממשיך יחזקאל על ארבעת החיות (שם 10:20) "ואדע כי כרובים המה", כי ארבעתם צורות.

לכאורה כוונתו שהשורש של 'כרובים' הוא 'כמו רביא' אבל זה נקבע כשם ולכן הכ"ף פסקה מלהיות משמשת וחזרה להיות גוף השם, וכך הדרך ששמות נוצרים ממילים שונות ונעשים לשם בפני עצמו, כמו ב'שמואל'. (וע' בגור אריה, ויקרא 16:8.) ע"ע ברמב"ן כאן.

ומה שהוכיח האבן עזרא מיחזקאל, כתב הגור אריה שכל החיות שבמרכבה נקראים 'כרובים' כי לכולם דמיון קצת לפני נער קטן, ופני השור שנקרא כרוב (ביחזקאל 10:14) אמרו חז"ל שכדי לא להזכיר חטא העגל, הוא נהפך משור לכרוב, ודוקא לכרוב כי זו הצורה המשותפת לכולם.