גור אריה: בפשוטו "ראה" דבוק ל"ועשה", כלומר- ראה היאך לעשות, אך פשיטא שעל אומן לראות כיצד לעשות? לכן פירש- 'ראה כאן בהר' ¹

גור אריה: בגמ' (מנחות דף כט א) כתוב ש"כמשפטו" מלמד על סדר ההקמה ¹ ולכן אפשר לפרש ש"הָרְאֵיתָ" שם משמעו ידיעה ² . אבל כאן כתוב "וראה...בתבניתם אשר אתה מָרְאֶה"- ו'תבנית' מורה על 'ראִיַה' ממש.

תוספות (מנחות דף כט א, ד"ה הכא): כאן דרשו ממה שכתוב "אשר אתה מָרְאֶה בהר"- מילה זו מיותרת ללמדך שירדה מנורה של אש להר. ¹

גור אריה: שם כתוב "תבנית המשכן" וכאן כתוב "בתבניתם", לכן שם מתפרש שלימד אותו את התבנית שיעשה לבסוף, אבל כאן אי אפשר לומר שיעשה בתבנית שתיעשה לבסוף שהרי הוא עושה כעת את גוף התבנית, ולכן זה מתפרש על ראִיה. ²

גור אריה: רש"י סבר שהתקשה משה רק במנורה, ומפני שהראה לו את המנורה הראה לו את שאר הכלים, כי כולם ככלי אחד והם זקוקים זה לזה ואין אחד בלא האחרים, לכן הראה לו "בתבניתם"- תבנית שלמה.

רא"ם: נחלקו התנאים האם התקשה רק במנורה או גם בשאר הכלים.

גור אריה: גם את הארון והשולחן הראה ה' למשה והוא הבין מיד, אבל במנורה הוא התקשה עד שהראה לו הקב"ה באצבע כיצד לעשות.

גור אריה: משה התקשה רק במנורה, ומפני שהראה לו ה' את המנורה הראה לו גם את הארון השולחן כדי להראות לו דבר שלם ולא חצי דבר. ¹

גור אריה: לדברי רש"י "מָרְאֶה" הוא פעוּל מבנין 'הפעיל', והיה ראוי להיות מֹראה בחוֹלַם, אבל דרך לכתוב חטף קמ"ץ במקום.