1)

מה בכך שמתו מבקשי נפשו, והרי משה נשבע ליתרו שלא לשוב כי אם ברשותו?

1.

גור אריה (לעיל, שמות 4:18): 2 שבועות היו- להשאר במדין לטובת יתרו (ולזה די בהסכמה של יתרו), ושלא לשוב למצרים מחמת הסכנה (ולזה הסכמת יתרו לא תועיל). על שבועה זו אמר לו ה' שהסכנה חלפה והוא יכול להתיר נדרו.

שאלות על רש"י

2)

רש"י: דתן ואבירם: למה דוקא הם המתנגדים תמיד למשה?

1.

גור אריה (לעיל שמות 2:13): הם היו מופלגים ברעה- 'בעלי דבר' ברע.

2.

מהר"ל, אור חדש (עמ' ע"ב, ד"ה הוא אחשורוש, אסתר 1:1): כתוב "הוא משה ואהרון" כי הם היו מצוינים לטובה, וכתוב "הוא דתן ואבירם" כי היו מצוינים לרעה, שהרי ידיעת ההפכים אחד 1 ולכן כנגד המצוינים לטובה יש מצוינים לרעה.

3.

מהר"ל, גבורות ה' (תחילת פרק י"ט עמ' פ"ה): הרע עומד תמיד לעומת הטוב 2 , ולכן כשזכו למשה ואהרון שהם נבדלים מכל ישראל במעלתם, כנגדם היה בישראל שנים שהם נבדלים ברשעותם- דתן כנגד משה ואבירם כנגד אהרון.

4.

מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ג עמ' רס"ה, ד"ה ודתן, סנהדרין דף קט ב): הם היו עזי פנים ובעלי מחלוקת 3 , ולכן דרשו שנקרא 'דתן' מפני שעבר על דת, כי לשון דת פרושו סדר, והם יצאו מהסדר בעזותם, וכן 'אבירם' שאיבר עצמו מלעשות תשובה, כי עז פנים מקשה את לבו.


1

כלומר- כדי לתפוס נכון את מעלת הטוב, צריך להכיר גם את גנות הרע שכנגדו.

2

זה לעומת זה עשה ה' ויש איזון בעולם בין הטוב לרע, ולכן צריך שיהיו רשעים שיעמדו כנגד משה ואהרון.

3

ועיי"ש עוד (עמ' רס"ו ד"ה קרח) שהם נקראים בעלי מחלוקת כי הם לא ביקשו לעצמם כהונה כקורח, אלא רצו רק לחלוק על משה.

3)

רש"י: והעני חשוב כמת: גם סומים, מצורעים ומי שאין להם בנים חשובים כמתים, ומנין שהם ירדו מנכסיהם?

1.

גור אריה: אם היו סומים או מצורעים או בלי בנים, עדין היו יכולים להרע למשה. אבל אם ירדו מנכסיהם אין השעה משחקת להם ולא יוכלו להרע לו. 1


1

עיי"ש עוד במה שהביא מתוספות בנדרים ז ב.

4)

רש"י: והעני חשוב כמת: מה טעם הדבר?

1.

גור אריה: לעני אין חיות מעצמו כי הוא מקבל מזולתו, ולכן הוא חשוב כמת.

2.

גור אריה: 'חיים' פרושו קבלת הברכה העליונה שאין לה הפסק- בדוגמת מעין נובע שמימיו הם מים חיים, ולכן העני שפסק מעינו נחשב כמת. 1


1

ועיי"ש בשלושת הדרגות- יעקב שלא מת ולא פסק מעיינו, סתם בני אדם שבחייהם דבקים במעיין ובהגיע זמנם פוסק המעיין, ועני שגם בחייו הוא כמת. ובחידושי אגדות (ח"א עמ' קט, ד"ה וכן, ר"ה דף טז ב) דימה המהר"ל למעין שמימיו נקראים מים חיים אם יש לו מקור נביעה גם אם באופן זמני נחסם המקור- כך נחשבים הצדיקים במותם, ואילו הרשעים בחייהם דומים לבור שיש בו מים אבל אין בו מקור נביעה ולכן זה לא מים חיים. וע"ע במהר"ל בנתיבות עולם (נתיב יראת ה' פ"ג עמ' כט) בענין זה. ועי' בגור אריה (בראשית 49:33) מה שכתב בענין 'יעקב אבינו לא מת'.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים