שאלות על רש"י

1)

רש"י: למד לדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה: כיצד יש ללמוד מכאן לדיינים?

1.

גור אריה: הוא יתברך יודע הכל בלא ראיה, ולכן זה בא ללמד לדיינים שיפסקו רק בראיה גמורה.

2)

רש"י: דבר אחר ארדה נא לסוף מעשיהם: בפרוש הראשון הסביר רש"י מהו "ואראה" ואילו בפרוש זה הסביר רש"י רק את "ארדה נא"?

1.

גור אריה: פשוט שראייה יכולה להתפרש על ראייה שכלית, אלא שלפרוש הראשון שמדובר על ירידה גמורה הוזקק לפרש שמדובר כאן גם על ראייה גמורה, אבל לפרוש השני מדובר על ירידה וראייה שכלית- אדקדק במעשיהם.

3)

רש"י: הכצעקתה - של מדינה: מה בא רש"י לחדש?

1.

גור אריה: רש"י מחדש שכתוב "צעקתה" בלשון יחיד כי זה מורה על כל המדינה שבה חמישה כרכים.

4)

רש"י: ואם עומדים במרדם כלה אני עושה בהם: למה הוסיף רש"י "ואם עומדים במרדם"?

1.

גור אריה: בודאי חטאו ככתוב "זעקת סדום...רבה", ומהי שאלת "הכצעקתה הבאה אלי"? אלא לראות "אם עומדים במרדם" והעשיה שלהם היא עשיה גמורה כי אינם שבים, וזהו "עשו".

5)

רש"י: ולפיכך יש הפסק נקודת פסיק בין עשו לכלה, כדי להפריד תיבה מחברתה: ממה בא רש"י להוציא?

1.

גור אריה: אל תפרש שאנשי סדום עשו כלה, אלא אם הם עשו, אז אעשה בהם כלה.

6)

רש"י: צעקת ריבה אחת שהרגוה מיתה משונה על שנתנה מזון לעני: במה משתנה פירוש הפסוק לפי המדרש?

1.

גור אריה: לדבריהם "כצעקתה" נאמר בלשון יחיד כי זה צעקת הריבה.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים