גור אריה: מהפסוק כאן לא הייתי מבין למה תלה את הזכרים בלאה והנקבות ביעקב, ומ"אשה כי תזריע" לא הייתי יודע שכשאיש מזריע הוא יולד נקבה, ולכן נצרכו שני הפסוקים.

גור אריה: זרע הנקבה שייך יותר אל הזכר מפני שהנקבה מצטרפת דוקא אל הזכר כי הוא השלמתה, וכן זכר מצטרף דוקא לנקבה שהיא השלמתו.

גור אריה: 3 שותפים באדם- אב ואם והקב"ה שמאחד ביניהם, ולכן ה' מצייר זכר מזרע של נקבה, ונקבה מזרע של זכר ובכך הוא מאחד ביניהם.

גור אריה: עיקר הכוונה כאן שהנקבה קרובה יותר אל הזכר [כי הזכר הוא השלמתה] ולכן תלה את דינה ביעקב.

גור אריה (לעיל, כז,כט): כבר ייחס את הבנים ליעקב [כמו שכתוב בפסוק ח'- אלה בני יעקב] ולכן חוזר ומייחס ללאה כי אשה מזרעת תחילה.

מהר"ל (גבורות ה' פי"ג, עמ' סח ד"ה ויש): יוכבד נולדה בין החומות כי היא רק השלימה למנין ה70 נפש. ¹

מהר"ל (גבורות ה', הל' יין נסך, עמ' שלג): אם ישראל היו ל70 נפש קודם בואם למצרים- נמצא שהייתה להם התחלה קודם היותם גרים במצרים, ואם היו ל70 נפש אחר בואם למצרים- נמצא שהם השתעבדו קודם זמנם, לכן נולדה יוכבד בין החומות.

גור אריה (לעיל, מא,נ): מי שלא קיים מצות פרו ורבו, מותר לו לשמש גם בזמן הרעב.