גור אריה: התורה כתבה בלשון נופל על לשון, כי היראה [-"וחתכם"] באה בגלל החיוּת של האדם.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"א, עמ' פ ד"ה כל, שבת דף קנא:): בעל חי ירא מהאדם מחמת צלם אלוקים שבו, ויש לאדם את הצלם רק בחייו. ואמר רב פפא שאריה לא נופל על שנים, כי אדם אחד הוא חומרי ואז גובר עליו כחו החומרי של האריה, אבל לשנים יש את מעלת הצורה [וזהו הענין האלוקי שיש באדם]. ומה שראינו שחיה שולטת באדם, זהו כאשר נדמה לה כבהמה, ואין הפירוש שצורתו משתנה אלא שה'צלם' שלו בטל אצל החומר כי הוא עושה מעשה בהמה.