מה ענין "חוזק יד" הכתוב כאן?
עי' לעיל 13:3:4:1.
שאלות על רש"י
רש"י: זה תינוק טיפש וכו': לכאורה אפשר ללמוד את תשובת הבן התם מה'שאינו יודע לשאול'?
מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ג, עמ' רלג, ד"ה ומה שהניח): צריך לפרט לתם יותר, שהרי לתם האב מוסיף "בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים", כי צריך להשיב לכל בן כפי עניינו. 1
רש"י: זה תינוק טיפש וכו': הבן החכם שואל על כל המצוות- (דברים 6:20) "מה העדות והחוקים והמשפטים", הרשע על מצות הפסח- (שמות 12:26) "מה העבודה הזאת לכם", התם כאן על עריפת פטר חמור- "מה זאת", ולבן שאינו יודע לשאול מלמדים על מצה- (לעיל שמות 13:8) "בעבור זה (-המצה) עשה ה' לי". ויש להבין למה זו החלוקה בין הבנים?
מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ג, עמ' רלב): המצוה לפרסם את יציאת מצרים בליל היציאה, ולכן ל'שאינו יודע לשאול' קבעה זאת התורה על מצות המצה. התם שואל כשהוא רואה דבר משונה- עריפת פטר חמור בחנם, ולכן צריך לעשות שינויים בליל הסדר כדי שישאל. החכם שואל גם בלי שינוי ולכן לא קבעה התורה את שאלתו על פסח מצה ומרור אלא על כל המצוות. הרשע שואל על הפסח כי הפסח נקרא בפסוק "עבודה" 1 ובזה כופר הרשע.
ענין זה נתבאר לעיל, שמות 12:6:2:1.
רש"י: מה העדות והחוקים והמשפטים: מהם שלושת החלוקות הללו?
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ב, עמ' כד, ד"ה ונראה לי): 'עדות' היינו מצוות שהם עדות על משהו, כגון פסח שמעיד על שפסח ה' על בתינו וכו'. 'חוקים'- מצוות שאין בהם טעם, כגון שה בן שנתו, ולא בקר או בן שנתים. 1 'משפט'- דבר הראוי על פי המשפט, כגון האיסור לערלים לאכול מהפסח כי הקרבן הזה ראוי רק לישראל.
קצת צ"ע שלעיל (שמות 12:3:9:1) כתב המהר"ל טעם בדינים הללו.
רש"י: זאת שאלת בן חכם: שאלתו (וכן שאלת התם) איננה על ענייני הפסח דוקא, ומנין לבעל הגדה של פסח שהמצוה ללמדו בליל יציאת מצרים?
מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ג, עמ' רלב): התשובה לבן החכם- "עבדים היינו לפרעה" (דברים 6:21), ולכן המצוה להשיב לו בליל היציאה.
מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ג, עמ' רלב): בבן שאינו יודע לשאול (לעיל, שמות 13:8) המצוה לספר לו על אכילת מצה, ולומדים סתום מהמפורש לכל הבנים. 1
והוסיף המהר"ל (שם עמ' רלג) שהבן שואל מתי שנראה לו לשאול, אבל ב'שאינו יודע לשאול' התורה קבעה מתי צריך לספר לו, ומזה נלמד שתמיד המצוה היא להשיב בליל היציאה.
רש"י: כנגד ארבעה בנים: למה חילקה התורה את הדיבור כנגד ארבעת הבנים?
מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ג, עמ' רלא): כאן האריכה התורה אף שתמיד דרכה לקצר, ללמדך כמה חשובה יציאת מצרים. 1
ועיי"ש שפירש את נוסח ההגדה לגבי ארבעת הבנים- 'ברוך המקום'.
רש"י: כנגד ארבעה בנים: מה החלוקה של ה-4 בנים?
רש"י: כנגד ארבעה בנים: מה הסדר של ארבעת הבנים בתורה?
מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ג בסופו, עמ' רלה): תחילה יש להסיר את הכפירה של הרשע (לעיל שמות 12:26), אח"כ ללמד כל אחד כפי השגתו- תחילה לשאינו יודע לשאול (לעיל פסוק ח) ואח"כ לתם (בפסוק זה), ולבסוף לחכם (בדברים 6:20). 1
אמנם בהגדה של פסח הסדר הוא- חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול וסדרם הוא כמבואר בשאלה הקודמת- תחילה החכם והרשע כי ידיעת ההפכים אחת, ואח"כ לפי הסדר- תם ושאינו יודע לשאול.
רש"י: כנגד ארבעה בנים: בהגדה של פסח התשובה לבן החכם ללמדו את הלכות הפסח, ולרשע להכהות את שיניו, וקשה שבתורה יש תשובה אחרת (לחכם- דברים 6:21 ואילך, ולרשע- שמות 12:27)?
מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ג, עמ' רלג, ד"ה ומה שהניח): לכאורה קשה למה פירטה התורה את הבן החכם והרשע, והרי כשם שמשיבים לבן התם, כך בודאי יש להשיב להם? אלא ללמדך שצריך להשיב לחכם כחכמתו- ללמדו כל הלכות הפסח, ולרשע כרשעתו. 1
כלומר- יש לענות להם ככתוב בתורה, ובהגדה אנו מדגישים שהחובה להשיב להם כראוי להם- חכם כחכמתו ורשע להקהות את שיניו. ומבואר במהר"ל שם שהחכם הוסיף בחכמה והרשע הוסיף ברשעותו- כי לא ראוי לשום בריה לכפור בעיקר, ולכן יש להוסיף בתשובתם כראוי להם.
