1)

מה ענין הכישוף?

1.

מהר"ל, באר הגולה (באר השני, עמ' כ"ז ד"ה בפרק): העולם מונהג על ידי העליונים, והכישוף מבטל את גזירת העליונים ולכן נקרא שמו כישוף- שמכחיש פמליא של מעלה.

2.

מהר"ל, חידושי אגדות (ח"א עמ' ע"ג ד"ה גם מה, שבת דף קלט א): הכישוף נקרא בדיל כי כשם שהבדיל מתדמה אל הכסף, כך המכשפים עושים דברים שנראים כאמיתיים אבל הם מזוייפים.

2)

למה הרשעים יכולים לפעול כל כך הרבה בכישוף, ואילו לצדיקים אין את הכח הזה בקוראם אל ה'?

1.

מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ג עמ' קסה, ד"ה המרעיב, סנהדרין דף סה ב): ה' קדוש ומשרתיו קדושים ולכן רק מי שמתקדש זוכה לקירבת ה', אבל המכשפים פועלים על ידי שדים ואצלם לא צריך קדושה כלל.

3)

גם אצל צדיקים מצאנו שעשו דברים הנראים ככישוף (ככתוב בסנהדרין דף סז ב שאמוראים בראו עגלה על ידי ספר יצירה), וצ"ב מה ההבדל בין זה למעשה כשפים?

1.

מהר"ל, באר הגולה (באר השני, עמ' כ"ז ד"ה בפרק): דרך העולם שה' משדד מערכות ומבטל גזירת העליונים, ולכן אפשר לשנות את טבע העולם על ידי הזכרת שמותיו יתברך כפי שאפשר לשנות את גזרת הטבע על ידי תפילה. לעומת זאת הכישוף אסור כי העולם הוא שלם ואין לעשות בו שינוי 1 , והכישוף עושה שינוי בבריאה. 2


1

עי' עוד במהר"ל בחידושי אגדות (ח"ג עמ' קס"ו ד"ה הלכות, סנהדרין דף סז ב), ועיי"ש (עמ' קס"ז ד"ה שאני) שלכן אסור לכשף אבל מותר ללמוד כישוף כי בלימוד אין יציאה מהסדר שסידר ה'.

2

כמובא לעיל, שאלה 6. ועיי"ש עוד במהר"ל בהקבלה של איסור כישוף לחובת השביתה בשבת.

4)

למה הכישוף לא שולט בדבר הקטן משֹעורה?

1.

עי' מה שכתבנו לקמ' 8:14:3:1 ואילך.

5)

למה נקראים המכשפים 'חרטומים'?

1.

גור אריה (במדבר 5:2): פירש רש"י בבראשית (41:8)- "הנחרים בטימי מתים 1 , ששואלים בעצמות", והכוונה שהחרטומים דורשים אל המתים כדי שתשרה עליהם רוח הטומאה ששורה על המת, ונקראו עצמות המת 'טימי' כי הם מטמטמים [-אוטמים] את האדם מרוח הקודש.


1

ופירש הגור אריה בבראשית שם- 'נחרים' מלשון גירוי, שואלים ומגרים בעצמות להגיד להם העתידות.

שאלות על רש"י

6)

רש"י: ורבותינו אמרו בלטיהם וכו': למה הביא רש"י את המדרש?

1.

גור אריה: קשה למה כאן כתוב 'לטיהם' ולעיל (7:11) 'להטיהם'? [אלא שהם חלוקים זה מזה.]

7)

רש"י: בלהטיהם מעשה כשפים: למה הכשפים נקראים על שם להט החרב?

1.

גור אריה: הכשפים פועלים יותר [מהשדים] והם להט- כחרב, לגזור דבר שאינו לפי פמליא של מעלה. 1

2.

גור אריה: חרב נקראת 'להט' כי כשהוא מלוטש כאילו בכחו לשרוף, 2 וכך נקראים הכשפים 'להט' שהם גוזרים וחותכים בפעולתם.

3.

מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ג עמ' קס"ו ד"ה נשנים, סנהדרין דף סז א): מפני שהכישוף הוא נגד סדר העולם, הוא פועל רק לפי שעה ולכן נקרא שמו להט- לפי שאין בו ממש.

4.

מהר"ל, חידושי אגדות (ח"א עמ' ע"ג ד"ה אי בטלי, שבת דף קלט.) הגאוה היא תועבה מימין, והכישוף הוא תועבה משמאל ולכן הוא נקרא להט החרב, והם זה כנגד זה. 3


1

עי' לקמ' שאלה 6.

2

והוסיף הגור אריה שלפי"ז אין צריך לומר כרש"י (לעיל 7:11) שהחרב המתהפכת נקראת להט כי נראה שהיא פועלת על ידי כישוף, אלא בגלל שהחרב המלוטשת שורפת.

3

נראה שימין כאן פרושו חסד מקולקל כפי שכתוב בעריות "חסד הוא", והכוונה לכאורה למה שנראה שם במהר"ל (וכן בעוד מקומות) שהגאוה היא מדה גופנית (-כעריות). לעומת זאת הכישוף הוא משמאל- דין מקולקל, ואולי לכן נקרא הכישוף חרב כי הדין דומה לחרב החותך כפי שכתב הגור אריה (דברים 20:1).

8)

רש"י: מעשה שדים...מעשה כשפים: מה ההבדל ביניהם?

1.

מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ג עמ' קס"ו ד"ה נשנים, סנהדרין דף סז א): הכישוף משנה את סדרי העולם לפי שעה 1 , ואלו השד מביא דבר חידוש [אבל לא משנה את סדר הבריאה]. 2


1

ולכן אמרו שהכישוף מכחיש פמליא של מעלה, ועי' לקמ' שאלה 6.

2

והאריך בזה המהר"ל בבאר הגולה (באר השני, עמ' כ"ט, ד"ה פרק חלק) שמותר להשביע שד שיגלה לו או יראה לו דברים שאין בהם משום שינוי הטבע וזה לא נקרא כישוף.

9)

רש"י: ויחזק לב פרעה לומר על ידי מכשפות אתם עושים: למה בפסוק י"ג רש"י לא פירש כך?

1.

גור אריה: שם בלע מטה אהרן את מטותם והמכשפים לא יכלו לעשות זאת, ולכן לא זה הטעם שהוא חיזק את לבו. 1


1

אלא שם הוא חיזק את לבו כי עוד לא באה עליו שום מכה.

10)

רש"י: ויחזק לב פרעה לומר על ידי מכשפות אתם עושים: מנין לרש"י שזה הטעם?

1.

גור אריה: "ויחזק לב פרעה" דבוק ל"ויעשו כן חרטומי מצרים" [משמע שזה הטעם שהוא חיזק את לבו].

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים