יבמות ב. רשד"ה חמותו שמת בעלה ונשא אחיו,
א) לכאורה היה אפשר בלי מיתת בעלה, אם נשא בת אחותו ונפטרה, ועתה מת אחיו בלי בנים קיימים ונפלה חמותו האסורה עליו לפניו. [עי' תוס' להלן צד: ד,ה מאיסורא וברמב"ן דפליגי אם בחמותו לאחר מיתת אשתו.]
ב) רשד"ה אחותו מאמו שאין חיוב ייבום אלא אלא באחיו מן האם, משמעות דבריו הוא דבא לאפוקי דלא תימא שיש חיוב ייבום אף באחיו מן האם - דאי לא תימא הכי הול"ל שחיוב ייבום הוא באחיו מן האם - וצ"ע דאף אם היתה חיוב ייבום באחיו מן האם מכל מקום שפיר מצית לאוקמי מתני' באשת אחיו מאמו או אחותו מאמו שנשא אחיו מאביו?
אברהם יוסף שווארץ
א) ע' בשו"ת הריב"ש שעד עה שדחה הקושיא מכמה צדדים. וע"ע מהר"ם ורעק"א; נובי"ת אה"ע נד,כה ועוד.
ובאופן פשוט י"ל עפמש"כ רש"י כח. (ד"ה דנפלה) שלכך נקטו בגמ' חמותו כדוגמא לערוה הנופלת ליבום, דמלתא דשכיחא היא יותר משאר עריות שאין המקרה בהן פשוט. לכן נקט רש"י האופן השכיח והפשוט יותר שבחמותו.
ב) כוונת רש"י רק לומר שחיוב יבום תלוי רק באחווה מן האב ולא מן האם, שעל כן משכח"ל שתיפול לפניו אחותו מאמו. ואילו היה הייבום תלוי (גם או רק) באחוה מן האם לא משכח"ל אחותו מאמו שתיפול לפניו.
בברכה. יוסי בן ארזה